בתשובה להמסביר לצרכן, 19/10/08 9:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני 10 שנים השוק הזה לא היה קיים. לקח לו חמש שנים (או אפילו פחות) להפוך למונופול. ביקשת דוגמה למונופול לא טבעי, וקיבלת שתיים. (אגב, IBM היא עדיין חברת המחשבים הגדולה בעולם, ויש לה עדיין חטיבת תוכנה מרשימה. אם כי למיטב ידיעתי את עיקר כספה היא מרוויחה משירותים) הבעיה עם מיקרוסופט אינה שהיא סתם "מצליחה". הבעיה היא שהיא מנצלת לרעה את הצלחתה. הדוגמה המובהקת מהזמן האחרון היא אישור תקן ה־OOXML ע"י ISO (ארגון הסטנדרטים הבינ"ל). סאן קנתה בשנת 1999 יצרנית תוכנות משרדיות בשם StarDivision. לאחר מכן היא שיחררה גרסה של התוכנה הזו. אבל היא הבינה שנדרש משהו יותר רציני והחל משנת 2002 היא החלה בתהליך ארוך ומסודר של יצירת תקן בינ"ל לשמירת מסמכים דרך ארגון תקינה בשם OASIS. בשנת 2004 ארגון OASIS גיבש תקן והגיש אותו לתקינה ע"י ISO. העבודה עליו נמשכה עד 2005. הוא הוגש לאישור ISO וזכה שם שם לאישור פה־אחד ב־2006. בשלב זה כבר היו כמה לו כמה מימושים בלתי־תלויים (כלומר: שלא משתמשים באותו קוד) ועבור שתי תוכנות משרדיות בלתי־תלויות הוא שימש בפורמט המסממכים הסטנדרטי. אם כי הוא נתפס בעיקר ב"פורמט המסמכים של OpenOffice". בשנת 2005 בכר הבינו במיקרוסופט שיש להם בעיה. כל מיני מדינות ברחבי העולם החלו לדרוש להבין שאי־אפשר לסמוך על התוכנות הקיימות (של מיקרוסופט, אבל גם של קורל ואחרות) לעבודה על מסמכים, מכיוון שאילו ליהיו זמינות בעתיד והחלו לדרוש תקן מסמכים. בשנת 2005 עלתה לראשונה הדרישה הזו במדינת מסצ'וסס בארה"ב. אם כי בעקבות לחץ מצד "גורמי תעשיה" פתאום הודח מתפקידו המוליך העיקרי של המהלך. מיקרוסופט טענה באותו הזמן טענה שקרית שהתקן המדובר הוא "תקן של Sun" ושהיא אינה יכותה לממש אותו במוצריה (משום מה הבעיה התפוגגה ופתאום מדובר על תכונה שתופיע ב־SP הבא של Office 2007). כשמיקרוסופט ראתה שהיא לא מצליחה לבלום את התקן, היא החליטה ליצור תקן משל עצה, בשם הטענה המוזרה שתקן מסמכים חדש חייב לשמור על תאימות אחורה לבאגים של מיקרוסופט, לוטוס וכל שאר החברים הטובים. היא מיהרה להפוך את פורמט המסמכים של MS-Office2007 להצעה תקן בעל השם המבלבל Office Open XML. התקן המוצע מנה 6000 עמודים וזכה לביקורת המונית: רמה טכנית ירודה, תקן שלא מגדיר מספיק טוב את הפורמט ויכול להיות ממומש רק ע"י מיקרוסופט, שימוש גרוע ב־XML, ועוד. אולם מיקרוסופט היתה צריכה את אישור התקן בזמן כדי לקבל את תו התקן עבור MS-Office2007 ולכן מסלול תקנון מלא (מחזורי הערות ומקצי שיפורים) לא היה בא בחשבון. הפתרון: הפעלת לחץ מסיבי על גופי תקינה ברחבי העולם. בסופו של דבר אולי יתברר שמיקרוסופט הגזימה בהפעלת כוחה. ואולי יתברר שהשיגה את מטרתה במחיר איבוד הלגיטימיות של ISO. בעבר פעולות השפעה כאילו לא נעשו תחת אור הזרקורים. אולם זוהי הדגמה ברורה של גלישת הכוח הכלכלי לכוח פוליטי ולהשפעה לא ראויה שמזיקה לשוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על השאלה הנאיבית: איך MS מפעילה לחץ על גופי תקינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאי־סדרים מהסוג הזה אינם כה נדירים. אולם במקרה הזה המאמץ הנדרש היה גדול (מכיוון שהתקן המוצע היה כה גרוע) ולכן העבודה שנדרשה היתה גדולה. הספריה הלאומית הבריטית היתה אחד הגופים שתמך לאורך כל הדרך בתקן המוצע של מיקרוסופט. הם קיבלו מימון נדיב ממיקרוסופט לפרוייקט מחשוב הספרים ושמירתם (בפורמט OOXML כמובן). מימון שהופסק מייד לאחר שהתקן אושר. בהודו קבלה הוועדה הטכנית שעסקה בנושא מכתבים מגופים רבים שהסבירו להם למה התקן המוצע כ"כ טוב. למרבה הצער שניים מן השולחים שכחו להסיר את את ההוראות לשולחים של הסניף המקומי של מיקרוסופט. כלומר: מממנים "אזרחים מודאגים". באופן כללי לקראת ההצבעה החלו כל־מיני שותפים עסקיים של מיקרוסופט לגלות עניין בעבודות הוועדות הטכניות שדנו בנושאים הקשורים לתקן במוסדות הלאומיים השונים. עניין כזה הוא די בריא. אולם מסתבר שלפחות בשבדיה הסניף המקומי של מיקרוסופט כיסה את כל העלויות של השותפים העסקיים הנ"ל. באופן כללי מומחים ותיקים בוועדות נטו להתנגד לתקן המוצע ואילו אותם "מומחים חדשים" נטו לתמוך בו. ניפוח הוועדות הטכניות חזר על עצמו בארצות רבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי חבר ב ISO? מי ממנה את חבריו? מניין הוא שואב את כוחו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוף תקינה בינ"ל שאחראי לתקנים רבים. לדוגמה: ISO 9660, תקן שקובע את המבנה של מבנה של שמירת נתונים על דיסק, סדרת תקני 900x הידועים (לשמצה?) לשמירת איכות, התקן שמגדיר את שפת התכנות C הוא ISO 9899, הרשימה הסטנדרטית של שמות ארצות מוגדרת בתקן ISO 3166 ושל שפות (אנושיות) בתקן 639 ISO. ב־ISO חברים גופי תקינה לאומיים, כדוגמת מכון התקנים בארץ. תוכלו למצוא הרבה מידע (אך בתוספת הרבה ביקורת מרירה על כל התהליך) ב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתמשתי בעיקר במטאקראולר וגם פה ושם בלייקוס ויאהו. גוגל הגיעה למעמד מוביל (לדעתי לא מונופול) בזכות יתרונות מובהקים של השירות שלה על האחרים, ולא בזכות איזו התערבות לא כשרה מאחורי הקלעים. יתרה מזו - העליה שלה לא עלתה גרוש אחד למשתמשי האינטרנט. אני עדיין משתמש במטאקראולר פה ושם, אבל למעט בחיפושים מסובכים במיוחד יש לו יתרונות זניחים וגוגל מוצלח יותר. זו סיבה מצויינת להשתמש בגוגל רוב הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל היא מונופול: יש לה נתח שוק של הרבה מעל ל־50%. למיטב ידיעתי היא לא נוטה לנצל את כוחה לרעה. אולם זה לא חלק מהגדרת המונח "מונופול". מה שבהחלט ברור הוא שהיא מנצלת את מעמדה כדי להכנס לתחומים נוספים (אם כי בצורה לגיטימית. לפחות כיום) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גוגל היא מונופול: יש לה נתח שוק של הרבה מעל ל־50%." אני לא יודע מהיכן אתה שואב הגדרה זו למונופול. מונופול [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אותו ערך: "מונופול תחרותי קיים כאשר חברה בודדת שולטת ברוב השוק לאספקת שירות או מוצר מסוים. " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויקיפדיה לא ניתנה למשה בסיני. ע"פ החוק הישראלי (חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 מונופול מוגדר כך: פרק ד': מונופולין (א) לענין חוק זה יראו כמונופולין ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם אחד (להלן - בעל המונופולין). על קיומו של מונופולין כאמור יכריז הממונה בהודעה ברשומות; על הכרזה כאמור יחולו הוראות סעיף 43(ב) עד (ה), כאילו היתה קביעה לפי סעיף 43(א). (ב) המונופולין יכול שיהיה באזור מסויים. (ג) השר רשאי, לפי המלצת הממונה, לקבוע כי לגבי נכסים מסויימים או שירות מסויים, יראו כמונופולין ריכוז בשיעור נמוך ממחצית אם ראה כי למי שבידיו ריכוז כאמור יש השפעה מכרעת בשוק לגבי אותם נכסים או אותם שירותים. (ד) היה הריכוז האמור בסעיף קטן (א) או שנקבע לפי סעיף קטן (ג) נתון בידי שני בני אדם או יותר שאין ביניהם תחרות או קיימת ביניהם תחרות מועטה בלבד (להלן - קבוצת ריכוז), יראו את הריכוז כמונופולין ואת קבוצת הריכוז כבעל המונופולין, אם הממונה קבע זאת לפי סעיף 43(א)(4). (ה) הממונה ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לששה חדשים, רשימה של בעלי מונופולין. (ו) בסעיף זה, "אדם" - לרבות חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן גוגל היא מונופול, כי היא מספקת יותר מ-50% משירותי החיפוש באינטרנט. לעומת זאת, גוגל אינה מונופול מוכרז בתחום חנועי חיפוש באינטרנט או בתחום הפרסום הטקסטואלי, כפי שמיקרוסופט אינה מונופול מוכרז בתחום מערכות ההפעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל זה לדעתי מקרה מעניין. להלן מאפייני מונופול שהעתקתי מהערך בוויקיפדיה מונופול [ויקיפדיה], מלווים בפרשנות שלי: * מוכר בודד: מונופול טהור קיים בתעשייה שבה גורם אחד הוא היצרן של מוצר או ספק שירות מסוים. גורם או חברה עשויים להיחשב מונופול גם אם נתח השוק של כל המתחרים גם יחד זניח (פחות מאחוז או שניים). [עב]: במקרה של החיפוש, לגוגל יש כנראה יותר מ-50%, אבל למתחרותיה יש הרבה יותר מאחוז-שניים. * היעדר חלופות קרובות: השירות ייחודי ואינו ניתן להחלפה על נקלה. לדוגמה, יצרן חומוס השולט ברוב השוק אינו יכול להיחשב מונופול לעולם, שכן למוצר שהוא מציע יש חלופות דומות. [עב] אני לא בטוח שאני מבין את הסעיף הזה. אם הכוונה לחלופות שנותנות את אותו השירות (חיפוש), אז יש הרבה חלופות (יאהו, מייקרוסופט ואחרים). אם הכוונה לחלופות דומות, אני לא בטוח מהי חלופה דומה למנוע חיפוש * שליטה במחירים: לחברה או גורם בודד שליטה מוחלטת או קרובה למוחלטת בהיצע התעשייתי כולו במוצר או שירות מסוים, ויש להם השפעה ניכרת על גובה המחיר בו מוצע השירות או המוצר. [עב] שירות החיפוש מוצע חינם אין כסף, ולא רק על ידי גוגל. אפשר להסתכל על מחירי הפרסום המלווה את תוצאות החיפוש - גם כאן לגוגל יש נתח גדול (יכול להיות שמעל 50%, איני יודע), אבל יש גם אלטרנטיבות, ולא מעט. האם גוגל כופה רמת מחירים מסוימת על השוק? * חסם כניסה: במצב של מונופול טהור, אסורה ההתחרות בבעל המונופול. במצב של מונופול שאינו טהור מוצבים חסמי כניסה משמעותיים, המונעים למעשה, גם אם לא להלכה, כניסה של גורמים אחרים. [עב] ברור שזה לא מצב של מונופול טהור. אנו שומעים חדשות לבקרים על כניסה לשוק של מנועי חיפוש אחרים, מוצלחים יותר או פחות. חסם הכניסה לשוק מנועי החיפוש קיים (שטח אכסון ויכולת עיבוד) אבל הוא לא בלתי סביר. לסיכום: לדעתי, למרות שגוגל שולטת ביותר מ-50% משוק החיפוש, אני לא יודע עד כמה מצבה מתאים להגדרה של מונופול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא חושב שאפשר לדון בשאלה האם שירות הניתן בחינם הוא מונופול או לא מונופול (כלומר השאלה לא מוגדרת עבור מקרה כזה), לכן לא ניתן לשאול האם גוגל היא מונופול בתחום החיפוש. ניתן לשאול האם גוגל היא מונופול בתחום הפרסום באינטרנט, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוק, כמו שציינת, הוא מודעות על פרסומות. אתה מקבל את הדף בחינם. כל מיני אנשים שילמו לכל מיני מפרסמים על מודעות. לדוגמה, אחת מתוצאות החיפוש: google advertising market share בתחום שירותי החיפוש יש שלוש חברות עיקריות בתחום (אחת משתפת פעולה עם אחרת). חיפשתי אלטרנטיבות סבירות ולא מצאתי. אצל מי אתם מפרסמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה הולך לתקן עכשיו את תגובה 493555 (שם הסברת שמדובר בשוק תוצאות החיפוש)? כלומר, יש כאן משהו "לא סטנדרטי", גם אם לגוגל יש מעל 50% הן בחיפוש והן במכירת מודעות (אשר מלוות לא רק תוצאות חיפוש אלא גם שירותים אחרים, ואנשים ששמים מודעות באתר שלהם דרך חברות כמו גוגל). כמו שכתבתי לעיל (וטרחתי לחלק לסעיפים, ולא ממש התיחסת אליהם), משהו כאן, לפחות בתחום החיפוש (במודעות אולי כן) לא מסתדר לי עם ההגדרה הקלאסית של מונופול. וכשאתה כותב "אצל מי אתם מפרסמים?" למי אתה מתכוון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"לפני 10 שנים השוק הזה לא היה קיים. לקח לו חמש שנים (או אפילו פחות) להפוך למונופול". היא הנותנת. לפני 10 שנים גוגל היה כלום. עכשיו הוא "מונפול" (מה שזה לא יהיה, במקרה זה) וגם איום על מונופול אחר, אולי בעוד 5-10 שנים הוא יהיה היסטוריה, או לא. זה מה שיפה בסיפור: שגוגל זה לא עובד היסתדרות שהציבור נתן לו קביעות. ===>"ביקשת דוגמה למונופול לא טבעי, וקיבלת שתיים" לא אני ביקשתי. אני יודע שיש. אני מצביע על האפשרות שלא כל המונופולים (על פי הגדרה כלשהי) הם משהו שצריך להילחם בו. גם אם 51% מהמשועממים בישראל יכתבו באייל, אני לא אציע לסגור אותו. ===> "הבעיה עם מיקרוסופט אינה שהיא סתם "מצליחה". הבעיה היא שהיא מנצלת לרעה את הצלחתה". זה שהיא מנצלת את הצלחתה - זה טבעי. הבעיה (לדעתי) היא שניצול הצלחה נחשב בעיני רבים לרעה. אני חושב שניצול כוח כלכלי כדי ללחוץ על ממשלות הוא רעה שצריך להילחם בה - בין היתר על ידי הוצאת הממשלות מהתחום הכלכלי. למשל, הסיפור שלך על התקינה (אני מקבל את העובדות שמסרת) לא נראה לי ניצול לרעה. התקינה העולמית (של ISO ואחרים) איננה חובה מוסרית אלא אינטרס משותף של היצרנים והמשתמשים בסביבה פתוחה (בימים ש-IBM שלטה בשוק היא קבעה את התקנים לעצמה). יצרן שהתקן לא משרת את האינטרסים העסקיים שלו - ושל לקוחותיו - לא חייב לקבל את התקן כתורה מסיני. בהרבה מקרים התקן הוא נסיון קרטליזציה או נסיון להשיג יתרון על מתחרה מוביל על ידי דחיפת תקנים שידוע שהפיתוח המתקדם שלו לא יעמוד בהם. ===>"בשם הטענה המוזרה שתקן מסמכים חדש חייב לשמור על תאימות אחורה לבאגים של מיקרוסופט, לוטוס וכל שאר החברים הטובים" זו הטענה הכי פחות מוזרה שאפשר להעלות על הדעת. תאימות אחורה היא אינטרס מובהק של לקוחות (במיוחד גדולים - בנקים, ממשלות) שלא יכולים לזרוק את כל היישומים והנתונים שלהם כל פעם שיוצאת טכנולוגיה חדשה. אם מיקרוסופט ייצרו תוכנה לפי ISO אבל בלי תאימות אחורה, הם יאבדו ביום אחד את האמון של כל לקוחותיהם העיסקיים. לכן גם אם התקן שלהם לא היה מאושר ב-ISO הוא היה הופך לתקן דה-פאקטו - כי הוא תואם אחורה. ===>"אולם זוהי הדגמה ברורה של גלישת הכוח הכלכלי לכוח פוליטי ולהשפעה לא ראויה שמזיקה לשוק". אני רואה את הדברים אחרת. זה לא סיפור של הון שילטון. ISO הוא NGO ושחקן בזירה הכלכלית ולא הפוליטית. הפעלת לחצים כלכליים מהסוג שתיארת נראים לי בדיוק כלי המשחק המתאימים לזירה הזאת. (כל זה, מבלי להמעיט בטענות צודקות אחרות נגד מיקרוסופט) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |