בתשובה לדנידין, 28/12/01 0:24
התישנות ? 50038
יובל רבינוביץ • בתשובה לדנידין יום ו', 28/12/2001, 1:20
הבג''ץ לא התבקש לפסוק את עונשו של יתום, אלא להחליט אם הוא יכול לשמש יועץ למלחמה בטרור. הפסיקה היתה שהוא יכול להיות כל דבר, כולל חבר כנסת, ורק לא יועץ למלחמה בטרור.

אישית, אני חושב שהחלטת בג''ץ היא הגיונית, אך לא מהסיבות שאתה מונה.

עם זאת, אינני בטוח שהיא חוקית. אם אני מבין נכון את בג''ץ, הפסיקה היא שהעסקתו של יתום בתפקיד האמור סותרת את החוק במדינת ישראל. לא ברור לי מדוע.
התישנות ? 50040
ניתאי ארטנשטיין • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ו', 28/12/2001, 3:23
אכן שאלה מעניינת. יתכן שמדובר באותו בסיס חוקי שאפשר לבג"צ לפסול את מינויו של יוסי גינוסר למנכ"ל משרד הבינוי, ומאוחר יותר גם את קידומו של תא"ל ניר גלילי. יש כאן מישהו עם רקע משפטי שיודע להסביר את הנושא?
התישנות ? 50189
ש''ק ריש • בתשובה לניתאי ארטנשטיין שבת, 29/12/2001, 1:33
לאחרונה פורסמה באינטרנט חוות דעת מנומקת מטעם שלושה משפטנים בכירים ביותר הנוגעת לעצם הבסיס החוקי של החלטת בג"צ.
פסה"ד בעניין אהוד יתום מושתת במידה רבה על מה שנפסק ב"סיבובים קודמים" שערך יוסי גינוסר בבג"צ. אז הנה תקציר הפרקים הקודמים: חובתו של ראש הממשלה כאשר הוא ממנה אדם, היא לפעול ב"סבירות". סבירות היא איזון נכון בין שיקולים. בית-המשפט מתווה את "מתחם הסבירות", שהוא מתחם לגיטימי לקבלת החלטות (הוא לא מקבל את ההחלטה הנראית בעיניו, אלא בודק האם החלטה שהתקבלה היא במסגרת אותו "מתחם"). הגבולות נקבעים - בעיקר - על ידי מתן משקל ראוי לערכים חברתיים כלליים. מטבע הדברים, תפקידו של בית-המשפט הוא להגן באיזונים אלה על כך שלא יינתן משקל פחוּת מדי לערכים הכלליים. כאשר מינוי פרקטי מסוים מתנגש עם תקינות כללית של שלטון החוק (למשל; כך הוא במקרה הזה), בית-המשפט צריך לוודא שההחלטה לא רומסת את שלטון החוק (=פוגעת בו מעבר למידה הראויה), משום שהרשויות המחליטות, לצערנו, אינן נוטות להגן על ערכים אלה.

היסוד החוקי הטכני להגנה זו נובע מכמה מקורות. אחד מהם הוא החובה של הרשות לפעול בנאמנות כלפי המדינה וה"ציבור" (ולא להזניח ערכים היקרים להם); מקור אפשרי נוסף עשוי להיות חובתה של הרשות לכבד את הערכים המנויים בחוקי היסוד (אם כי נימוק אפשרי זה אינו מוזכר בפסקי הדין בעניין קו 300). מכל מקום, משבג"צ הוסמך בחוק "לתת סעד למען הצדק", הוא ימנע מהרשות לדחוק ולמסמס ערכים חשובים של צדק.
אני לא משפטן 50096
דנידין • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ו', 28/12/2001, 13:56
והשאלה החוקית-פורמלית פחות מעניינת אותי. נראה לי, מכל מקום, שיש הבדל - או שצריך להיות הבדל - בין מינוי פוליטי לבין הזכות להבחר לכנסת שהיא זכות בסיסית, שיכולה להישלל רק במקרים יוצאי דופן מאד.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות