בתשובה להאייל האלמוני, 18/12/08 13:57
שפרה קורנפלד זכתה ב''אח הגדול'' 498535
להערכתי אין שום מתאם בין שימוש במסרונים‏1 לבין מצב סוציו אקונומי.

___
1 אם כי יש מתאם כלשהו בין שימוש במילה מסרונים לבין מצב סוציו אקונומי.
שפרה קורנפלד זכתה ב''אח הגדול'' 498537
כן, אבל במחיר של שקל למסרון, לעשירים יש יותר כוח בחירה.
שפרה קורנפלד זכתה ב''אח הגדול'' 498538
קשה לי להאמין שהיתה התגייסות להצבעה מסיבית, כזאת שעלות המסרון תהווה בה גורם מרתיע, אבל מה אני יודע‏1

__
1 לפני כ15 שנים היתה בערוץ הילדים תוכנית טלויזיה בשם הכיתה המעופפת. דובר שם על תחרות בין כתות בבתי ספר יסודיים, כאשר הזוכה המאושרת מקבלת טיול כיתתי (כולל המורה ומספר מלווים) לחו"ל. במקרה האמור הפרס היה נסיעה לטיול ספארי בקניה.
הניקוד התבסס הן על מלוי מטלות שונות ומשונות (בין אם שאלות ידע, ובין אם מטלות מעשיות) והן על הצבעת הצופים.

אחת משתי הכתות שהגיעה לגמר באותה תחרות היתה מתמרת - ישוב קהילתי מבוסס ליד נהלל. החבר'ה מתמרת (המבוגרים - הורים ושכנים) לקחו את העסק ברצינות. הם הקימו מרכז תקשורת ממוחשב אשר הצביע עבור הכתה שלהם. הם זכו.
שפרה קורנפלד זכתה ב''אח הגדול'' 498544
תיאורטית זה נשמע מאוד הגיוני - למי שמרוויח שכר מינימום קשה יותר לעמוד בעלות שליחת 5 מסרונים מלמי שמרוויח פי עשרה מזה. למרות זאת, אני הייתי מנחש שבמציאות הנתונים דווקא הפוכים (לפחות באיזור שבין "שכר ממוצע" ל"אמיד"). הסיבה היא הקשר החזק בין השכלה לשכר, והזלזול של הרבה אנשים משכילים בהצבעות כאלה.

כדאי לציין שהדעה הזאת מתבססת רק על מדגם מאוד לא מייצג. היה נחמד אם מישהו היה מנהל מחקר כזה בסנדרטים קצת יותר גבוהים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים