בתשובה לדב אנשלוביץ, 30/12/08 21:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מיד עם סיום מעשה ההתנתקות, זכורה לי היטב אמירה של דובר פלשתיני. בדבריו לא היו שום גילויי שמחה על סיום ה"כיבוש", ובמקום זה הופיעה טענה חדשה: עושים עלינו מצור. אנחנו בבית סוהר. את המילה הזאת "בית סוהר" שמעתי ממש כשאחרון חיילי צהל עזב את רצועת עזה. הטענה הזאת היא, בעצם, המרכיב העיקרי של ההסברה הפלשתינית של אחרי הנסיגה, והיא קנתה לה תומכים בקרב שכבות נרחבות בקרב השמאל בארץ ובעולם. היא מבוססת על כך, שאכן, אחרי הנסיגה ניסינו לקיים איזה שהם הסדרים של פיקוח על ידנו ועל ידי המצרים, כך שאפשר יהיה באופן חלקי להקטין את כמות אמצעי הלחימה והטרור שזורמים לעזה. חשוב להבין שלמרות המצב המחורבן שבו אנו שרויים היום, עדיין אין בידי העזתים אותה יכולת טילית שהייתה וישנה גם היום בידי החיזבאלה. הסטטיסטיקה של כמות הנפגעים אצלנו מצביעה על כך בברור. הסיבה היא שהם נאלצים לדחוף את הקטיושות שהם מיבאים דרך מנהרות, ועדיין אין הם יכולים ליבא טילי זילזאל במשאיות ובאניות באופן גלוי. חלילה לנו להיענות לדרישות בעולם ובשמאל "להסיר את המצור" גם כשתגיע בעתיד הפסקת האש. אם נעשה כך נצרף עוד איוולת לשתי האיוולות הגדולות שעליהן דברתי בתגובה 499571 נהפוך את חיי תושבי הדרום לבלתי נסבלים עשרות מונים, ונצרף אליהם גם את תושבי תל אביב והמרכז. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |