בתשובה להאייל האלמוני, 03/12/08 13:07
השערה 497759
מחוננים? ודאי שיש. זה אחד המקורות לקביעות כמו "30% מהאינטלגינציה הם תורשתיים" ודומותיה. לגבי גאונים אני לא יודע, אני לא בטוח שיש מספיק.
השערה 497760
מאיפה ההנחה ש-"גאונות" בכלל מוגדרת היטב? בפרט אם משתמשים במושג הזה גם בהקשרים מפוקפקים כמו מוזיקה ואמנות?

"גאון" יכול להיות סתם מישהו מוכשר (אולי אפילו לא *מאד* מוכשר, נניח - באחוז העליון, או בפרומיל העליון בתחום הרלוונטי) - שפשוט הצליח לו, כי הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון, או פשוט במקרה (אני חושב למשל על דארווין).

גם בניגוד ל-"אינטליגנציה",גאונות היא הרבה יותר ספציפית, ותלויה בתחום. למשל, אם גאוס היה בוחר לעסוק בבלשנות, לא בטוח שהיינו שומעים עליו (ולהבדיל: אד וויטן היה בוחר לעסוק בפוליטיקה, או בוהר היה בוחר להתמקד בכדורגל).

כל זה האלה גורם לי לחשוב שאי אפשר להצביע על אדם נטול הישגים משמעותיים ולומר "הוא לא גאון", וגם להפך, אי אפשר להצביע על אדם עם הישגים מהפכניים אפילו בקנה מידה היסטורי, ולטעון במובן חד-משמעי שהוא "גאון". בתנאים כאלה, אני לא רואה דרך לתת משמעות לקביעות סטטיסטיות על החלק הגנטי בגאונות.

וכאמור, כאשר מסכימים לקרוא גם לציירים, מוזיקאים ומצביאים-צבאיים "גאונים", הבעיה מתחדדת אפילו יותר.

(ולרשימת המשפחות המוצלחות, אני חושב שאפשר להוסיף את הפנרוז-ים).
השערה 497761
הבעייתיות בהגדרת המושג מובנת, אבל אני בטוח שאם לאיינשטיין היה תאום זהה אף אחד לא היה מדקדק בהגדרות. אפילו המושג ''חיים'' לא מוגדר היטב (דמיין קישור למאמר של ארז לבנה), מה שגורם לאי-אילו ויכוחים בשאלה אם וירוס הוא חי, אבל זה לא יוצר שום בעיה אמיתית כשאנחנו מדברים על התופעה.
השערה 497763
אני לא מבין איך זה לא יוצר בעיה אמיתית. לא מדובר במקרה שבו יש תחום אפור כלשהו (כמו עם המושג "חיים"), ואני מתעקש להצביע עליו ולטעון שבגללו ההגדרה חסרת משמעות. כאן יש *רק* תחום אפור.

נו, ונניח שלאנשטיין היה תאום זהה, ודווקא הוא היה מנסח את תורת היחסות הפרטית - מה שהיה מדכא את אלברט וגורם לו להתמקד בנגינה בכינור. כל מה שהיה נשאר לך בקשר לאלברט, זו את דעתו של מינקובסקי עליו כסטודנט ("כלב עצלן"). האם משפחת אינשטיין הייתה מחזקת את השערת המחקר שלך, או מחלישה אותה?

ולמשל אפילו אם יהיה קל להסכים שרוג'ר פנרוז גאון. איך תחשיב את שני אחיו ואת אבא שלו לצורך המחקר שלך?

אוקיי, אנסה לחדד: "גאונות" היא לא רק כישרון ואינטליגנציה (שאותם אפשר - וגם זאת עם הרבה בעיות - למדוד בצורה יחסית אובייקטיבית), אלא היא גם (ולפעמים רק) הצלחה עצומה, זה כבר עניין מיקרי ונסיבתי מידי בשביל לשמש מושא למחקר.
השערה 497766
באך היה גאון?
דה וינצ'י היה גאון?
ניוטון היה גאון?
קאנט היה גאון?
.
.
.
גם אם אה דוחה שם או שניים מאלה, נוכל בטח להסכים על רשימה של כמה עשרות כאלה. אם היו להם מספיק תאומים זהים, האפקט שאתה מתאר (האח המדוכא שאינו מבטא את גאוניותו) לא היה מספיק כדי למחוק לגמרי את גילוי התופעה, שהרי כנגד אותו איינשטיין מסכן ודאי היו כמה דה'-וינצ'ים וניוטונים שהיו מגשימים את גאוניותם יחד עם תאומיהם. אני לא מאמין שמסתובבים הרבה איינשטיינים נסתרים שעובדים בתור נגן אלמוני בתזמורת ראשון.
השערה 497771
אני דווקא חושב ש-''גאון בפוטנציה שלא מבטא את גאוניותו'' הוא המקרה הנפוץ. כמעט לגבי כל ''גאון מוכח'' שעולה בדעתי, קל לדמיין שינוי קל בנסיבות חייו שהיה גורר אי-הכרה בו ככזה (מבלי לפגוע בכשרון שלו).
השערה 497879
אם מתאמצים אז אפשר הכל. אבל יש מקרים שבהם הגאון לאו דווקא נולד בזמן ובמקום המתאימים. לפעמים הוא פשוט מתנהג כמו נודניק וכופה את הגאונות שלו על העולם, ולא איכפת לו מה חושבים עליו.

(אני חושב על ניוטון, אבל יש גם אחרים.)
השערה 497903
ניוטון גם נולד למעמד המתאים.
השערה 498055
באיזה מעמד מדובר?
השערה 498080
אני מניח שהכוונה היא למעמד ששלח את ילדיו לביה"ס ולא לעבודה בשדות. אני לא יודע מספיק עליו כדי לקבוע אם זה נכון.
אייזק ניוטון [ויקיפדיה]
השערה 497914
שריניוואסה רמנוג'ן, הגאון המתמטי ההודי, מתאים גם כן להגדרה.
אני בדיוק קורא עליו עכשו ב''הפקיד ההודי''.
השערה 498390
חורה לי שלעולם אין מאזכרים את שמו של טסלה ברשימות מעין אילו, ולכן הוספתי את התגובה הזו, אל אף תרומתה האפסית לדיון.
השערה 498410
רעיון לסקר: מי הגאון החביב עליך?

(אני רק מקוה שהתשובה ההומוריסטית לא תהיה יהורם)
השערה 498462
לסקר עמנואל
השערה 498418
נראה לי שההשמטה של ניקולה טסלה [ויקיפדיה] נובעת מזה שהוא מודרני מדי (נפטר ב 1943).
בגאונות, נראה שאנו נוטים להתרפק על העבר.
קאנט ושיקספיר הם בסדר גמור אבל עמית שלי לפקולטה? מה פתאום?
נראה לי שאין קונצנזוס על גאון בין ימינו.
בכל מקרה, קשה לי להעלות שם של אחד כזה.
אפילו זוכי פרס נובל לא זוכים לכבוד הזה.
השערה 498419
טיורינג? פון-ניומן? פיינמן? הוקינג?

סתם רשימה שקפצה לי למקלדת. אני חושב שמעט יחלקו על כך שבין אלה מסתתר גאון או ארבעה. איינשטיין עצמו נפטר כמה שנים אחרי טסלה.
השערה 498424
בבין ימינו אני התכוונתי לחי כיום.

זה מותיר לנו את הוקינג (יבדל לחיים ארוכים).
נראה לי שבמקרה שלו הציבור מכיר אותו כגאון בשל כסא הגלגלים ולא בשל הבנה של התיאוריות שלו.
מצד שני, זה גם מה שקורה עם איינשטין כשיער מוזר או קשר לפצצת האטום כתחליף לכסא.
השערה 498449
הוקינג לא תרם רבות בתחום העיסוק הספציפי שלו - אני מציע להוציאו מהרשימה ולהחליפו באחד ג'ון קונווי.
השערה 498458
באמת? אז הוקינג הוא אכן "גאון פופולרי"?

יכול להיות שנועם חומסקי [ויקיפדיה] מתאים כגאון בן ימינו.
הייתה לו השפעה מרשימה בתחומים שונים, והתחומים האלה יותר נגישים מפיזיקה מודרנית כך שהערכת הציבור אותו יותר מבוססת.
השערה 498460
נועם חומסקי?! נפלת על הראש? בעצם הוא תרם רק בתחום אחד (בלשנות), גם זה לפני 50 שנה, ומאז הוא מסבר שטויות בהרבה דברים שהוא לא מבין בהם. לשים אותו ברשימה אחת עם איינשטיין בלי מילה "להבדיל אלף אלפי הבדלות" זה עלבון לאינטליגנציה.
השערה 498461
נועם חומסקי תרם תרומה אדירה גם למדעי המחשב (ובלי להיות איש מדעי המחשב!) וגם לפסיכולוגיה.

תרומתם של קאנט ושייקספיר הסתיימה לפני יותר מחמישים שנה.

חומסקי הוא דעתן ובעל דעות פוליטות נחרצות במיוחד ולכן באמת קשה להתייחס רק לתרומתו המקצועית.
נדמה לי שבימי מקרתי איינשטין עצמו נקלע לבעיות בשל דעותיו הסוציאליסטיות.

הגעתי לחומסקי בעקבות ההשערה שקשה להצביע על גאון מוסכם בן זממנו.
בנתיים הועלו כמועמדים חיים הוקינג וחומסקי וגם הם זכו לביקורת.
לפחות זה מחזק את ההשערה.
השערה 498470
המחקר של חומסקי בבלשנות, ההוא שהחלק המהותי שלו הסתיים לפני 50 שנה. נכון שהוא השפיע גם על מדעי המחשב וגם על הפסיכולוגיה, אבל הוא עדיין מחקר בבלשנות (גברילו פרינציפ, למשל, השפיע על מדעי המחשב והפסיכולוגיה הרבה יותר מחומסקי). ככה זה במחקרים חשובים, הם משפיעים על הרבה תחומים.

אף אחד לא היה מציע את קאנט ושייקספיר כגאונים בני זמננו.

איינשטיין היה גאון אמיתי, הדעות שלו לא תמיד היו פופולריות, לא תמיד היו נכונות, אבל היו תמיד דעות חכמות, גם הטעויות שלו היו טעויות שהלוואי עלי ועליך. חומסקי להבדיל...

בחמישים השנים האחרונות היו הרבה מאד חוקרים חשובים בהרבה תחומים, רובם זכאים למקום הרבה יותר חשוב מחומסקי ב"רשימת הגאונים":
אנשים טסו לחלל, בנו מחשבים, השתילו איברים, ראו טלויזיה, סרטים, גלשו באינטרנט (בעזרת מחשבים) והוכיחו את משפט פרמה. רק בפיזיקה, אהרונוב ובוהם המציאו את האפקט הקרוי על שמם, בנו את הלייזר, ניסחו את אי שיוויון בל (וניסו בהמשך), תיארו המודל הסטנדרטי, והראו את עיבוי בוזה איינשטיין.

אני, אגב, מציע את ג'ורג' וו. בוש בתור הגאון הגדול ביותר של זמננו. גם השפיע על תחומי מחקר בכל העולם, גם גילה את הדרך לעשות הרבה מאד כסף בלי לעשות שום דבר מועיל, גם שנוי במחלוקת, וגם אף אחד לא מבין איך הוא הצליח לעשות את מה שהצליח.
השערה 498484
מי שניסח את אי-שוויון בל לא היה, במקרה, בל?
השערה 498485
בוודאי.
השערה 498752
ג'ון נאש קופץ לי לראש. אני חושבת (אולי רק בגלל נפלאות התבונה) שאף אחד לא יחלוק על זה שהוא גאון. חוץ מזה, יש לשער שיש לא מעט גאונים שלא תרמו תרומה בולטת לציבור הרחב, אבל בכל זאת בעלי אינטיליגנציה גבוהה, כישרון עצום ואף תרומה מכובדת בתחום העיסוק האלמוני שבו בחרו לפעול, אם חלילה הם לא ממעריצי מכניקת הקוואנטים.
השערה 498471
על אילו שטויות שהוא אינו מבין בהן הוא מסבר? האם המישפט הזה אינו חוטא באותו הדבר? האם קראת את אחד הספרים שכתב חומסקי או שקראת שמישהו כתב על חומסקי שהוא כותב שטויות?
השערה 498473
קראתי מאמרים שלו. זה בהחלט מספיק.
השערה 498474
לדעתי המאמרים שלו הם בעלי מבנה לוגי והטיעונים שלו מנומקים היטב והרבה פעמים מגובים באסמכתאות. כך גם הספרים שלו.
השערה 498476
בשביל הפרופורציה, קראת פעם מאמר של איינשטיין?
השערה 498515
גם מתנגדים גדולים של חומסקי מתקשים למצוא טעויות בטיעונן. כמובן שכל ישראלי צדקני וצר אופקים יודע יותר טוב...

לגבי תרומתו לבלשנות היא קשורה יותר לכישרון מאשר לגאונות, מה שכמובן לא מפחית מערכו.
השערה 498516
אגב, סימן ראשון לגאון, אדם שמבין שהוא יכול לטעות. (ושוב מצאנו את חומסקי ולהבדיל אלף אלפי הבדלות את אינשטיין)
השערה 498520
מה ההבחנה שאתה עושה בין כישרון לגאונות?

דרך אגב, אני חושב שלחומסקי מתאים יותר התואר אינטלקטואל.
בכיוון השני, הוא גם דוגמה מאד מוצלחת לאינטלקטואל.
השערה 498521
תגובה 497765
השערה 498527
נדמה לי שזה היה איינשטיין שניסח את ההבדל:

אדם מוכשר מסוגל לעשות בקלות את מה שאדם רגיל עושה רק בקושי.
גאון עושה בקושי את מה שאדם מוכשר לא מסוגל לעשות כלל.
השערה 498541
בזמן שחיפשתי את זה:
Talent hits a target no one else can hit; Genius hits a target no one else can see. - Arthur Schopenhauer
מצאתי את שלך כאן:
השערה 498543
"There are two kinds of geniuses, the 'ordinary' and the 'magicians,' " wrote the mathematician Mark Kac. "An ordinary genius is a fellow that you and I would be just as good as, if we were only many times better. There is no mystery as to how his mind works. Once we understand what they have done, we feel certain that we, too, could have done it. It is different with the magicians. They are, to use mathematical jargon, in the orthogonal complement of where we are and the working of their minds is for all intents and purposes incomprehensible. Even after we understand what they have done, the process by which they have done it is completely dark.

(מתוך http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9E0CE...)
השערה 498620
מה זה הכיוון השני? לאינטלקטואל מתאים התואר חומסקי?
השערה 498571
והכי חשוב, הוא יודע שהישראלים הצדקנים וצרי האופקים אשמים בתחלואי העולם, כלומר מסכים אתך, כלומר גאון.
השערה 498614
אתם מערבבים בין שני תחומים נפרדים לגמרי: א. תחום הפעילות האינטלקטואלית/מקצועית. ב. תחום ההשקפה הפוליטית - אבל את/ה, מכולם, יורד גם לפסים אישיים ולעוקצנות (כלפי ארז).

כשדנים בשאלה האם מישהו הוא גאון, מתייחסים לתרומתו בתחום/י ההתמחות שלו ובתחומים נוספים שעליהם השפיע. דבר זה אינו קשור בדעותיו הפוליטיות של הנ"ל. דעות פוליטיות מכל גוני הקשת יש לגאונים וללא-גאונים, לאנשים מוכשרים, לאנשים בינוניים ולבעלי אינטליגנציה נמוכה. כך גם ביקורת על ישראל היא נחלתו של כל מי שמוצא שישראל עשתה או עודנה עושה טעויות או מעשים בלתי ראויים, בלא הבדלי מקצוע, התעניינות אינטלקטואלית, IQ או כשרונות.

אלברט איינשטיין, למשל, גאון קונצנזואלי - לא תמיד היה ציוני, אז מה? איינשטיין היה מתומכי תוכנית קימברלי להתיישבות באוסטרליה, ורק עקב התפשטות האידיאולוגיה הציונית לאחר מלחה"מ II ובהבינו שהציונות היא שתהיה, בסופו של דבר, האידיאולוגיה המנצחת בקרב יהודי אירופה, שינה את דעתו.
השערה 498628
הייתי אישי ועוקצני כיוון שלתחושתי מי שמרים את חומסקי על נס גבוה כפנומן של תקופתנו, עושה זאת קודם כל כדי להרגיז את הציונים.
השערה 498632
מעניין. אני משוכנעת למדי שחלק ניכר מהאנשים שבחרו בו בתור האינטלקטואל הגדול ביותר של המאה ה-‏20 חשבו על כמה דברים אחרים באישיותו מלבד הציונות.
השערה 498635
נכון, אבל מעל לכל - עמידתו האיתנה והאמיצה נגד הגזענות והדיכוי.
השערה 498638
טוב, כיוון שאיש מאיתנו לא בדק את העניין עם הבוחרים, אתה רשאי לחשוב כרצונך.
השערה 498639
מי מתי ולמה בחרו בו בתור "האינטלקטואל הגדול ביותר של המאה ה-‏20"?

(ומה השלב הבא? וול-אי - הסרט המרתק במאה ה-‏20? קובה - המדינה המוצלחת של המאה ה-‏20? צ'יפס - האוכל הטעים במאה ה-‏20? סטאלין - המנהיג הנחמד במאה ה-‏20?)
השערה 498640
לפני כמה שנים, במשאל של הניו יורק טיימס כמדומתני. כלל את אמריקה ואירופה, אינני יודעת לגבי יבשות נוספות.
לא כל מי שחושב אחרת ממך הוא אידיוט.
השערה 498641
נכון. לחלקם פשוט אין את כל המידע.
השערה 498660
לאף אחד, אף פעם, אין את כל המידע.
השערה 498663
זהו, שלא. הוא נבחר ל"top public intellectual" שזה ממש לא "האינטלקטואל הגדול ביותר של המאה ה-‏20".
השערה 498664
לאור מה שהוא כותב, אני חושב שהוא אחד האינטלקטואלים הבולטים.
השערה 498665
וואו... הפתעת אותי.
השערה 498656
מדוע צריכה לבוא ההסחפות במישפט האחרון? קראתי הרבה מאד מאמרים של חומסקי וגם ארבעה ספרים שלו. אני נגד דירוגים למיניהם וגם נגד למצוא את האינטלקטואל האולטימטיבי. הוא אכן אינטלקטואל אמיתי, עצמאי וכנראה שנבחר לתואר שהוזכר בגלל היושר והעצמאות האינטלקטואליים שלו. ממה שקראתי אצלו -זה נכון.
אני מקווה שהשורה האחרונה בסוגריים לא באה לתאר את דעותיו של חומסקי לדעתך.
השערה 498477
הוא תרם גם לפילוסופיה.
השערה 498479
אני כבר תרמתי במשרד.
השערה 498480
במשרד תורם כל פקיד סביר ומעלה (לא שיש הרבה כאלה).
השערה 498459
תרומה היא מדד קצת בעייתי לגאונות.
אם יבוא היום מישהו ויפתח מאפס את תורת היחסות משום שהוא לא הכיר אותה הרי שזו הפגנת גאונות כזו של איינשטין.
מקסימום יורידו לגאון החדש כמה נקודות על בורות...
השערה 498482
אם הוא יפתח אותה ממש מאפס, אז הוא הרבה יותר גאון מאיינשטיין

השערה 498423
מה מיוחד כ"כ בטסלה, לעומת אחרים שלא הוזכרו?
השערה 497764
המאמר של ארז, "כי האדם אבן השדה": דיון 921.

(נזכרתי שכשארז טל הצליח למכור את פורמט ה"כספת" לארצות אחרות אמרו גם עליו שהוא גאון. הגדרת הגאונות, שהיא אמורפית מעצם טבעה, משמשת בשנים האחרונות, פעמים רבות - פשוט לציון הכשרון לעשות הרבה כסף, לא חשוב באיזה תחום)
השערה 497765
צריך להבדיל בין כישרון לגאוניות. הראשון הוא הצטיינות בעשייה והשני הוא יכולת המצאה של משהו חדש תוך כדי הפגנת שליטה מלאה, יחודית ונדירה באותו תחום. דוגמאות לגאונים בתחומים שונים: באך, מוצרט, מיקלאנג'לו, פיקאסו, שייקספיר, טולקין, ניוטון, דארווין, איינשטיין, טיורינג ולהבדיל אלף אלפי הבדלות - היטלר.
השערה 497767
לדעתי דארוין לא היה גאון.
השערה 497768
למה?
השערה 497770
לדעתי הסביבה המדעית-תרבותית כבר היתה בשלה לגילויים שלו, ואם לא הוא מישהו אחר היה יוצר את התיאוריה. למעשה זה בדיוק מה שקרה: http://en.wikipedia.org/wiki/Alfred_Russel_Wallace
השערה 497796
אפשר להגיד את זה גם על אינשטיין וניוטון ובעצם על כל גאון.

בספיישל מילניום של הפטן השחור חוזר הפטן בזמן, ובין השאר נפגש עם שייקספיר דקה לפני שהוא מביא את המלט למלכה, מחתים אותו על המחזה, בעזרת עט כדורי, ותוך כדי זה מפזר את כל הדפים.... כשהוא חוזר להווה הוא מגלה ששיקספיר זה ''המחזאי הכושל שהמציא את העט הכדורי''.
השערה 497798
ממש לא. למרות שהקרקע בשלה לחשבון אינפיניטסימלי(שפותח במקביל ע"י לייבניץ), ניוטון העמיד את הפיסיקה על קרקע מתמטית מוצקה, העבודה שלו הביאה דיוק חסר תקדים למדידות והמכניקה שלו נותרה על כנה עד תחילת המאה הקודמת. אנשטיין הסיק את המסקנות המתבקשות (ע"ע משוואות מקסוול) בתורת היחסות הפרטית, אבל המשיך ושיכלל אותה למשהו מוכלל בהרבה, עוד ב1905 הסביר את התופעה של תנועה בראונית ואת האפקט הפוטואלקטרי. סביר להניח שללוא עבודתו, שנים רבות היו חולפות ללא הסבר מספק. להבדיל, דארווין פירסם את העבודה שלו כתוצאה מכך שנודע לו שעבודה עם מסקנות זהות (אם כי בהקף מצומצם יותר) עומדת להתפרסם.
השערה 497801
אין ספק בנוגע לחשיבות והמהפכניות של העבודות של ניוטון ואינשטיין, אבל השאלה היא אחרת לגמרי.גם העבודה של דארווין היתה חשובה ומהפכנית. שניהם, גם אינשטיין וגם ניוטון, הם תוצר של זמנם, קשה לדעת כמה רחוק היה מגיע ניוטון אלמלא קפלר (מבחינת המכינקה) או כמה רחוק היה מגיע איינשטיין אלמלא פלאנק. מצד שני, אם הם לא היו, אפשר להניח שאנשים אחרים היו עושים את העבודה שלהם ומעקבים את העולם בתקופה די קצרה בסופו של דבר (במקרה של ניוטון, אולי 50 שנה, אצל איינשטיין אפשר לדבר אפילו על 5).
השערה 497803
למה אתה מתכוון ב"איינשטיין"?
תורת היחסות הפרטית היתה מתגלה והאפקט הפוטואלקטרי היה מוסבר גם בלי איינשטיין, סביר שאפילו בתוך 5 שנים.
תורת היחסות הכללית היא פיסת גאונות צרופה מצד אחד וסיבוך מתמטי מצד שני, שאני בספק אם מישהו אחר היה מצליח לפתח אותו במאה ה-‏20.
השערה 497804
התכוונתי לשנת הפלאות, שכנראה היתה מתרחשת גם בלעדיו עד 1911. היחסות הכללית אולי באמת היתה מתעכבת ב-‏40 שנה, קשה לי להאמין שיותר.
השערה 497809
לדעתי גם הפרטית לא היתה מתגלה כ''כ מהר, למרות, ודווקא בגלל, הפשטות היחסית שלה. משוואות מקסוול נוסחו ארבעים שנה לפני שאיינשטיין 'המציא' אותה, וניסוי מייקלסון-מורלי עשרים שנה קודם. מדובר כאן על עשרים שנה שבהן היו אלפי אנשים שהיתה להם היכולת התיאורטית לפתח את תורת היחסות הפרטית. לא חושב שדווקא שש שנים נוספות היו ההבדל.
השערה 497810
נראה לי הרבה יותר סביר שמישהו היה ממציא איזו ''מסה אפלה'' או ''אנרגיה שלילית'' כדי להסביר את אי ההתאמה בין חוקי ניוטון לתנועתו של מרקורי ולשאר הבעיות באסטרופיזיקה.
השערה 497872
אכן, כואב מה שקורה היום בקוסמולוגיה.
השערה 497923
מהי שנת הפלאות?
השערה 497937
השנה שבה נפל לניוטון תפוח על הראש:

שנת הפלאות [ויקיפדיה]
השערה 498493
הודעתך ניתנת לקריאה בשתי דרכים, כשהנכונה מביניהן, כפי שאני מכיר את הסיפור (אולי אני לא מכיר אותו כמו שצריך), היא שדארווין אמנם *פירסם* את עבודתו אחרי שנודע לו שעבודה דומה עומדת להקדים אותו, אבל הוא לא *כתב* אותה בעקבות השמועה על העבודה הדומה.
השערה 498506
הדעה המקובלת היא שדארוין אכן הגה את התיאוריה שנים לפני פרסומה, ובמשך כעשרים שנה חשב עליה, בחן אותה, אסף נתונים וכתב עליה אלפי מלים, אבל רק כשהגיע אליו המאמר של וואלאס הוא כתב בחופזה משהו קצר עבור החברה המלכותית למדעים. שני המאמרים, שלו ושל ואלאס, הוקראו זה במד זה בפני חברי האקדמיה (ונדמה לי שלא עשו רושם רב בתחילה).

יש גם דיעה חתרנית לפיה הכל היה מוכן אצל דארוין חוץ מהעניין הקטן של הברירה הטבעית, ורק כשהגיע המכתב מואלאס הכל הסתדר לו בראש ב''קליק'' שבטח נשמע עד סקוטלנד.
השערה 497813
מה שהכי מפליא אותי בכל הסיפור של דארוין הוא שלקח כ''כ הרבה זמן עד שמישהו עלה על הרעיון. אולי מה שהכשיל את הדורות הקודמים היתה האמונה במה שכתוב בספר בראשית, או לפחות בגילו הצעיר של העולם. מרגע שהתקבלה התיאוריה של הגיאולוגים לגבי גיל הפלנטה שלנו, ואחרי שהם הצביעו על כך שסדרה ארוכה מאד של שינויים קטנים יכולה להצטבר לאפקט גדול, ההחלה של אותם רעיונות על שאלות אחרות לא הצריכה גאונות. לדעתי.
השערה 497819
הצגת האבולוציה בתור "שינויים קטנים במשך זמן רב, מובילה לשינויים גדולים" היא סוג-של עלבון לדארווין. החידוש שלו הרי לא היה באבחנה שמתרחשת אבולוציה, אלא בזיהוי המנגנון (המאד מופשט, בעצם) באמצעותו זה קורה: ברירה טבעית.

אפילו היום זו משימה מאד פשוטה למצוא אנשים משכילים (וחפים מאינטרסים) שלא לגמרי מבינים את הקונספט, ללמדנו שהרעיון קאונטר-אינטואטיבי, ולא מיידי (ולמיטב ידעתי המאד דלה, מבחינה תיאורטית, היעילות שלו עדיין מפתיעה, ותוצאות כמו משפט הסכימות של הולנד לא מספיקות כדי להסביר אותה).

כשאני מוסיף על זה את העובדה שבתקופתו לא היה ידוע איך בכלל תהליך כזו עשוי להתממש בטבע (הגנטיקה לא נראיתה עדיין באופק), אני נאלץ להגיע למסקנה המצערת שכנראה אני לא הייתי עולה על זה בעצמי...

באופן כללי, אני לא בטוח מה אפשר ללמוד מכך שתיאוריות מהפכניות פותחו במקביל, באופן בלתי תלוי.
השערה 497822
השאלה היא באיזו מידה הרעיון של ברירה טבעית הוא גאוני. אני חושב שעל רקע הידע של התקופה הוא לא, למרות שגם אני, ככל הנראה, לא הייתי עולה עליו. ביג דיל.

המנגנון הגנטי לא היה ידוע, זה נכון, אבל למרבה המזל מספיק היה לדעת שמנגנון כזה קיים והתיאוריה לא חייבה לתאר אותו (דומני שדארוין דוקא ניחש משהו, אבל טעה). נכון גם שבלי הכרת המנגנון היה קושי גדול בתיאוריה, והיא אכן הותקפה על הרקע הזה (הטענה ששינויים גנטיים לא יכולים להחזיק מעמד לאורך דורות בגל דילולם בכל דור), אבל אני לא בטוח שדארוין בכלל חשב על הקושי הזה מלכתחילה. אינני זוכר שהוא התייחס לכך ב"מוצא המינים" אם כי ייתכן שאני טועה כאן מחמת רפיסות זכרוני. לדעתי זה היה גם המצב בקשר להסתייגויות אחרות שהועלו בהמשך, מסוג אלה של דיון 425 .

אני יודע שלאנשים מסויימים קשה, משום מה, לקבל את הרעיון, אבל אצל הרבה אחרים החויה דוקא הפוכה, מין "אה, כל כך פשוט" כמו שיש אחרי ששומעים פתרון פשוט לחידה שנראית קשה (זוכר את חידת הצפרדעים על הסריג שאלון חד לנו פעם?). אני לא זוכר מי זה היה, בן דורו של דרוין, שסיפר כמה טיפש הוא הרגיש על שלא חשב על זה בעצמו.
השערה 497826
אולי. בעיני זו עדיין ''קפיצה מחשבתית'' מאד מרשימה, ולא משהו שקופץ לעין מתוך העובדות. יכול להיות שהבעיה היא שאני פשוט לא שייך לקבוצת ה-''וואלה, זה כל כך פשוט''...
השערה 498494
מהו משפט הסכימות של הולנד?
השערה 498500
השערה 498501
תודה.
דרך אגב, הגרים באיזור המרכז יתעניינו אולי לדעת שבבר-אילן יש השנה קורס חדש - אלגוריתמים גנטיים, של אומיד דוד. אני לא יודע מה דעתו בנושא, אבל מניסיון, אפשר בלי בעיה להכנס גם בלי להיות רשומים לקורס או ללימודים. בפעם האחרונה היה מרצה אורח שדיבר על Ant Colony Optimization. היה מרתק.
השערה 497857
אני חושב שיצא לי לפחות חמישים פעם ללמוד על תגלית פיזיקלית\מתמטית\הנדסית מהממת כלשהי, ולחשוב: "היי, בדיעבד זה די פשוט, ולראיה, יש כ"כ הרבה אנשים שמבינים את זה. אפילו אני הייתי יכול לפתח את זה. איך זה שהוא [הממציא] נחשב כזה גאון?". אבל משום מה, עד כה לא אני ולא רוב מוחלט של המבינים האחרים פיתח את ה"זה" הבא.
רעיון האבולוציה הצריך, נראה לי, יותר שאר רוח וקפיצה תפיסתית מ[סתם שם] מה שאוגוסטין קושי עשה, ואני מקווה שאף אחד לא מערער על גאוניותו של זה.

גילוי נאות: תודות לתמרון משפטי סבוך, אני מרויח כמאית האגורה על כל אזכור של קושי במדיה האלקטרונית ‏1. לעיון נוסף: אוגוסטן לואי קושי [ויקיפדיה]

1 לא באמת ‏2.
2 נכון לזמן שליחת התגובה.
השערה 497930
כפי שמישהו כבר העיר בדיון זה, דארוין לא הגה את רעיון האבולוציה אלא ''רק'' הציע את הברירה הטבעית כמנוע של התהליך. האבולוציה עצמה היתה ידועה בימיו - גם אם היתה שנויה במחלוקת - והסברים שונים לקיומה התרוצצו בשטח, כשהמוכר ביותר היה ההסבר הלמארקיאני.

אין בכוונתי לזלזל בעבודתו המצוינת של דארוין, אבל אני חוזר וטוען שלדעתי רעיון הברירה הטבעית, אבן הפינה וגולת הכותרת של התיאוריה, אינו מזכה את בעליו בתואר גאון. נתקלתי בהמון רעיונות שהרשימו אותי יותר מבחינת הקפיצה המחשבתית שאיפשרה אותם.
השערה 497893
הרעיונות היו קיימים ונוסחו קודם (דארווין מונה רשימה ארוכה של קודמים לו בהקדמה לספרו, בינהם סבו כמדומני), אוסיף רק ממקורותינו את הרמב''ם (זרעים, ג, א). גדולתו של דארווין היתה בסיכום שיטתי של נתונים רבים, שהיוו הוכחה או לפחות בסיס איתן לטיעונים (עד היום אני נתקל במתנגדים ששולפים טיעונים שדארווין העלה ופסל, אבל הם כמובן שמעו רק מיחזור של מיחזור) והפצה של הרעיון ברבים. כמו כן, אנשים רבים לא לקחו את העניין ברצינות הראויה, בגלל חוסר רלוונטיות או מסיבות אחרות, למרות שברור לי שעיקרי התורה היו נהירים לכל חקלאי פיקח עוד מימי קדם.
השערה 498492
זה לא אומר שלא שניהם היו גאונים. הרי מכל טובי זמנם, הם היו הראשונים להסיק את המסקנות. לכל הפחות אפשר להגיד שיש יסוד להאמין שהיו הקרם של הקרם של תקופתם.
השערה 498508
כמובן שזה לא מוכיח כלום, זה רק נותן חיזוק מסויים לטענתי.
השערה 499986
מעניין - החודש יצא סיינטיפיק אמריקן בחוברת מיוחדת על תורת האבולוציה של דארוין.
במאמר של העורך הוא מצטט את דארוין שאמר שהוא איננו גאון. למזלנו, אומר העורך, הוא טעה.
השערה 497922
במה התבטאה גאוניותו של היטלר?
השערה 497929
בגיבוש כוחו הפוליטי, עלייתו לשלטון וביסוסו והיתולו במנהיגי אירופה.
השערה 497953
וזו נראית לך גאונות? אנא הסבר.
השערה 497954
בודאי. היטלר היה כלומניק והיה נשאר כזה לולא המשברים הכלכליים והמדיניים בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. ועדיין, לא כל אחד עם השקפת עולם פנאטית כשלו היה יכול לעשות את מה שעשה ע''י תימרון של חברי מיפלגתו, בני עמו ומנהיגי אירופה. עצוב אבל עובדה.
השערה 497956
טוב, בלי קשר לעצוב, אני פשוט לא רואה את זה.
השערה 497970
זאת הרחבה קיצונית של גבולות מושג הגאונות, עם כל הקשיים להסכים על מהות המושג. כלומניק יכול גם לשיר איזה שיר אידיוטי, חסר ערך מבחינת המלודיה, המילים והעיבוד, ולהרוויח ממנו מיליונים, וכבר היו דברים מעולם. האם זה הופך אותו לגאון?
השערה 497984
לא. זה הופך אותו לבעל כישרון (תקשורתי, לא מוזיקלי). ראה תגובה 497765 .
עזוב אותך מאלף אלפים. 498718
חמישה. תוכל לתת חמישה הבדלים רלוונטייים לטיעון שלך בין היטלר לשאר הג'מעה?
לא צריך חמישה. 498742
מספיק אחד. כל השאר (ושכחתי להזכיר את גריפית וצ'אפלין) תרמו משהו לאנושות והוא הביא לה נזק גם אם חשב שהוא מועיל לגרמניה. ללמדך על השקר והאיוולת שבבלבניזם שמסתכל ושופט דברים על סמך המטרה בלי לראות מה עומד מאחוריה.
לא צריך חמישה. 498928
לו היה קשר בין איש הקש שכתבת למה שבלבן אומר (דיון 1430 כחומר קריאה בסיסי), הייתי רואה טעם להיכנס לדיון כאן. אבל אין. ראיתי לנכון להגיב באופן חד-פעמי כי אני חושש שיש אולי מי שעלול להסיק מדבריך חס וחלילה שיש קשר כזה.
לא צריך חמישה. 498932
ראה סעיף מספר 3: כל ניתוח מדעי של מעשי פוליטיקאי חייב להניח שהפוליטיקאי אינו טועה.

לפי גישה זו לא ניתן לשפוט את היטלר או כל פוליטיקאי אחר בגלל שאכן לשיטתו הוא אינו טועה (ומכאן גם התנגדותו של בלבן לסיפרה הנבון של ברברה טוכמן "מצעד האיוולת"). זוהי גישה שמבטלת כל שיפוט ערכי, מוסרי או מהותי ומורידה את רמת ההיסתכלות וההבנה של דברים לטכנוקרטיות גרידא, גישה שלא יכולה להתקבל במבחן השכל הישר.
לא צריך חמישה. 498937
דווקא לא. נסה לחשוב על זה יותר לעומק. (בקצרה: אתה יכול לשפוט אם אתה רוצה, רק אל תקרא לזה "היסטוריה" ואל תטעה את עצמך לחשוב ששיפוט הוא הסבר. אבל אני באמת לא הולך לצלול לדיון מול איש הקש הזה).
לא צריך חמישה. 498989
"חס וחלילה"? אולי נוסיף גם איזה טפו-טפו-טפו או שניים ליתר בטחון?
  הגדרה לאינטיליגנציה • צב מעבדה
  הגדרה לאינטיליגנציה • יוסי
  הגדרה לאינטיליגנציה • יהונתן אורן
  הגדרה לאינטיליגנציה • צב מעבדה
  הגדרה לאינטיליגנציה • יהונתן אורן
  הגדרה לאינטיליגנציה • יהונתן אורן
  הגדרה לאינטיליגנציה • עומר
  הגדרה לאינטיליגנציה • יהונתן אורן
  הגדרה לאינטיליגנציה • צב מעבדה
  הגדרה לאינטיליגנציה • יהונתן אורן

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים