בתשובה לאיציק ש., 02/01/09 7:05
אלגרו מא נון טרופו 499913
מרבית הישראלים - בניגוד אליך - אינם מעוניינים באספקה סדירה של נשק כבד לרצועת אז. הם (והבניינים באשדוד) לא רואים בנשק כזה גורם מייצב. פתיחת הרצועה ליבוא חופשי היא דרישה של החמאס מיום עלייתו לשלטון שם. הסכמה של ישראל לדרישה פלסטינית המנוגדת לאינטרס הישראלי היא כניעה. ושלא תבין אותי לא נכון - במצב הנוכחי כניעה לתכתיב הפלסטיני היא הדרך הטובה ביותר שנותרה לנו, וזה מה שיקרה עם הפסקת האש הקרבה, אולם ראוי לקרוא לנער בשמו.
אלגרו מא נון טרופו 499934
שים לב איך אתה מעוות את דברי:
"מרבית הישראלים - בניגוד אליך - אינם מעוניינים באספקה סדירה של נשק כבד לרצועת אז". היכן ראית שאני מעוניין באספקת נשק כבד לרצועת עזה? זו איננה דרישה ייחודית של החמאס; זו הדרישה של הרשות הפלסטינאית- זו דרישה לגיטימית של כל מדינה.
אנחנו לא באמת רוצים לאפשר להם להיות מדינה. תוכל לומר שכל מה שמתקרב למדינה הוא כניעה לחמאס. תוכל לומר שכל מה שהוא פחות מעמדות הפתיחה שלך היא כניעה לחמאס. אני יכול לסכם את גישתך שהיא גישתה של מדינת ישראל:
אנחנו מציבים עמדות ומתעקשים עליהן כך שכל התפשרות תהיה כניעה. איזה שיתוף פעולה פורה בין הממשלה לבין מועצת יש"ע
ותמימות דעים ביניהם ובינך.
אלגרו מא נון טרופו 499953
כרגיל, מסתובב כאן מתחזה-איציק חצוף שכתב את תגובה 499446: "אנחנו מספיק חזקים כדי לא לחשוש מהנשק שיהיה לפלסטינאים: הנשק הזה נועד בראש ובראשונה להרתיע אותנו מלשוטט אצלם כבעל בית. הדומיננטיות שלנו ותחושת הכוח אינה משרתת אותנו ואותם, כי תחושת הכוח והיהרות פוגמת בשיקול הדעת שלנו" ועכשיו מישהו באותו שם מכחיש שנשק כבד בידי הפלסטינים הוא דבר רצוי. למי להאמין?
אלגרו מא נון טרופו 499977
אינך צריך לערב כאן ענייני אמונה. בין מה שכתבתי ובין זה שאנחנו צריכים לחמש את החמאס יש עדיין מרחק מה. כבר זמן רב מהלכים עלינו אימים מהתחמשות החמאס. בזמנו הפיצו ידיעה שחיזבללה או החמאס-אינני זוכר, הצטיידו בטנקים. מה שאני טוען שאיננו צריכים להתקף בהיסטריה מההתחמשות. ככל שכלי הנשק גדולים יותר (אינני מתכוון לפצצה גרעינית), כך הם קלים יותר להשמדה, ראה את פגיעת חיל האויר בזילזלים אך לא בקטיושות בלבנון. אני מדבר על שדיניות שונה לטווח ארוך- מדיניות שרוב הנוכחים כאן אינם מאמינים בה ולכן נאלצים לרוץ אחרי כלי הנשק של החמאס. אם אנחנו מעוניינים להפרד באופן טוטאלי מהפלסטינאים, אז ברור שיהיה להם צבא ויהיה להם נמל ויהיה להם שדה תעופה. אם נרצה לפקח עליהם שלא יתחמשו, לבדוק את האניות שנכנסות לנמליהם (אם יהיו), לעקוב בוידאו אחרי כל איש שעובד במעברים, אז לא נפרדנו מהם באופן טוטאלי. אם נראה שהם מבריחים נשק דרך הנמל, נפציץ ונסגור את הנמל והם שוב יהיו תלויים בנו ויאלצו להלחם כדי לצאת מהחנק. מה שטענתי שמדינה פלסטינאית- לא משנה מי נבחר שם- שנהנית מריבונות כמו כל מדינה אחרת, תהיה פחות לוחמנית כלפינו. אם תגיע לעוצמה שתוכל לחשוב שבמערכה אחת תחסל אותנו, אז אנחנו בבעיה. אינני רואה מצב כזה. אנחנו כמובן איננו בדרך לשם כי זה כרוך בלפנות את ההתנחלויות או לפחות את חלקן ולבצע חילופי שטחים. לכן האפשרות הזאת תיאורטית לצערי הרב.
אבל נחזור להתחלה: היכן המלצתי לעודד את התחמשות הפלסטינאים?
למכור להם נשק וכד'?
אלגרו מא נון טרופו 499981
תסביר לי בבקשה איך אותו הגיון עבד במקרה של לבנון?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים