בתשובה למשה דורון, 20/05/00 21:06
יחי ההבדל 4996
אין לך מושג כמה הייתי רוצה עכשיו לחשוב שאמרת את זה בסרקזם.

אתה יודע כמה אווילי הטיעון הזה נשמע, נכון?
יחי ההבדל 5000
זה לא בדיוק טיעון מכיוון שהוא לא משפט שנוסח כניתן להפרכה ולו מהסיבה שהוא לא מנומק. הסברים והוכחות לדבר כוללים את רוב הדיונים שהיו פה מאז ומעולם.

עכשיו לעצם העניין - אם תקרא שוב את מה שכתבתי תגלה שהוא בכלל לא אווילי הוא פשוט לא תואם את הנחת היסוד הרווחת בקרב רוב משתתפי הפורום בדבר יחסיותו של המוסר.
קצת פתיחות לדעות שונות...
יחי ההבדל 5053
פתיחות?!? "גזלנים ורוצחים" נחשבים אצלך להגדרות של אדם נאור ופתוח אופקים?

אתה לא בן אדם פתוח. אתה לא מוכן לקבל את העובדה שיתכן ואין "צדק" עליון, שיתכן וקיים קונפליקט בין שני צדדים ניצים שבו שני הצדדים צודקים במידה שווה. הסיבה היחידה שראויה לבוא בתור נימוק לטיעון שלך, היא העובדה שאנחנו כאן, כרגע. לא זכות הסטורית ולא שטויות דתיות - הווה. אף אחד לא נתן לנו את הארץ הזו, אף אחד לא לקח אותה מאיתנו. כרגע אנחנו כאן, וזכותנו להלחם על ביתנו בדיוק כמו שזכותו של האויב לנסות לגרש אותנו ממה שהוא מחשיב כביתו. איך אומרים אצלהם? דברי מוחמד מנומקים על להב החרב (תרגום חפשי).
אתם שוכחים שאנחנו צד בסיכסוך הזה 5059
יחי ההבדל 5063
אדם פתוח על פי הגדרתי הוא כזה שמוכן להתמודד עם כל מצב ביושר ולא טומן את ראשו בחול כשלא נוח לו להתמודד עם טענות שונות.

מה שכתבת זה בערך "אם היית חושב כמוני היית אדם פתוח". אדם פתוח איננו אחד שאומר תמיד: "כן מה שאתה אומר זה הגיוני אבל המציאות מסובכת יותר, ולכל דבר יש את הצד השני" - זה ההבדל בין פתח לפרצה. הבית למרות הפתחים שבו ראוי למגורים מכיוון שאפשר לסגור ת'דלת כשצריך.

אז אחרי שהסברתי למה לדעתי אני כן מגלה פתיחות, רק אציין כבדרך אגב שגם לו אני לא הייתי כזה עדיין אתה בוודאי רואה עצמך פתוח ולכן לא מובנת מה הטענה בכלל.
''האהבה היא כמו תרנגול מעושן'' 5066
מראש לא התנגדתי לדבריך, מאחר והם, כאמור, דעה לגיטימית כמו כל דעה אחרת. התנגדתי לנימוקים שלך, הגורסים כי לנו "זכות הסטורית" לעומת הערבים, אשר הם "רוצחים וגזלנים" שמעיזים לנסות ולהלחם בלוחמי החופש טובי הלב שלנו, כמו ברוך גולדשטיין למשל.
אם כן, במה בדיוק מתבטאת הפתיחות שלך, אם להתעלם ממטאפורות חסרות פשר וקשר?
שתיקת הסלעים ששכרו מדם 5112
הפתיחות שלי תבוא לידי ביטוי בזה שכשג. שמעון יצביע על טענה נכונה והיא שיש אפשר להקביל בין מעשיו של עראפת לאלו של שמיר, לא אטען כמו אידיוט שהזמנים השתנו או טיעון מהסוג הזה, שמשקף חוסר יכולת לקבל את האמת, אלא אסביר מדוע דעתי עדיין כזו שאת עראפת יש להוציא להורג על ידי מדינת ישראל ויפה שעה אחת קודם.

ואם לא הבנת את המטאפורה אשמח להסביר - הדעה הרווחת כאילו להיות פתוח פירושו ''לדעת לקבל (או להבין) את הצד השני'' ולכן מי שיכול לומר בנחרצות שעראפת פשוט רוצח משהו בתפיסת עולמו מלמד על סגירות, היא גישה כלומניקית ''שלא יכולה באמת לומר משהו על דבר מה''. בטח תמצא משהו מוכר במשפט האחרון אז מפאת כבודם של הרבה אנשים חביבים אני לא אפרט (וכאן בא משל הדלת)
שתיקת הסלעים ששכרו מדם 5114
"פתיחות" לא מתבטאת בהנחה אוטומטית שכל מה שאנחנו עושים הוא בסדר, וכל מה שהם עושים הוא פשע מוסרי. לעומת זאת, זה גם לא פתוח במיוחד לטעון את ההיפך, כמו שאמנם אנשים מסוימים נוטים לחשוב. פתיחות היא היכולת לאמוד אובייקטיבית את המצב (לא משנה על מה מדובר), ולהקשיב ולנסות להבין את נימוקי שני הצדדים הניצים בכל סכסוך או קונפליקט. מותר לך לגבש דעות, מותר לך אפילו (אם אתה ממש חייב) להחזיק בדעות שמנוגדות לאלו שלי. אבל אתה לא יכול לטעון אוטומטית שאנחנו צודקים, הם טועים, אנחנו לוחמי חופש, הם רוצחים, ועדיין להחשיב את עצמך כאדם פתוח!

לכל סכסוך, בין אם תודה בכך או לא, יש שני צדדים. שתי אמיתות, אפילו. זה לא אומר שאנחנו צריכים להכנע ללא תנאים ולעבור לגור בתוך הים התיכון, אבל אתה יכול לפחות לנסות להקשיב לטיעונים של הצד השני.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים