בתשובה להיא, 31/10/08 1:00
מפעם לפעם רצוי לציין את העובדות לאשורן 494462
נכון. לפעמים אפשר להעריך את מקומך בדיון על פי מי שמאשש את דעתך. לפעמים אפשר להעריך את מקומך בדיון על פי איך אתה מאשש את דעתך.
מילא, שאת מנסה לבלבל את המתדיינים בנתונים לא רלוונטיים, אבל את גורמת לי להראות כמי שמחזיק בדעות בהן אני לא מחזיק (ומושיבה אותי בסירה אחת עם גיל רונן).
להזכירך, הדיון התחיל בסעיף ג' של תגובה 494198 בו כתבה הברמנית "אין מצב שהגברת תגורש מביתה כפי שקורה באלפי מקרים בשנה לגבי גברים *בתהליכי גירושין*. לעולם תתקבל תלונת (שווא) במשטרה על אלימות לכאורה כדי לזרוק את האב ולהשאיר את האם בקן." (זהו ציטוט מדויק ומלא של הסעיף האמור, למעט ההדגשה, שהיא שלי).
חידדתי את זה שוב בתגובה 494377, אבל את בשלך.
באף אחד מהקישורים שהבאת, לא היתה התייחסות או הפרדה של תלונות (ומידת אמיתותן) בשלב הליכי גרושין מכלל התלונות.

אז בואי נחדד:

1. אלימות של גברים כלפי נשים קיימת, והיא משמעותית רבה יותר מאלימות של נשים כלפי גברים.

2. אלימות בין בני זוג קיימת. גם במקרה זה שיעור האלימות של גברים כלפי בנות זוגם גבוה משמעותית מהאלימות בכיוון ההפוך.

3. רוב התלונות המוגשות ע"י נשים על אלימות בני זוגן כלפיהן הן תלונות מוצדקות.

4. (משהו שלא העלית) בחלק ניכר ממקרי האלימות של גברים כלפי בנות זוגם בכלל לא מוגשות תלונות.

אני מניח שלגבי ארבעת הסעיפים לעיל אין לנו חילוקי דעות. תקני אותי אם אני טועה.

5. אחוז התלונות המוגשות ע"י נשים על אלימות בני זוגן כלפיהן בקרב זוגות הנמצאים בהליכי גירושין גבוה מאחוז התלונות הנ"ל בקרב כלל האוכלוסיה. (אין לי סטטיסטיקה מוכחת על כך, אבל זה לא מפתיע בהתחשב בסעיף 6 להלן).

6. הגשת תלונות ע"י נשים על אלימות בני זוגן כלפיהן היא טכניקה מומלצת ע"י עורכי דין המתמחים בתחום לנשים שבין לקוחותיהם.

7. אחוז התלונות הכוזבות בשלב זה של החיים גבוה משמעותית מאחוז התלונות הכוזבות המוגשות ביתר שלבי החיים.
מפעם לפעם רצוי לציין את העובדות לאשורן 494495
חידוד משלי:
הדיון שלי איתך התחיל בכך שאתה:
ג. תהית עם יש בדל של סטטיסטיקה כמה מן התלונות המוגשות מוצדקות
ו
ד. טענת שגברים מוכים אינם זוכים למעון מוגן, לעומת נשים מוכות.

ג. "מילא, שאת מנסה לבלבל את המתדיינים בנתונים לא רלוונטיים"

אני לא מנסה לבלבל אף אחד. אחרי שאתה חוזר ומבקש סטטיסטיקה, ואני עומלת ומייגעת את עצמי בחיפוש ארוך ברשת, אני מוצאת את שני הקישורים הרלוונטיים ביותר לעניין. שני דיונים בועדת משנה בכנסת, שעוסקים בשאלת תלונות השווא והטיפול בהן על ידי הגורמים המוסמכים, ושבהן משתקפות גם דעות שונות שמצאתי במקומות שונים ברשת.
בקישור הראשון שהבאתי אומרת דינה מרום - קצין מדור נפגעי עבירות, משטרת ישראל:
"הדיון על שימוש לרעה בהליכי משפט, התעורר לראשונה במהלך חקיקתו של החוק למניעת אלימות במשפחה בראשית שנות התשעים, שמאפשר להוציא צו הרחקה על-ידי בית משפט לענייני משפחה, נגד בן משפחה אלים, לא רק בן זוג, בגין אלימות פיזית, נפשית, וגם אפילו סכנה לאלימות כזאת. מחקרים הצביעו אכן על אפשרות של שימוש לרעה ב-‎15% עד ‎20% מהמקרים."
זהו האחוז המשוער שהועלה, מקסימום 20%. אם תמצא את המחקרים האמורים אולי תמצא גם מה האחוז *שכולו השערה* לגבי מספר המתגרשות שאמורות להשתמש לרעה בחוק למניעת אלימות במשפחה.

לאחר מכן היא מספרת על 540 תיקים שנפתחים בשנה בגין תלונה כוזבת בכל התחומים, בעקבות טענת המואשם.
תלונה כזו הוגשה ב2007 נגד 7 נשים שהתלוננו על אלימות ונגד גבר אחד שהתלונן.

הנתונים לגבי אלימות כלפי נשים לאותה תקופה:
באותה שנה נפתחו 6,173 תיקי תלונות של נשים על אלימות מצד בן זוגן. (ולפי אתר בתי הדין הרבניים 7,948 תיקי תביעות גירושין, ו1,721 תיקים לחלוקת רכוש)
מאחר שהתלוננו על 7 נשים עד יולי באותה שנה, ניתן באופן מאוד ספקולטיבי לדמיין שעד דצמבר התווספו לכך עוד 5. כמה אחוזים הם 12 מתוך 6,173?
מאחר שאלו הנתונים ומספר המקרים בהם נפתח תיק כל כך מזערי, האם השאלה, כמה מן הנשים הללו היו בהליך גירושין בעת התלונה, מרכזית כל כך?

"6. הגשת תלונות ע"י נשים על אלימות בני זוגן כלפיהן היא טכניקה מומלצת ע"י עורכי דין המתמחים בתחום לנשים שבין לקוחותיהם."

את הטענה הזאת מצאתי במסעותי המייגעים ברשת רק באתרים של "אירגונים" "לזכויות" "הגבר".
האם יש לך מקור יותר מהימן לטענה בעייתית זאת?

אם אין לך מקורות מהימנים לסעיף 5 ו7, אני לא מוצאת שום סיבה להאמין לכך שאחוז תלונות על אלימות נגד נשים, וביניהן תלונות שווא עולה בתקופת הגירושין.

"את גורמת לי להראות כמי שמחזיק בדעות בהן אני לא מחזיק (ומושיבה אותי בסירה אחת עם גיל רונן)."

אני מסוגלת להפריד בין דיעותיך לאלו של גיל רונן. שמתי לב לכך שאתה מכיר בקיומה של בעיית אלימות גברים נגד נשים, ובכך שהיא נפוצה יותר מבעיית אלימות הנשים נגד הגברים.
דעתך, שתלונת שווא במשטרה משמשת באופן קבוע כטקטיקה בסכסוכי גירושין היא בעייתית בעיני הן בגלל המשמעות שלה, והן בגלל שאני מוצאת אותה שוב ושוב באתרים של "אירגונים" "לזכויות" "הגבר".

ד. להזכירך, אני הכרתי בכך שיש נשים מכות, שגורמות נזק נפשי עמוק לבני זוגן.
אני רק ערערתי על הצורך של הגברים במעון מוגן, ושאלתי אותך על סמך מה אתה קובע שבגבר מוכה לא מטפלים כראוי, במיוחד אם חייו בסכנה.

כאשר נכנסתי לאתר של "התנועה למען עתיד ילדינו" היה ברור לי תוך זמן קצר ביותר שלא רק שהאתר בעייתי, אלא גם שהפרטים שהוא מספק אינם אמינים ולכן לא שמישים. צר לי שלקח לך זמן להכיר בכך.

בקישור השני שהבאתי אגב בתגובה 494446
נאמרים דברים מפי סנ"צ נורית זיו וגם רונית לב ארי שתומכים בטענתך לכך שתופעת האלימות נגד גברים קיימת באופן מוחשי. הדברים גם תומכים בהנחתי שהרשויות מטפלות במקרים שעולים.

ומילה אחרונה: אני לא עושה מניפולציות, ואני גם לא תוקפת אותך. יהיה נחמד אם תזנח את גילויי חוסר הנימוס כלפי שהתפתחו אצלך אתמול.
רות סוף(?) 494511
שבת שלום.
אני מתנצל על גלויי חוסר הנימוס מאתמול, וחוזר בי מהאשמה שאת עושה מניפולציות. אני מניח שיש כאן אי הבנה. אז שוב: הדיון שלך התחיל מהשאלה שלי האם יש בדל של סטטיסטיקה כמה מן התלונות המוגשות מוצדקות, שהתייחסה לקביעתה של הברמנית "אין מצב שהגברת תגורש מביתה כפי שקורה באלפי מקרים בשנה לגבי גברים בתהליכי גירושין. לעולם תתקבל תלונת (שווא) במשטרה על אלימות לכאורה כדי לזרוק את האב ולהשאיר את האם בקן." פעמיים כבר הדגשתי שאני מדבר *רק* על תלונות כלפי גברים בתהליכי גירושין.
אין לנו ויכוח על תלונות על אלימות גברים כלפי נשים באופן כללי, תלונות על מקרי אונס, או על תלונות על אלימות גברים כלפי בנות זוגם מחוץ לסכסוך גירושין.
כעת מסתבר לי שגם אין לנו ויכוח על כך שקיימת גם תופעה של נשים מכות.

נותר לנו רק להסכים גם על כך שלשנינו אין נתונים לגבי ממדי התופעה של תלונות שווא כלפי גברים בתהליכי גירושין ושהערכותינו לגבי ממדיה שונות, ובלצ"ג.
Roger and Out 494512
מוסכם.

שבת שלום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים