בתשובה לברקת, 14/11/08 22:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה, יש הבדל קריטי בין נושא לדיון ציבורי לבין חדשות לתשומת לב הציבור. העובדה שיש כאלו שחושבים כך (שצריך לרצוח...) כבר איננה חדשות. ידוע אפילו שאחד כזה הוציא את מחשבותיו לפועל ויושב בכלא. בנוסף, כפי שאמרתי כאן (כמאה פעמים) אין לי התנגדות שיביאו מידע חדשותי נוסף (אם קיים) על אותו רוצח, על הסביבה שהצמיחה אותו ועל הנסיבות שבהן ארע הרצח. בכל מקרה, אני בעד שיביאו לידיעת הציבור כל מידע פוליטי ואידיאולוגי - ללא גבולות ומגבלות. אבל כשהדברים מגיעים לדיון ציבורי, על במה ציבורית, אני חושב שיש גבולות של לגיטימיות. לא הייתי מזמין רוצח אידיאולוגי של ראש הממשלה לפופוליטיקה או ל"מועצת החכמים". לא הייתי מאפשר לו לפרסם מאמר מערכת בעיתון ולא הייתי מתייחס אל דעתו כאל עוד אחת מקשת הדעות שהציבור יכול לשקול. יש אידיאולוגיות לא לגיטימיות שצריך לדחות על הסף - לפני דיון ציבורי. ואידיאולוגיה שמכריעה דיון ציבורי על ידי רצח נראית לי אחת מהן. לך לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה לוקח אחריות על קשת הדעות שהציבור יוכל לשקול. הרשה לי להניח שאם היו מכינים את שני הראיונות רק בשבילך באופן בלעדי, היית מוכן ואולי אף רוצה לצפות בהם. אבל לגבי הציבור? הוא מטומטם, לא אחראי וילדותי; הוא עוד עלול להשתכנע דוקא מהרוצח ולא מהמראיינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"הרשה לי להניח..." לא איציק! אני לא מרשה לך להניח מה שלא כתבתי. אתה יכול לשאול. גם אם היו עורכים ראיון עם נקרופיל במיוחד בשבילי, לא הייתי צופה בו. אבל הרשה לי להניח שאתה כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה שיקול חדשותי טהור? תפרסם בפעם האלף ראיון עם שלום חנוך או עם דן מרידור, אבל לא עם עמיר? לא דובר בהזמנה לפופוליטיקה, דובר בראיון - כאמור, אנא הסבר לי מדוע זה נבדל מראיון עם חבר במחתרת יהודית שרוצה לפוצץ את הר הבית. אני פשוט תוהה מדוע בנושא ה"מסחור" והפרסום הגלוי אין לך שום בעיות עם תכנים והקו האדום היחיד שלך בשאלה "מה ישדרו" הוא מידת השעמום האישי שלך, ואילו כאן אתה נעמד על הרגליים האחוריות ומוחה בתוקף. פתאום כן יש מקום להתערב בתכני השידורים? פתאום זה לא "שוק חופשי" של דעות והשקפות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להתייחס לנבזה כלפצצה מתקתקת, הוא מהווה סמל לקבוצה גדולה ומסוכנת לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית, ראיון עימו הוא סיכון ביטחוני פנימי, אנשי המחתרת היהודית שנחונו, הביעו חרטה (ולו רק מהפה לחוץ) וידעו לשמור פאסון אח''כ כשרואיינו, את הנבזה צריך להעלים מהעין הציבורית לחלוטין, כפי שעשתה התקשורת לרב כהנה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנבזה איננו פצצה מתקתקת. אנחנו פצצה מתקתקת. איננו מודעים למה שהניבזה מייצג ואיננו לוחצים על המימשל לפעול נגד מה שהנבזה מייצג ונגד המורים הרוחניים שלו. הדבר הראשון שאנחנו זקוקים לו הוא שינוי תודעתי בדבר הצורך לפעול. עימות עם הקהל הזה הוא התנאי לשינוי התודעתי. ראיון עם יגאל עמיר ולא רק עימו הוא הכרח . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו פצצה מתקתקת, הנבזה הוא מרעום, והעימות נגד מחנהו צריך להיות בהתאם לחוק הקיים וע''י שוטרים ומג''בניקים, העברת העימות לפסים של ויכוח ציבורי בתקשורת תתן לו לגיטימציה שלא מגיע לו. אני כותב את הדברים מתוך ידיעה עמוקה של החומר ושל דוגלים בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו במערכון של החמישיה הקמרית: רצח רבין, בעד ונגד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נקודות: 1. שיקול חדשותי טהור יש להפעיל לגבי כל מידע. לדוגמה: "אחמדיניג'ד אמר שצריך להשמיד את ישראל". "פדרמן אמר שצריך להשמיד את ממשלת ישראל". "איש אחד מקרית ארבע אמר שהלוואי שיושמדו כל חיילי ישראל". וגם "מלמיליאן אמר שהכדור עגול" או "מנכל טמבור אמר שוורוד זה הכי יפה". כל אלו פיסות מידע שיש להפעיל לגביהם שיקול חדשותי טהור. 2. ראייון איננו "חדשות" אלא במה ציבורית - הזדמנות להביע ולהסביר דעות והשקפות. כאן לטעמי יש דרישות סף - שהדעות יהיו לגיטימיות. אני מתפלא שאת משווה בין שלום חנוך ודן מרידור מצד אחד לבין תת-אדם שהשקפת עולמו כוללת היתר לרצוח את מי שלא מסכים איתו. אני חושב שלא נכון לשדר ראיון עם אחמדיניג'ד (שבו הוא כנראה יכחיש את השואה ויקרא להשמדת ישראל) כמו שאין לשדר ראיון עם פדרמן (שיקרא לפוצץ את הר הבית ואת קרית הממשלה), וכמו שאין לשדר ראיון אם רוצח רה"מ שבו הוא ינמק מדוע לדעתו מעשיו היו ראויים. אם אנחנו חלוקים בנקודה זו, אנא תגידי לי כדי שנוכל להתמקד. 3. גם בתחום המסחרי יש לדעתי לפרסם כל מידע שעומד בדרישות סף - שאינו מסכן את הציבור. אני חושב שיש לראיין את מנכ"ל טמבור (שכמובן יספר על הצלחות חברתו) אבל אין לשדר ראיון עם מי שמנסה לשווק (ועוד במוצהר!) רעל עכברים כמזון תינוקות. 4. בכל מקרה (למעט מקרי רמאות), לדעתי זה שוק חופשי של דעות שבו המדינה לא צריכה להתערב. אני *לא* חושב שצריך לאסור (בחוק) על הערוצים לפרסם ראיונות עם רוצחים או פורנוגרפיה בחדשות של שעה 8. אבל אני חושב שבשוק חופשי ללקוחות יש השפעה על שיקולי הערוצים. ולשמחתי במקרה הזה השוק החופשי ניצח והערוצים לא שידרו את התועבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי עמיר ומשפחתו, ועוד מאות ואולי אלפים מחובשי הכיפות הסרוגות והשחורות, הם מופרעים קשות (כולל את נערות הגבעות). אבל יותר מעניין לצפות במרגול הר-שפי ודומותיה מאשר לאייד את המוח ב'מפרץ האהבה'1 או ב'אח הגדול'. אפשר לחשוב על סדרת ריאליטי לוהטת מיצרים והורמונים - "מאחורי הקלעים של הפקולטה למשפטים" (בבר-אילן). 1 למרות שאני אישית מכורה למופע האימים של דנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם כבר שוק חופשי של מופעי אימים, אני הצעתי תוכנית ריאליטי שבה יקרינו את ההתייחדות של הסוס עם סוסתו. וגם ''המדריך לנקרופיל המתחיל'' יכולה להיות תוכנית ראויה במקום שיממון הערוצים היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של היותה האדם היחיד שנכנס לכלא על פשע ששני ראשי שב''כ, כולל מי שהיה כזה בזמן ביצוע הפשע-לכאורה, טענו שלא ביצעה (אבל אף אחד מהם לא הטריח עצמו לבית המשפט כדי לומר את זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הר-שפי נפלה קורבן להיסטריה של המערכת עקב רשלנותה המטומטמת (של המערכת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
. זו לא היתה טעות, זה היה זדון נפשע ונמשך. אם זו טעות מדוע לא מגיע התיקון והפיצוי, מדוע לא מגיעה ההודאה של הפושעים? אין טעות אצל שמאלנים, אצלם הכל זדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, הרעיון מתחדד: 2. אין לשדר תוכן אנטי-דמוקרטי מפי הברוז. אני חושב שחשוב לראות את פי החרגול מתנוענע- שזו הדרך היחידה בה ניתן לזהות רוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל.לא הבנתי. אם נראה לך שהאחרים הבינו את דבריך אז לא כדאי לטרוח. אחרת אולי כדאי שתפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. אולי כתבתי את זה קודם, אבל לדעתי לא היה לשיקולים "חופשיים" הרבה מקום בהחלטה לא לשדר. סביר שאנשי הרשת חששו מעניינים משפטיים שנזקם יעלה על התועלת שבשידור הראיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו עניינים משפטיים יכלו להתעורר עם שידור הראיונות? זה שהם קיימו ראיון ללא רשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"סביר שאנשי הרשת חששו..." זה סוג הטענות שאני לא מתלהב מהן. בלי לדעת שום דבר נוסף אני חושב שסביר באותה מידה שהם לא חששו מעניינים משפטיים. לי אין מושג. ובכל מקרה, אני שמח שהראיון לא שודר. אם הוא לא שודר בגלל המחאה והלחץ הציבורי - אני שמח יותר. אם הוא לא שודר בגלל חשש משפטי/חוקי כלשהו - אני עדיין שמח, אבל פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה זה שונה מראיונות עם מחבלים ערבים הנערכים כמעט מידי יום בתשקורת? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |