בתשובה להאייל האלמוני, 08/12/08 19:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אם (ותיקה), וגם אותי הפתיעה תגובה 498000, כשם שהפתיעה (וקצת צימררה) אותי פעם תגובה 359557. אני מניחה שתגובות אלה באות דווקא ממקלדתן של איילות שטרם בורכו בפרי בטן, תגובות שהן פרי-לוואי של געגועי החיים אל עצמם. ככל שראיתי במשך השנים, השימוש במטבעות לשון המדמים אוכל ואכילה ("איזה פופיק מתוק, אני אוכל אותו!", "אתה מתוק כמו שוקולד, אני אטרוף אותך!"1) נפוץ הן אצל האמהות והן אצל האבות, אם כי אצל אמהות יותר ואצל הדודות הצעירות והרווקות - עוד יותר, הרבה יותר! - הכי-הכי! אינני רוצה לנסות, אפילו, למצוא לתופעה הסבר אבולוציוני, ולמרבה השמחה, אצלנו, בני האדם, לא מממשים את האיומים החמודים האלה. 1 עלי להודות שאני עצמי אמרתי את זה לתינוקותיי לא פעם, בשילוב קולות נהמה מתאימים והדמייה משכנעת של נגיסת בטנו/ישבנו (כן כן!)/צוארו/לחייו של הקורבן-תינוק התורן ולקול גרגורי ההנאה ושאגות הצחוק שלו/שלה - הם אוהבים את זה, מה לעשות. אבל תמיד פרקתי את היצרים האפלים הללו בפרטיות ביתי המבוצר, מתוך רצוני הכן לחסוך לצופה המקרי חרדות שיובילו אותו לבזבוז כסף על שרינקים ותרופות הרגעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא מובן לי. לא הייחוס של שימוש במטבעות לשון ''אני אוכל אותך'' לנשים צעירות ולא לעצם השימוש. אני נוהג להשתמש בזה, ונראה לי שאין זה מטבע לשון אלא ביטוי לרגש תשוקה שנובעת מקשר עמוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי: אם אתה נוהג להשתמש בזה, מה לא מובן לך בעצם השימוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מובנת לי התגובה המופתעת והמצטמררת (תגובה 498035). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה תשוקה זאת? אתה אומר שהתשוקה נובעת מקשר עמוק, אבל הרי אנשים לא מרגישים תשוקה כזאת להורים שלהם למשל, וגם לא לילדים הגדולים שלהם שהם מאד מאד אוהבים. אנשים אומרים אני יאכל אותך וגם עושים תנועות-משחק של אכילה רק לתינוקות ולילדים ממש קטנים. אז מהי התשוקה הזאת עצמה, מעבר לזה שהיא נובעת מקשר עמוק? תשוקה מינית? תשוקה שאולי קשורה בצורה לא מודעת ברעב פיזי? חוץ מזה כמו שכבר אמרו כאן, גם אני שמתי לב שנשים בלי ילדים אומרות ככה לתינוקות שלא שלהן, ואני לא זוכר שראיתי גבר אומר לתינוק שהוא לא שלו "אני רוצה לאכול אותך" - בכל אופן לא ראיתי גברים מדברים ככה הרבה פעמים. גברים, בהבדל מנשים, אומרים את זה בעיקר לתינוקות הפרטיים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשוקה שנראה לי קשורה לחושים הקדומים ביותר של מישוש וטעם, שמועצמים מן הסתם מידיעות על האובייקט, מציפיות, ואם אני מביט בעצמי, גם כנראה מתחושה מוקדמת של אובדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה שונה מ"אני מתה/חולה/מטורפת/משוגעת עלייך"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובות שאת מצטטת מציגות את המתפעל כחולה-אהבה. מוגזם, דרמטי, אבל חוקי בארצנו. התגובות ה''קניבליות'' מציגות תינוק כאוכל. יש שוני מהותי. אני, אגב, לא מבקר. רק מתעניין בפשר התופעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן,אבל כולם מתארים את האהבה במונחים שליליים - מוות, מחלה, שיגעון, טירוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה שעשוע גותי/גרימאי? משהו שנועד לתת לתינוק את העונג שבהפחדה שברור שהיא "לא אמיתית" (כלומר אני מקווה שהתינוק מבין שהיא לא אמיתית). מבחינה זו - העניין דומה למשחק ה"קו-קו" (=אמא נעלמת ומייד חוזרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהבעיה שלי היא בעיקר עם הפומביות, בלי להיכנס להבדל בין הביטויים. להדגיש: אני לא בא בטענות לאף אחת ולא מצפה מאף אחת שתשנה את ההודעות שלה בגללי, אבל אני רווק והזליגה של פרטיות עם התינוק אל המסך הציבורי נהיית לפעמים מוגזמת ועושה לי קצת הרגשה לא נוחה, כאילו נקלעתי למקום אינטימי שאני לא שייך אליו. כמו שבטח הייתי מרגיש אם הייתי רואה אמא שמכניסה את הף הרגל של התינוק לפיה, שזה דבר שלדעתי יותר אסתטי לעשות בבית ולא במקום ציבורי תגובה 140947 (כנראה שזאת בעיה של גברים לא של נשים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שריד של הדחף הילדותי לדחוף דברים לפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 359557 היא לא מצמררת, היא סתם לא בטעם, אבל תגובות לא בטעם לא חסרות באייל ובכל האינטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם יש כאן רגרסיה של המבוגר לשלב האורלי, מתוך הזדהות עם הרך הנולד. הפעוטות מחבבים את הריטואל, כך שהרעיונות המוזרים המוזכרים כאן ברמז על היסטוריה קניבלית כביכול לא נראים לי. לשמחתי אין נסיגה לשלב התפתחותי מוקדם יותר, כנראה בגלל שהנאה מאוכל מקובלת חברתית גם עבור מבוגרים, ודי לחכימא. 350 ש"ח, בבקשה, ואני לא נותן חשבונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסו"שקה, תגיד לחכימא שתמורת 350 ש"ח מגיע לי דווקא קניבל. זה התחיל, אגב, בצחוק (כנראה), אצל מר תגובה 498034, ונמשך אצלי (בהחלט בצחוק) בתגובה 498035, אבל אחר כך התאפקתי שלא לשלוח לרב"י ולעפרונית צפירת הרגעה, כי מרגע מסויים נראה היה לי שיהיה נחמד אם ההתבדחות תיהפך למפלצת - וברצינות. חבל רק שאתה טיפוס שלילי שלא ניתן לסמוך עליו ושלא מספק את הסחורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מדברת הרבה, אבל בינתיים לא ראיתי את הכסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הבאה תדרוש את הכסף לפני שאתה מתחיל בטיפול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מבודח-קלות, ודרמטי-קמעה, אבל מתעניין באמת בתופעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם התשובה שלי היתה מבודחת קלות אבל לא אתפלא אם יש בה גרעין של אמת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |