בתשובה לאסף ארצי, 19/01/09 20:14
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501781
כאן המקום לוידוי קורע לב שירעיד את אמות הספים באייל: אין לי מושג. הידע שלי בלשון, שהספיק בצעירותי לציון טוב בבגרות (מלבד תחביר, הייתי טוב מאד גם בניקוד, שהיה אז חלק מחומר הבחינה), הולך ודועך עם השנים במקביל לירידה כללית בזכרון לטווח קצר‏1, בינוני וארוך.

מה שנותר עמי הוא אינטואיציה חסרת הצדקה והכלל הפשוט בו אני משתמש כשאני נתקל במשפטים שלא נשמעים נכון לאוזן הפנימית שלי: אני מציב "אשר" במקום "ש", ובמקרה שלנו נקבל: "פעם ראשונה אשר קורה לי כאן שאני מפספס דבר כזה". בלי להרבות מלל, זה לא משפט תקין תחבירית, ולכן הצעתי תיקון.

רציתי גם להוסיף כאן משהו לגבי הנושא במשפט, שהוא לטעמי הפסוקית "שאני מפספס דבר כזה" (שהרי זה מה שקורה) אבל דומני שאסור לנושא להופיע אחרי מילות יחס אלא אם כן אנחנו במבנה תחבירי מסוג "אסור לעשן", ואני לא יודע אם ה"ש" במקרה שלפנינו אקויולנטית ל"ל". איפה ברטוב, בלשן, טריליאן ודומיהם?

______________
1- בשלוש השניות שבין קריאת מספר טלפון לבין החיוג אני שוכח את המספר אלא אם כן אני ממלמל אותו בקול.
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 502490
על מילות חיבור חלים כללים שונים ממילות יחס, ויותר לא אוסיף מבעד אמות סיפי הרוטטות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים