בתשובה לשוקי שמאל, 05/11/08 20:34
עניין לציבור 495489
יד על הלב, היו ראיונות רבים נוספים שלא היה בהם שום מידע חדש - זה לא הפריע לאמצעי התקשורת לפרסם, לפמפם ולהקים רעש גדול. למשל, הראיון המיוחצן עם ריטה.

בעיני סביר יותר שבמקרה של עמיר הם שקלו סיכון מול תועלת, ולאור זאת קיבלו את החלטתם.
עניין לציבור 496146
אבל יש כאן את העניין של סיוע למרצח לעבור על תקנות השב"ס. אני מבין שאת העבירה עצמה בצע האברך המרצח ולא כתבי התקשורת. השאלה שאני שואל היא מדוע בשביל שום כלום שכזה, צריכים אמצעי התקשורת להיות מעורבים בהפרעה לרשויות ובזילות השלטון ובכלל בעניין מלוכלך מראשיתו ועד סופו שכזה?
כפי שה"אנטילופה" כבר העיר לי דברי עשויים להשמע כהומור שחור והיתממות ליצנית. יש בהחלט הרגשה של "ובעת ההיא המשכיל יידום". אני פשוט מציין שהתקרית הזו משאירה את אמצעי התקשורת עם תדמית של פרחחים, המשתתפים בהפרת החוק ובהפרעות לסדר הציבורים בכל הזדמנות ולו הטפלה ביותר שנקרית להם. בקיצור פרחחים. בדיוק הטיפוס שלא היינו סומכים עליו ככלב השמירה בשולי העדר.
עניין לציבור 496153
דווקא מסכימה לתיאור. אני לא בעד קיום או פרסום הראיון עם עמיר. זה לא סותר את תגובה 495489 .
עניין לציבור 496158
בקשר לפסקה האחרונה בתגובתך, באינתיפאדה הראשונה שמנו לב לאיכויות הקוואנטיות של סיקורי הטלוויזיה, השפעת המצלמה על קיום ואיכות האירועים, לא פעם נקטנו ב"סנקציות" כנגדם, דברים שהתנהלו בדרגים הנמוכים, מבלי לגרום אי נוחות למפקדים ולשלטונות הצבא.
אני גאה להיזכר בחודש תעסוקה ברצועה ללא נפגעים, לא בגדוד ולא בקרב התושבים, ושוב נגלוש לדיון אחר, בנושא האיכיות השונות בין עיתונאות כתובה לעיתונאות מצלמת/טלויזיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים