בתשובה לג. שמעון, 19/05/00 0:11
אוי לי מ''מגלי אמת '' כאנשלוביץ 4952
כאשר אני מנסה לסוג לעצמי פעולות שבהן יש פגיעה באזרחים מבחינת רמתן המוסרית ומידת הצדק שבשימוש בהן, אני עושה זאת לא רק לפי התוצאות, אלא גם לפי צורת הביצוע ולפי הרקע הכללי שבתוכו נעשו.
למשל, בפורום זה הזכרתי כמה פעמים את התקפות בעלות הברית על דרזדן וערי גרמניה האחרות, והצדקתי אותן. סימטריה היא חלק מכללי הצדק. כיון שגרמניה הרשתה לעצמה לפגוע בצורה כזאת באזרחי בריטניה, לא היה ניתן לצפות שבעלות הברית תכבולנה את ידיהן ולא תעשינה מעשים דומים.
לעומת זה את הפצצת הירושימה ונגסקי בפצצות גרעין ע"י אמריקה לא הצדקתי, משום שהיפנים לא פגעו בצורה כזאת באוכלוסייה אזרחית אמריקאית.
בדברים שכתבתי פעם בואללה העליתי את השאלה ההיפוטתית הבאה: נניח שבתקופת השואה מצבם של היהודים היה בדיוק כפי שהיה, למעט העובדה שהייתה להם אפשרות טכנית להוליך את אזרחי גרמניה לתאי גזים. האם היה מוצדק לאיים בהפעלת אופציה זו באם השמדת היהודים לא תיפסק , ואף להתחיל בכך אם הגרמנים לא היו נרתעים, ולהפסיק ברגע שהגרמנים היו מפסיקים ?
התשובה שלי הייתה שללא כל שום רתיעה וללא שום נקיפות מצפון, הייתי מצדיק זאת.
בתארך את פעולות המחתרות אצל ולחי אתה מביא את סיפור מלון המלך דוד, סיפור הפגיעה בתחבורה הערבית, ואני אוסיף אולי גם את תלית ארבעת הסרג'נטים הבריטיים.
פעולת מלון המלך דוד הייתה פעולה שהביאה לקורבנות בנפש בגלל תקלה. חלק מהתוכנית הייתה הזהרה מוקדמת של השלטונות. ההזהרה הזאת אכן הועברה, אך לא התחשבו בה בגלל תקלה או אי הבנה. נהרגו שם גם יהודים, ומי שעקב אחר אופיין של המחתרות האלה היה יודע שהם לא היו מביאים למותם של יהודים חפים מפשע בכוונה בשום מקרה. איני יודע אם שכחת או "שכחת" את הפרט המשמעותי הזה (אנו עוסקים כאן, הרי, בשיכחות ובהשכחות.)
את הפגיעות באוכלוסייה הערבית צריך להביא על רקע הפגיעות הבלתי פוסקות של הערבים באוכלוסיה היהודית. יש כאן הצדקה מוסרית יותר גבוהה מאשר במקרה "דרזדן", משהו דומה יותר לדוגמה ההיפותטית שהבאתי קודם, כי כאן היה ברור שאם פעולות הרצח של הערבים יפסקו, יפסקו גם הפעולות האלה, ואילו במקרה "דרזדן" דובר בפעולות שבאו בתקופה שבה לגרמנים כבר לא הייתה יכולת לעשות דברים כאלה , והפעולה נשאה יותר אופי של נקמה וענישה שנוצלו לפגיעה מורלית, ולא של מניעה.
גם את תליית הסרג'נטים אני מצדיק. העניין היה הצלת חיי חברי המחתרת שעמדו להיות מוצאים להורג. בעצם, יד התליין שביצע את תלית חברי המחתרת היא שבצעה גם את תליית הסרג'נטים. הבריטים יכלו למנוע את תלית אנשיהם לו רצו.
בתחילת דבריי הזכרתי את האופן שבו מבוצעים הדברים. באירוע קריית שמונה החלק המזעזע של הסיפור היה אופן הביצוע. לא מדובר במחבל מתאבד שמפעיל פצצה שהורגת באופן עיוור את הסובבים כולל המפעיל או בהפצצת דרזדן שבה בודאי נהרגו יותר ילדים, אלא באדם חמוש שנכנס לדירתה של משפחה עומד מול הגברים הנשים והילדים, מביט בעיניהם ויורה בהם. זה באמת מזכיר את מעשי הנאצים. אני לא אשם.
למרות האופנה להדגיש את מעשי הזוועות והעינויים שאנו עושים (כן. ההדגשות האלה נעשות ע"י אנשי שמאל) איני חושב שלו אנו היינו בתנאי "כיבוש" כמו הפלשתינים אז, היינו מטילים משימות כאלה על אנשנו, ואיני חושב שהיו מתוכנו אנשים שהיו מוכנים לבצע משימות כאלה. (כמובן, לו הדבר היה נעשה כדי למנוע מעשים נוראים דומים תוך הזהרה, זה שונה.)

ולבסוף:
אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג.
אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג.
אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג.
אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג. אתה דמגוג.

אמרתי זאת יותר פעמים ממה שאתה אמרת שאני דמגוג. מזה נובע שאתה יותר דמגוג ממני.
את העיקר החמצת 4970
נראה לי שהחמצת לחלוטין את הנקודה העיקרית בדבריו הנכונים והמצויינים של ג. שמעון. קטונתי מלהציג את העמדה הזו בצורה ציורית ומשכנעת כמוהו, אבל אני אנסה לפחות להדגיש את מה שנראה לי כחלק החשוב ביותר של דבריו.

היסטוריונים כמו יוסי יוכלו להסביר את זה בוודאי בצורה מדעית/אקדמית, אבל גם מי שאינו היסטוריון כמוני מכיר את אחת הדילמות העיקריות של המדע (?) הזה. מה היא ההיסטוריה? האם היא פשוט אוסף המאורעות שקרו במציאות במהלך הזמן? האם העובדה שאדם פלוני חסר חשיבות נהרג בתאונת דרכים במלזיה בשנת 1983 זה מאורע "היסטורי"? או אולי רק רצח יוליוס קיסר והמערכה בנורמנדי נחשבים מאורעות היסטוריים? וחשוב מכך - האם ההיסטוריה היא המאורע לכשעצמו, או סיפור המאורע כפי שהגיע לידינו?

עוד דבר שאומרים לא מעט היסטוריונים הוא שיש לנו מעט מאוד ללמוד מההיסטוריה. היא לעולם איננה חוזרת על עצמה, וקשה מאוד להסיק ממנה כללי התנהגות לעתיד - הרבה יותר קל למצוא דמיון בין מאורעות בדיעבד. ההיסטוריה לכשעצמה איננה מלמדת אותנו ואיננה מחייבת אותנו לדבר. אף אדם איננו "צריך" לעשות דבר מה משום ההיסטוריה. אין להיסטוריה "מסקנות". דבר זה נכון לגבי השואה כמו לגבי מאורעות אחרים. השואה איננה מלמדת אותנו שרק מדינה יהודית יכולה להגן על היהודים, או שיהודי טוב זה יהודי שאוחז בנשק. באותה הקלות בדיוק ניתן להסיק שעל מנת לשמור על חייהם אל להם ליהודים להתגורר בקהילות ולשמור על אורח חיים ייחודי. אין המסקנה האחת מתחייבת יותר מהאחרת. מדינת ישראל פשוט בוחרת את המסקנה האחת, משום שהיא מתאימה למטרותיה - ולכן היא מלמדת את המאורע של השואה בהקשר הזה, ומסיקה את המסקנה הזו.

אין לימוד היסטוריה "נייטרלי", משום שלא ניתן ללמוד את כל המציאות שהתקיימה בכל זמן כלשהוא. העובדה שאנחנו בוחרים ללמד את ילדי הגן ובית הספר על השואה ולא על שואת הארמנים, על הפיגוע בקרית שמונה אולם לא על גירוש ערבי לוד, על אש"ף אולם לא על "עסק הביש" - איננה מתחייבת משום מציאות. זו פשוט בחירה של המדינה, על מנת לגדל סוג מסוים מאוד של אנשים. המציאות מכילה ארועים למכביר, וע"י גזירה מסוימת שלהם ניתן לחנך אנשים צעירים, או אף מבוגרים. כשהתקשורת שלנו מדווחת על "מחבלים" אשר יורים קטיושות על קרית שמונה ופוצעים אזרחים תמימים אשר תמונותיהם מפורסמות בעיתון, אנחנו מקבלים תמונה שונה של המציאות מאזרח הולנדי אשר שומע על מטוס צה"ל אשר הפציץ "בטעות" 14 אנשים, על הפצצה נוספת אשר הרגה 2, ועל תגובת לוחמי חיזבאללה בהתאם להבנות "ענבי זעם". בוודאי שתמונת עולם זו שונה מהתמונה אשר מקבל לבנוני אשר שומע שמטוסי צה"ל שוב הפציצו כפר ופצעו 14 איש, ולוחמי החופש החזירו לאויב כגמולו.
מי צודק? אף אחד לא ממש שיקר, או אפילו הסתיר מידע בזדון. פשוט, לכל אחד מטרה אחרת, ומכאן ניגזרות האמיתות אותן הוא מדווח. כפי שהאמיתות אותן אנו מלמדים את ילדי הגן מיועדות לחנך אותם בצורה מסוימת, או שדיווחי התקשורת בזמן האינתיפאדה על "נער ערבי אשר מצא את מותו" (סתם כך, הלך לו בכביש - ומה מצא? את מותו!) נועדו לעצב את דעת הקהל בצורה מסוימת.

אז כן, יש אמת מסוימת בדבריך. פעם מטרת המדינה היתה להציג את ערפאת כחיה דו-רגלית, ולכן היה טעם באזכור מעשיו הנלוזים. כיום האינטרסים של המדינה השתנו, וזה מחלחל גם לאמצעי התקשורת. זה לא צודק? אין כאן צדק, רק רצונות ואינטרסים. אתה מתנגד ל"תהליך השלום" עם ערפאת, ולכן אתה מעוניין שיציגו אותו כרוצח. אתה רוצה ילדים שיגדלו להיות חיילים טובים ונאמנים למדינה, ולכן לא תלמד אותם בגנון על סברה ושתילה או על קיביה.

אם אתה רוצה, אתה יכול להתלונן ולשלוח פקסים נועזים כנגד שלי יחימוביץ' וערפאת עד מחר. זה לגיטימי והגיוני לטעון שאסור לעשות שלום עם אדם כמו ערפאת, כפי שזה לגיטימי לרצות ילדים בני 18 הששים אלי קרב, ולשם כך לפמפם להם את "העולם נגדנו" כבר בגיל צעיר. אבל להתלונן על זה ש"לא אומרים להם את כל האמת"? נו באמת, זה כבר מצחיק. במדינה שדיווחי "דובר צה"ל" שלה מהימנים עוד פחות מדיווחי החיזבאללה, ואשר המציאה שיחדש מכובס ויעיל כדי להתמודד עם מילים אשר אין ברצונה להפריח? מאז ומעולם המדינה הסתירה חלקים מהאמת והציגה לראווה חלקים אחרים. אז פתאום אתה לא מתלהב מהבחירה של אילו חלקים להסתיר ואילו להציג. אימא'לה.
חזרה להתחלה 4974
אז מה המסקנה שלכם ?
כיוון שהיום אנו ביחסי ידידות עם גרמניה, מקבלים מהם צוללות במתנה וכו', אנו נמצאים בתקופה של "כניסת אבנים" ואין זה הזמן ללמד שהייתה שואה ושהגרמנים רצחו אותנו ואת ילדינו בתקופה שלפני כינוס האבנים הזה ?
הנושא "המורכב והמסובך" של טבח מעלות שודר בתוכניתה של שלי יחימוביץ', והוקדשה לו שם אם זכרוני אינו מטעני כחצי שעה.
התיאורים בתוכנית היו מאד חיים וציוריים (הרבה יותר ציוריים מדבריו הציוריים של ג. שמעון, שבקריאה חוזרת בהם גיליתי שהציורים היחידים שם הם הכוכביות הרבות בשורות הראשונות.)
לא אני בחרתי לשדר את הדברים. אחרים עשו זאת, למרות שלא מדובר בתכנית היסטורית שמשודרת בערוץ 8 אלא תוכנית אקטואליה.
הפרט היחיד שבלט בחסרונו הוא, שאת מעשה הנבלה עשו ערפאת ואנשיו. האם לא היה מקום לשדר את הפרט הזה ?
אני חושב שכן, אך איש באמונתו יחיה.
חזרה להתחלה 4975
תיקון ''טבח קריית שמונה'' לא ''טבח מעלות''
לשם ובחזרה 4987
השואה איננה משמשת את מערכת החינוך שלנו על מנת לטפח שינאת גרמנים, אלא על מנת לטפח את תחושת המצור והסכנה והעם לבדו ישכון. לימוד השואה נועד להסביר לילדים ישראלים שיהודי טוב זה יהודי אוחז בנשק שמשרת בסיירת גולני.

לא בטעות התעלמתי מהתוכנית של שלי יחימוביץ' או מהדוגמאות הרבות ומהארועים ההיסטוריים שהעלתם אתה וג. שמעון. עשיתי זאת בכוונה מלאה, כדי להדגיש נקודה, שאני נאלץ לחזור ולהדגיש בשנית. -יכול- להיות וויכוח לגבי מטרותיה של המדינה, לגבי דרך החינוך של הילדים, ולגבי ההגיון והצדק של חתימת הסכם שלום עם אדם כערפאת. לי יש טיעונים, לך יש טיעונים, ומן הסתם יש טעם באילו ובאילו גם יחד. אולם לכשעצמי, אני לוקח אחריות על דעותי ורצונותי, ומבין שהם שלי. אני מבין שמה שלומדים הילדים בגנון ובבית הספר הוא פועל יוצא של -הרצונות- שלי, והאינטרסים שלי (או יותר נכון של מי שבונה את תוכנית הלימודים ומי שמעביר אותה בפועל). מה שמשדרת התקשורת הוא פועל יוצא של רצונות ואינטרסים אחרים. אז אולי גם אותי מעצבנים הרצונות והאינטרסים של אנשים אחרים - לדוגמא, אלו של מפעילי "ערוץ 7". אולם בניגוד אליך, אני אינני מתיימר לדבר בשם "האמת". אני מבין שלא ניתן ללמד את "כל האמת", וממילא אף אחד איננו יודע אותה לאשורה.
כולם מגלים חלקים מהאמת ומסתירים אחרים. המירב שניתן לדרוש הוא אדם אמיץ בעל אחריות האומר במפגיע - "חלק זה מהאמת נראה לי מועיל, וחלק זה נראה לי מזיק - זו בחירתי". אדם זה לוקח אחריות על מה שהוא מלמד את ילדיו, ואיננו מטיל את האחריות על "ההיסטוריה" או על "המציאות כפי שהיא".
אז קח אחריות על בחירתך ורצונותיך, והתווכח עם הבחירה של אנשים אחרים - תהא זו הבחירה למסור שטחי מולדת לערפאת או לגדל ילדים אשר לא בהכרח רוצים להיות חיילים טובים - אולם הנח את האמת לנפשה. אתה הוא המחנך את ילדיך, לא "האמת" או "ההיסטוריה".
לשם ובחזרה 5002
אגיב רק על קטע הפתיחה. נראה לי שהגזמת מאד בתיאור הסיבות שבגללם לומדים את נושא השואה.
נושא כל כך מהותי ענקי ונורא מחייב לימוד מסיבות רבות, כשעניין גולני הוא מאד משני.
לשם מה הקימו יהודי ארצות הברית את מוזאון השואה ?
שם אין גולני.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים