בתשובה לאוזי הקטן, 11/12/08 0:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הבנתי מה הלך שם, הקאה היא חלק מקובל מהריטואלים ואחריה פשוט ממשיכים כאילו כלום, או שזאת לא היתה הקאה אלא איזה פטנט מ"זמיר טריקים"? (הוציא לי את החשק לארוחת צהריים) אגב, אין לי שום מושג בדברים האלה, אבל נראה לי ששניהם התמחו בעוד אמנויות, לא רק בטאי צ'י. וההימור הזה הוא בלי קשר לשאלה העמוקה מה זה בדיוק טאי צ'י לכל פרטיו ודקדוקיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שלא שמת לב- הסרטון הנ''ל הוא פארודי לחלוטין (ומצחיק מאוד, לבינוניות דעתי), לא מדובר בקרבות אמיתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעים להודות אבל אם לא היית אומר לי, לא היתה לי דרך לדעת על בטוח. וכן, זה קצת הצחיק אותי, אבל כנראה לא מהסיבות הנכונות - בעיני כל הקרבות והאמנויות האלה מצחיקים גם כשהם נעשים ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בעיני כל הקרבות והאמנויות האלה מצחיקים גם כשהם נעשים ברצינות"- אתה מתייחס לכל סוג של קרב (נניח, גם איגרוף תאילנדי וג'ודו)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אכנס לסוגים השונים כי לא הייתי רוצה להפגין כאן את בורותי המבישה. ככלל, זאת לא שאלה של באיזה סוג מצליחים יותר לפרק את היריב (או את הלבנה) לגורמים. השילוב של היאבקות עם פוזה פילוסופית-מהורהרת ופליטת אמירות ''עמוקות''-כביכול הוא פשוט הומור טוב בעיני, יותר מכל קטע סטנד-אפ. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |