בתשובה לדב אנשלוביץ, 25/11/08 14:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הערבוב המדהים והמתמשך שלך בין דמיאנוק וקצב מדהים ביותר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום ערבוב. כל דבר לגופו. אני מתאר תופעה תוך שימוש בדוגמאות ממקרים שונים. אם את רואה בעייה בנקודה מסויימת, אנא התמקדי בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן שום תופעה. אתה לוקח מקרה שבו השתכנעת שבית המשפט טעה והתביעה עשתה מעשה נבלה, ומצמיד אותו למקרה שונה מאוד, בהפרש של למעלה מעשרים שנה, שבו אתה בטוח מסיבות לא מובנות ביותר שהיועץ המשפטי טעה ואיננו יודע כיצד להיחלץ מטעותו. מה הקשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה איך ערבוב מדהים יהיה לא מדהים ? הרי הוא בהגדרה כזה. (ניסוח כזה, אני כמעט בטוח מופיע באיזה מערכון מפורסם, אבל לא זוכר כרגע איזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יתכן שערבוב מדהים לא יהיה מדהים מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. גם אצל הסודני (שבינתיים הכנסתי אותו לכאן), ייתכן שתנועותיו האינסטינקטיביות לא תהיינה אינסטינקטיביות ביותר, ובכל זאת זה מצחיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ''חידון התנך'' בהיותו אלוף אגרוף, תנועותיו האינסטינקיביות של הנבחן הסודני (למשמע הגונג) הן אינסטינקטיבות ביותר. משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב "חידון התנך" שודר המון פעמים עד שקצת נשחק. אבל אני זוכר שכאשר שמעתיו לראשונה בהיותי נער כמעט נפלתי מהכסא מרוב צחוק, פשוט בלתי נשלט. ואחד השיאים היה באמת אותן תנועות אינסטינקיביות של הסודני (או החבשי). או, כדי שגם הצעירים יבינו את כוונתי נתרגם זאת ללשון ימינו: "זה היה קטע חבל על הזמן. סוף הדרך . . ." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והניסוח המדויק, בזיכרוני הלא-מדויק: "בהיותו של המתמודד הסודני [במלרע] אלוף בוקס בארצו, תנועותיו האינסטינקטיביות כלפי הגונג הן אינסטינקטיביות בהחלט". כנער גם אני הייתי חולה על המערכון הזה (16-17 שנה לאחר שנוצר). אני מספיק מכיר אותו כדי שלמקרא תגובה 497161 הבנתי לבד שבזה מדובר. היום אני חושב עליו, וזה נראה הומור אינפנטילי להחריד: נגיד, הבדיחה המצוטטת כאן, ורוב השאר; ומעבר לטקסט כל מה שיש שם זה הומור עדות ומבטאים, גם לא מפסגות ההומור הישראלי. בהחלט ייתכן שיש כאן שלם שגדול מסכום מרכיביו, אבל מעניין אותי איך הייתי מגיב אם הייתי נתקל בו היום לראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכון הזה אינו עומד בזכות עצמו, אלא הוא פרודיה על חידוני התנ''ך הראשונים. אתה בודאי אינך יכול לזכור את חידוני התנך הראשונים, אלה שבהם זכו בתואר עמוס חכם ואחר כך אלשייך הרב התמני, שעליו מתבססת דמותו של הזוכה בחידון, במערכון. אי אפשר להבין את ההומור כאן אם ברקע לא מהדהדים הקולות(מזכרונך) מהחידונים האמיתיים. לדעתי זה הומור אדיר. למשל הקטע הזה על תנועותיו האינסטינקיביות שהן אינסטינקטיביות בהחלט כל כך משחזר את הכתב שחייב לומר משהו כדי להראות שהוא שם, ותוך כדי אלתור, לעיתים יוצאות לו שטויות מהפה. והתייעצות חבר השופטים בלחש רועם על הנקודות ש''הוא כבר קיבל אותם''. זה כל כך אוטנטי. ממש כך זה היה במציאות, אם כי כמובן מוגזם. וההגזמה גורמת לצחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה בהיסח דעת. אכן ניסוח מדהים:) מזכיר לי בחינה שהיגשתי פעם בחוג לתיאטרון והיא חזרה אליי עם הערות חמורות על כל משפט כמעט. רוב ההערות היו בסגנוןהבא: כתבתי שתיאטרון הנו הצטיין במינימליזם. מעל משפט זה הופיעה ההערה הבאה: "לא ולא! הנו מצטיין במינימליזם יתר!"... כששאלתי את המרצה לפשר הערתו המחכימה, הוא חיכך בזקנו לא-קייים, גירד את פדחתו, ולבסוף אמר: קשה לי להסביר בדיוק, אבל הייתה לי כוונה ברורה בהערה הזאת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני בטוח כל כך לגבי מה שרצית לומר לגופו של עניין, אבל כפי הנראה, אני דווקא הייתי מסמן בקו את המילה "מצטיין" ומחליפה ב"מתאפיין" כי "מינימליזם" הוא נטרלי מבחינת היותו טוב או רע. לעומת זה, אני חושב שבכל זאת יש הבדל בין מינימליזם ו"מנימליזם יתר". כי המילה "יתר" מוסיפה חוות דעת: "יותר מדי", ובצורה הזאת למילה "מצטיינת" בודאי אין מקום, כי כאן מתארים משהו שהוא לא טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כל הכבוד. ניתוח מילולי מדויק. ב. את הדוגמא הזאת שלפתי מהשרוול ובאמת לא מסרתי אותה כלשונה (זה היה מזמן). סביר שכתבתי משהו כמו "תיאטרון הנו הוא אמינימליסטי" וההערה הוסיפה "מינימליסטי ביותר". מדובר במרצה לתיאטרון, לא לחיבור, ועל אף שלא היה חכם גדול, גם אידיוט הוא לא היה: אי אפשר לכתוב על סוגה תיאטרלית שלמה חוות דעת שלילית. ג. כו-לו התייחסתי לגיחוך שבניסוחי הקודם, עם ה"מדהים" ו"מדהים ביותר". אני מתדרדרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. את "האיילית" ? נעים מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעים צאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים לניתוח שלך. ''מצטיין'' הוא לאו דווקא ''טוב'', אלא ''טוב בסוגו'' - דהיינו, ביחס לתכונה מסוימת. במובן זה, אם הוא ''מצטיין במינימליזם'' הרי ''יש בו הרבה מינימליזם''. גם ''יתר'' אין פירושו ''יותר מדי'', אלא ''ביחס לנורמה בתחום המינימליזם''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית אומר על פלוני: "מצטיין בטיפשות" ? אני לא. אשר ל"יתר", אני חושב שאיני טועה גם כאן, אבל אבדוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא הייתי אומר על מישהו שהוא "מצטיין בטיפשות". בעיקר בגלל שאני מצטיין בגדלות הרוח ובאהבת הבריות. מצד שני, אני חושב שגם לא הייתי אומר על מישהו שהוא "מצטיין בחוכמה". ניערתי את האבק מאבן-שושן, והוא טוען שאלו שתי משמעויות נפרדות: הצטין 1. נבדל הרבה (בעיקר לטובה!), יצא מן הכלל, היה מעולה: התלמיד הצטין בלימודיו. האמן מצטין בנגינתו. שאיפתו להצטין. 2. נבדל מאחרים, היה שונה מאחרים: הסיפור החדש מצטין בתאורי הוי ריאליסטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתווכח עם אבן שושן. אני מקבל בעניין ההצטיינות את הגישה שלך (ומעלה 5 נקודות לציון של האיילית במבחן). לגבי "יתר", דרושות הוכחות נוספות, וגם אני עדיין מנסה לבדוק זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שבעניין ''יתר'' גם שכ''ג וגם ירדן הצטרפו לדעתך, ובהמשך לגדלות הרוח שלי שהוזכרה קודם, אני אקבל את דעתך בנקודה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני יכול להוסיף גם את דעתה של נציגת האקדמיה ללשון העברית. בתשובה לשאלתי בדוא"ל: כשמשתמשים במילה "יתר" למשל במשפט: "פלוני גילה להיטות יתר". האם מתכוונים תמיד ליותר ממה שרצוי, או יותר מהרגיל והממוצע ? ענתה תמר כץ מהאקדמיה: לדב שלום וברכה, אני מביאה לפניך את הגדרת המילה יֶתֶר ממילון 'רב מילים' המקוון בערכית יעקב שויקה: יֶתֶר שֵם ז' 1. מה שנשאר, שארית; כל החלקים של משהו שנשארו, כל הפרטים בקבוצה שנותרו; כל החלקים או הפרטים שלא הוזכרו, שאינם נכללים במה שנאמר קודם; שאר. • עניתי על שלוש שאלות - על היתר אענה מחר. • גיא אכל רק את הקרם שעל העוגה ואת היתר זרק. • הבניין שלנו נמוך, אבל יתר הבניינים בשכונה הם בני שבע קומות. • כבר בילדותו הוא היה שונה מיתר אחיו. 2. יותר, תוספת, שפע (משמש לרוב כנסמך או כסומך לציין שהדבר רב יותר בכמות, במידה, בעוצמה וכד'). • יש לדרוש יתר עיון בסוגיה חשובה זאת. • סוג זה של מחקר מצריך דקדוק יתר. המשמעות ששאלת עליה היא המשמעות השנייה. עקרונית המילה יֶתֶר מציינת עודף ותוספת סתם, ואולם נראה לי שעל פי רוב כאשר היא נוספת לאחר המילה שהיא מתארת היא נושאת משמעות שלילית: השמנת-יתר, הזעת-יתר וכדומה. גם כאשר היא נוספת לפני המילה היא יכולה לציין דבר שלילי (יֶתֶר לחץ דם), ואולם נראה לי שבדרך כלל יש לה משמעות סתמית יותר של תוספת והרחבה: 'הסברתי זאת ביתר אריכות במאמרי הקודם', 'יש לבדוק את העניין ביתר כובד ראש' ועוד. בברכה, תמר כץ הקטע שמתמקד בעייננו הוא: "נראה לי שעל פי רוב כאשר היא נוספת לאחר המילה שהיא מתארת היא נושאת משמעות שלילית: השמנת-יתר, הזעת-יתר וכדומה." אם כן, גם האקדמיה מצטרפת לדעת כולנו (עכשיו), אם כי באיזו שהיא הסתייגות: "נראה לי". אשר לגדלות הרוח ואהבת האדם שבך, וכיוון שלאחרונה יש לי נטיות נוסטלגיות (ייתכן שבגלל גילי המתקדם), עדותך הצנועה על עצמך הזכירה לי את הסיפור הראשון שקראתי בילדותי מסיפורי דמון רניון: "רבותי לחיי המלך". את הסיפור הזה קראתי באוסף תרגומים מספרות העולם, ולא מצאתי אותו אחר כך באיזה קובץ סיפורים מתורגם ספציפי לדמון רניון. יש שם איזה טיפוס בשם יו יו משיקאגו שמתארח בניו יורק, שהמספר מביע עליו את חוות דעתו במילים: "טיפוס מגושם אפילו במושגים של שיקאגו". ואותו יו יו מספר ש"הוא נוטל פגרה מעירו בגלל שמישהו שם טוען שהוא אויב הציבור, למרות שזה שקר וכזב ובעצם הוא נוח לבריות ואוהב אדם . . ." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שאתה לא איש מכירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כוונתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק הכי חשוב לאיש מכירות: אחרי שבצעת מכירה, סתום את הפה. לקוח: טוב, למרות ההסתייגויות שלי מהטוסטר, אני קונה. מוכר חכם: בחירה מצוינת, אדוני, הקופה מצד שמאל. לעומת: לקוח: טוב, למרות ההסתייגויות שלי מהטוסטר, אני קונה. מוכר פחות חכם: אה, ושכחתי להגיד לך שהוא גם נגן MP3! לקוח: MP3? מגניב. בטח אוכל למצוא באינטרנט טוסטר שהוא גם DVD. ביי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוצר שאני מנסה למכור הוא האמת. במה נכשלתי במכירתו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור מופיע בקובץ ''שמונה לאחת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאם הטענה היא שהמלה ''יתר'' בהופיעה לאחר המלה המתוארת מופיעה עפ''י רוב במשמעות שלילית, פירושו של דבר שאין זו משמעותה המקורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה המוסמכת. בקשר להמשך, אני מקווה שאתה לא מנסה לרמוז שאני "טיפוס מגושם", כי אם כן - אני יודע לבצע סלטה באוויר וגלגול לאחור כדי להוכיח שאני לא כזה. (לשכ"ג: לא, לא באמת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אכן "טיפוס מגושם", אחרת הסיפא של הודעתך היה:"(לשכ"ג: אני עושה זאת כל פעם שאני משחק כדורגל)". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לכתוב את זה, אבל חששתי ששכ''ג לא יבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, זה בסדר גמור, באמת. אני לא נעלב בכלל, מה, אני לא יודע להנות מהלצה טובה אם היא על חשבוני? בטח שאני יודע. זונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בתרגום די ישן, ואיני יודע איך ה''מגושם'' היה כתוב באנגלית במקור. מכל מקום, אני בטוח שאתה מבין שלא מדובר כאן בחוסר יכולות בענייני סלטות וכדומה אלא דווקא ביכולות בתחומים אחרים. ליכולות האלה, יש לכך גם הוכחות בהמשך העלילה . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, תשובה מתאימה יותר היא ''לא ניסיתי לרמוז שאתה כזה''. אבל מה אני יודע, אפילו דורון (שמכיר אותי לא רק וירטואלית) טוען שאני אכן טיפוס מגושם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, להבא תן את התשובות לדבריך בעצמך, או בשיטה אמריקאית תן ארבע תשובות ואפשר לי לבחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תלוי הקשר. כשהבנק שלי מתלונן על משיכת יתר, הוא לא מתייחס לשום נורמה (אלא אם כן אתה רוצה לטעון שהאפס הוא הנורמה, מה שיעלה את השאלה באיזו מדינה אתה חי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו עולה בדעתי ש"משיכת יתר" יכולה להופיע בתשבץ הגיון: "על איזה ענף ספורט התלונן הבנק?". בטח כבר השתמשו בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משיכת יתר זו הסיבה לחיזור קטלני, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, אני לא רואה את זה. ''יתר'' כאן פירושו ''יותר ממה שמותר לך'' ולא ''יותר מדי''. מקובל על כולנו ש''יתר'' זה ''יותר מ-'', לא מקובלת עלי התוספת של של ''די''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לסיים תואר בהצטיינות יתרה, וזה טוב. אבל בשימוש של "יתר" כסיומת, בצורה "X-יתר", נדמה לי כמו לדב, שזה תמיד אומר "יותר מדי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שזה טוב ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא טוב, זה מעולה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |