בתשובה לטולו, 07/01/09 17:18
התנגדות השמאל - מפרטיקה לדת 500480
זה נכון עקרונית, אבל הנזקים הזיהומיים שנגרמים מפיזור הטינופת תוך כדי הפיצוץ, הופכים את השימוש בהם לקרוב מאוד לנשק לא קונבנציונלי.
התנגדות השמאל - מפרטיקה לדת 500481
אורניום מדולל (238) אינו מתפוצץ, ולכן אינו יכול להיות סוג כבד של נפיץ אויר. הוא כן רעיל ורדיואקטיבי.
התנגדות השמאל - מפרטיקה לדת 500484
וההשפעות הסביבתיות שלו רחוקות מאוד מפצצת אטום, או אפילו פצצה רגילה פגז שמכיל אורניום מדולל - פגזי טנקים, פגזי 30 מ"מ ועוד כמה) מתפוצץ, הנזק העיקרי לנפגע הוא מפיצוץ, לא מקרינה. לכן גם הדבר הזה לא נחשב בנתיים כנשק-לא-קונבנציונלי מבחינת החוק הבינ"ל.
התנגדות השמאל - מפרטיקה לדת 500486
הוא לא מתפוצץ, הוא מתפזר סביב נקודת הפיצוץ כמו כל חלקי המתכת האחרים,חלק הופך לרסיסים בגדלים שונים, חלק הופך לאבק.
התנגדות השמאל - מפרטיקה לדת 500491
כן.
והוא משמש רק בחודרנים קנטים בפגזים נגד טנקים. פגזים שלא משתמשים בהם נגד מבנים או אנשים בשטח פתוח.
התנגדות השמאל - מפרטיקה לדת 500492
שמעתי על שימוש בסדרי גודל גבוהים יותר (חודרי בטון?), אבל אני לא בטוח.
התנגדות השמאל - מפרטיקה לדת 500504
הרדיואקטיביות של אורניום בכלל ושל אורניום מדולל בפרט היא די זניחה.
הרעילות שלו היא בעייתית כשהוא מתחמם, הופך לאבק ומתחמצן, אז נוצר אבק של תחמוצת אורניום שהגוף מסוגל לספוג, אבל בדומה להרבה מתכות כבדות, מתקשה לסלק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים