בתשובה לזהריקו, 16/01/09 23:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך שהם מפונקים, הצעירים של היום. לכי תסבירי להם שאני גרתי בקופסת נעליים של נעליים מספר 36 שאפילו לא עולות לי על הרגל והם אפילו לא יאמינו לך. הייתי שמחה אם היה לי כוס תה קר בלי חלב, בלי סוכר, בלי מלח ופלפל ובלי תה, ואבא היה חותך אותי לשניים בסכין מטבח חלודה ואחר כך הוא היה רוקד על הקבר שלי ושר הללויה בקונטרפונקט בעשתי-עשר קולות - שניים מהם בפאלסטו! ובסוף האיגואנה המרושעת הזאת של השכנה גיברת סליבוביץ' שגרה בנעל ממול עוד היתה עושה לי פרצופים סנוביים כאילו שצריך להגיד לה תודה שהיא זורקת לי את העצמות היבשות של כל העכברים החולים שהיא בולעת! מפונקים, הצעירים, מפונקים. מתלוננים על כל שטות, כמה טיפות גשם והם ישר מתמוטטים, לא יודעים להרגיש רגש של תודה בלב. מפונקים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לכם היתה קופסת נעליים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 119972. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן,אני מכיר ולכן לא המשכתי לפתח, אבל יש לי אחד ממש טוב, איך שהיינו ישנים בשלולית בלילות החורף ובבוקר היינו צריכים לשבור את הקרח כדי לצאת מהשלולית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקווה לפחות ששברתם את הקרח עם בדיחה טובה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |