בתשובה לאסף נחמיאס, 12/05/00 16:09
ואף על פי כן, נוע לא תנוע?! 4954
באת לחזק את טענתי, אבל האמת היא שגרמת לי כמה הרהורים נוספים, מנוגדים. אם מדען יודע שייעשה שימוש לרעה בתוצאות מחקרו, האם מותר לו להמשיך לחקור? זה שבשביל השימוש לרעה יהיה צורך בהחלטות לא-מוסריות שמחוץ למדע, החלטות של פוליטיקאים, למשל - האם זה פוטר את המדען? האם הוא לא כמו כל אדם, אחראי לתוצאות מעשיו, ככל שהוא יכול לצפות אותם?
אני ממשיך לחשוב (כמוך) שאין בעיה בגנטיקה אתנית - נהפוך הוא. ולו בגלל שממילא יש לאנשים דעות קדומות וסברות כרס על תכונות של אנשים עם צבע עור אחר, טוב יהיה עם נדע על הנושא כמה שיותר (במיוחד לעומת האלטרנטיבה: שהאמת המקובלת תהיה "יש שם משהו בנושא הזה, יש הבדלים בין קבוצות אתניות, אבל אסור לחקור את זה ואסור לדעת").
הבעיה הקשה יותר היא במקרים שבהם הידע המדעי משמש באופן ישיר לפיתוח *טכנולוגיה*, והטכנולוגיה משמשת לרע. וזוהי בדיוק הנקודה שכתבת עליה, של המשבר הערכי של פיזיקאי הגרעין (ואם הגרעין הוא לא רע חד-משמעי, אפשר בוודאי למצוא דוגמאות אחרות, ואם לא דוגמאות היסטוריות, בוודאי דוגמאות היפותטיות *אפשריות*). האם מפתח של גז עצבים יכול לרחוץ בנקיון כפפותיו כי "לא אני אפציץ בו אנשים, ולא אני אתן את הפקודה"? אני בספק. ואם לא, האם יכול לעשות זאת הביוכימאי שרק חקר את השפעת זרחנים אורגניים על הולכה עצבית? האם מותר לו לומר "אני מדען, ומה שיעשו עם זה פוליטיקאים, זה לא צריך לעניין אותי"? האם לידיעת האמת יש ערך הגובר על הבעיה המוסרית?
כתבתי במאמר על האפשרות שהיפותזה היא לגיטימית אך שיטת המחקר לא (עינוי חיות), ואז השאיפה לדעת את האמת צריכה לסגת. כאן זה כבר יותר חמור: לא רק השיטה, אלא עצם גילוי האמת יכול בסבירות גבוהה להביא לנזק. ואולי אפילו עוד יותר חמור: כבר העלאת ההיפותזה (שאת חרותה יצאתי לקדש במאמר) תספיק כדי להזיק (כי יימצאו מדענים "מושחתים" שיחקרו אותה, בעוד שאם אני לא הייתי מעלה אותה היו חולפות עוד חמישים שנה עד שמישהו היה חושב על כך).
ואף על פי כן, נוע לא תנוע?! 4980
זה נשמע כאילו אתה מפקפק, עתה, בכל הטיעונים שלך במאמר המקורי.
אני מקווה שאין חולק על כך שהעלאת היפותיזה מדעית וביצוע מחקר מדעי, מהבחינה המוסרית, שקולים הם - רק כדי לוודא שאנו מדברים על אותו הדבר.

קשה מאד למצוא, לדעתי, דוגמא למחקר מדעי שרק רע יכול להיות בו. אני חוזר בי. אני מאמין שזה בלתי אפשרי. מחקר מדעי שלהשלכותיו אין אלא נזק ודאי וברור למין האנושי ללא שום תועלת נראית לעין אינו קיים לדעתי.

כאמור, אינני סבור שזה ממעייניו של המדען לדון בשאלה אם הטכנולוגיה שתיווצר מתגליותיו תהיה 'רעה' או 'טובה'. הבעיה נוצרת כאשר המדען מעורב גם ביצירת הטכנולוגיה, הרי בכל זאת, הגבול בין מדע לטכנולוגיה הוא דק מאד. כאשר המדען מתפקד כ- ''טכנולוג'', כלומר, ממציא הפצצה או גז העצבים, ולא כ- ''מדען'', כלומר, פיזיקאי החוקר את האטום או ביוכימאי החוקר זרחנים אורגניים, כדבריך, צריכים להיות לו שיקולים מוסריים חזקים. עם זאת, כל עוד הוא עוסק במדע - אין ביכולתו להסיק מסקנות עקביות ונכונות לגבי השימוש בידע הזה. אין למדען גרעין פשוט את היכולת לנבא מה יעשו עם תגליותיו. אין לגנטיקאי את היכולת לדעת אם ישתמשו בתגליותיו כדי לפתח תרופות או נשק ביולוגי. לו היה מטריד את עצמו המדען כל אימת שהיה פותח במחקר חדש מה יכולות להיות ההשלכות הרעות של מחקריו לא היו מחקריו מתחילים כלל וכלל.
כן או לא, נוע 5052
השאלה היא, מה היא השאלה. לשיטתך, מחקר מדעי הוא פסול רק אם "רק רע יכול לצאת ממנו". אבל זה ניסוח המקל באופן קיצוני על המדען, לעומת רוב המעשים של רוב האנשים. כי לרוב אדם צריך לבחון את התוצאות האפשריות של מעשיו לפי כל מיני מבחני סבירות. האם מותר לקבלן הבונה גשר לזלזל בבטיחות, בטענה "לא בטוח שיקרה משהו רע, ויש יתרונות בולטים כמו חסכון במחיר"? האם המדען שונה כאן מהקבלן?
למען האמת אני מתקשה לחשוב על מחקר מדעי טהור (לא טכנולוגי) חשוב שהייתי (אילו אני המדען הרלוונטי) מתנזר ממנו בגלל חשש מתוצאותיו. אבל לא בטוח שהייתי צודק... יכול להיות שתכריע הטענה (שעולה כאן בין תגובות שונות) שבמחקר המדעי יש תועלת אינהרנטית מבחינה מוסרית, כיוון שידע טוב יותר על העולם ייתן לנו יכולת טובה יותר ליישם את עקרונותינו המוסריים. אם כי, מצד שני, אם יש "אנשים רעים" שפועלים ליישם דברים שליליים מוסרית, אז הידע הטוב יותר על העולם ישרת גם אותם. בקיצור, גם אם המדען ימצא עצמו בסוף חוקר לכל הכיוונים במצפון שקט, אני בהחלט לא חושב שהוא *פטור* א-פריורי משקילת התוצאות האפשריות של מחקריו.
באשר לפתיחת תגובתך, כן, אני מוצא את עצמי נסוג מעט ומתלבט באשר לתיזה שהצגתי במאמר.
כן או לא, נוע 5056
ההבדל העקרוני בין מהנדס הבונה גשר למדען החוקר את מבנה האטום או השפעת חומרים מסוימים על הפעילות העצבית הוא שהמהנדס מייצר מוצר בעוד שהמדען מייצר ידע. הבסיס של הפצצה הגרעינית הוא תורת היחסות והמשואה e=mc^2. ברגע שהמשואה הזו התגלתה היה זה רק עניין של זמן עד שמהנדסים ומדענים ישומיים ימצאו דרך לממש את האנרגיה הזו. כדי למנוע את האנרגיה האטומית היה צריך למנוע את פרסום תורת היחסות.
האם יש מישהו שסבור שאפשר היה למנוע את זה?
כל המצאה מתבססת על ידע קודם כלשהו. המכונית (המצאה נוראית שגורמת מידי שנה נזקים עצומים בנפש וברכוש בגלל שימוש לא זהיר) התבססה על המצאת המנוע (קיטור ומאוחר יותר מנוע הבערה) שהתבסס על מחקרים תיאורטיים שנים בתחום התרמודינמיקה והמכניקה. האם היה צריך לעצור את המחקרים ההם כדי למנוע את הנזק של המכונית? האם מישהו יכול לומר שהמכונית היא רע מוחלט?

כל ידע יכול לתרום בצורה חיובית ושלילית. הפיזיקה הגרעינית נתנה לנו פצצות אבל גם את ה NMR (מכשיר רפואי המשמש לגילוי גידולים סרטניים). מחקרים ביוכימיים שונים נתנו לנו בנוסף לחומרי לחימה כימית גם חומרי הדברה ותרופות. ההנדסה הגנטית מאפשרת היום יצור זול והמוני של תרופות שונות וזיהוי מוקדם של מחלות מסוימות אבל מאימת שתאפשר יצור מוטציות לצרכים צבאיים (דחוק אבל נניח שזה יעלה מתי שהוא) האם מישהו היה מוכן לוותר על ההנדסה הגנטית ולהישאר בעולם נטול אינסולין מלאכותי וחיסונים נגד חצבת? יישום הידע מתחיל כאשר יש ידע. בשלב הזה היישומים הם בלתי נמנעים הדרך היחידה לעצור שימוש בידע הוא מניעת הידע.
כן או לא, נוע 5106
מה רע בלהנדס גנטית יצורים לצרכי צבא ולוחמה?
כן או לא, נוע 5124
הדוגמא ניתנה ברוח הדברים שנאמרו בקשר לחקר האטום. טכנולוגיה צבאית נתפסת כרע משום שהיא גורמת נזק בעוד שטכנולוגיה רפואית נתפסת כטוב משום שהיא מצילה חיים.
כן או לא, נוע 5105
המודאג ענה על טענתך טוב ממני. הקבלן בונה, המדען הוגה. זה ההבדל. וזה הבדל גדול, כמובן.
שלא כמוך, אני סבור שהמדען פטור א-פריורי משקילת התוצאות האפשריות של מחקרו. בהחלט. הוא רשאי להחליט על כיווני מחקר מסויימים לפי תחושות בטן מוסריות - אבל אינני סבור שהוא מחוייב בזאת לפי איזהשהוא מוסר. עקרונית - מותר לו לחקור מה שהוא רוצה, ללא הגבלה מוסרית, לדעתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים