בתשובה לברקת, 21/11/08 12:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אך, והריח, הריח... אני עברתי מהר מאוד לגירסת ''מרק כרוב נטול כרוב'', שהכיל את הירקות הנלווים עתירי התאית ודלי הקלוריות (נו, כל אלה שאתם מתים עליהם, עם פטרוזיליה וסלרי בראש) - מרזה אותו דבר (זאת האמת, מה לעשות) ולא גורם לשכנים להתבכיין שאתם מורידים את ערך הדירות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שתינוקות שנולדים מכרוב משמינים רק את הכרוב, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר את הסיפור על הקניבלית-על-ערש-דווי והמיסיונר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכרת איפה קראתי את זה, אבל זה היה אמור להיות מקור היסטורי כלשהו, כלומר, גם אם זו בדיחה מסוג כלשהו, זו בדיחה עתיקה. קניבלית-שהתנצרה שוכבת על ערש דווי, ולצידה כומר מוודה. "יש משהו שאני יכול להביא לך, או לעשות למענך?" שואל הכומר המוודה. "יש, אבל לא תוכל להביא לי את זה". עונה הקניבלית. "אמרי מה זה, ואעשה כמיטב יכולתי". "מה שבאמת הייתי רוצה", אומרת הקניבלית, "זו זרוע של ילד קטן". המסיונר נרעש. "בעכס, זה לא טעים". "אבי, תגיד שזה אסור, תגיד שזה חטא, אל תגיד שזה לא טעים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. :-] ב. המשמעויות הגלומות בבדיחה הן עמוקות בהרבה מ"סתם" צחוק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |