בתשובה לצפריר כהן, 12/01/09 3:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קשה להתייחס לטיעוניך ("למה רק להם מותר למכור?") בלי רגרסיה לתקופת גן הילדים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם לאחר שמסחרת את הדת, אפשר עדיין להתייחס אליה ברצינות? ולהתייחס אליה ברצינות כרכושו של (מי בדיוק)? כמוכן: מבחינה חוקית: מה מעמדו של אתר שבו ציורים שציירתי בהשראת ילידי אוסטרליה? אין כאן העתקה לפי חוקי זכויות היוצרים המקובלים בעולם. נניח שהאתר מאוחסן בארץ או בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "דת" במשפט שלך? יש במאמר (ובחיים) הבחנה ברורה בין דת, טקס דתי, אמונה דתית, יצירה בעלת משמעויות דתיות ויצירת אמנות. מעבר לזה, לפחות בעשורים הקודמים, האבוריג'ינים נדחקו לפינה שבה אין להם הרבה אופציות לעיסוקים מפרנסים מלבד "למסחר את הדת" כלשונך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפרדה מאוד לא ברורה לי. המאמר דווקא מדגיש את ההגנה על הרגש הדתי שלהם, ולא את ההגנה על פרנסתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא תשאל איך תדע? עניין ההגנה על פרנסתם עלה כתשובה לטענת ה"מסחור". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |