בתשובה לגלעד ב., 01/02/09 7:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההבדל הוא האינטרס החברתי. אני לא בטוח באיזה תנאים פיתוח טכנולוגי ראוי להגנה בדמות "מונופול מכוח חוק" (כלומר, פטנט) - אבל למרות שאני נוטה לחשוב שבד"כ אין הצדקה לכזו הגנה - ברור לי שבתנאים מסויימים זה דווקא בסדר גמור, ועל כן מבחינתי נותרת רק שאלת האפיון הזהיר של התנאים האלה. הסיבה לכך שזה מוצדק, היא קיומו של אינטרס חברתי מובהק לאפשר תנאים בהם מחקר חשוב שדורש השקעה גבוהה ונושא סיכון גבוה, יכול להיות רווחי (למשל, פיתוח תרופות)1. לעומת זאת, במקרה של יצירה תרבותית, אני לא רואה שום אינטרס חברתי להגן על הקניין הרוחני. למעשה, במאמר מעלינו יש כמה נימוקים לא רעים בזכות אי-הגנה, שפונים בעצמם לאינטרס החברתי. אבל כאמור, נקודת המוצא שלי היא שאין צורך להסביר למה "לא צריך הגנה", אלא להפך - יש צורך בהצדקה ממש טובה כדי למנוע ממני להפיץ או להשתמש ברעיונות ובמידע לאחר שנחפשתי אליהם. אתה טוען שיעילות היא כזו, וחשוב לתת תמריץ ליוצרים. אני ממש לא דואג למוזיקאים, לקולנוענים ולסופרים. אם הם לא יצליחו להתפרנס מזה, שיתפרנסו מדברים אחרים (כמו שעשו מאז ומעולם). באופן אישי אני מאמין שהם כן יצליחו להפרנס מעיסוק בזה - אבל קטונתי מלחזות כיצד הדברים יתפתחו. גם אם היית שואל אותי "מה יקרה לאמנות?" דקות לפני המצאת הדפוס, לפני המצאת הקולנוע או לפני המצאת האינטרנט - הייתי כנראה נכשל בגדול. אבל למה לחשוב שהתרבות תיפגע עמוקות מהסרת המגבלות האלה? אל תשכח שהתרבות האנושית קיימת כחמישים אלף שנה2, ומעולם לא הזדקקו אנשים לתמריץ חומרי כדי ליצור. יצירתיות היא אחד ממאפייני האנושיות, וברור שאנשים ימשיכו ליצור תרבות ולצרוך תרבות כמעט בכל תנאי ומצב. תמשיך להיות מוזיקה, ימשיך להיות קולנוע וימשיכו להכתב ספרים ושירה, וסביר גם שאנשים יתחילו לבטא את עצמם בדרכים שאני לא יכול לדמיין כרגע. אז אולי ממשיכי דרכם של מטאליקה ובריטני-ספירס כבר לא יהיו מולטי-מיליארדרים, ואולי הפקת סרטים בשלוש-מאות מיליון דולר תהפוך לזיכרון רחוק. אולי במקום זאת כל מה שיהיה זו "סצינת אינדי" אחת עצומה עם הרבה להקות קטנות ומוכשרות שכל חבריהן עובדים כשליחי-פיצה ומהנדסי-תוכנה ביום ומנגנים על קונטרבס וסינתיסייזר בלילה3, וסרטי-איכות בהפקה בייתית5 שיופצו באינטרנט. זה דווקא עתיד שקוסם לי, אבל כמובן שבשורה התחתונה אין לי מושג איך הדברים יראו. אני רק משוכנע שלחובבי התרבות, הן מהצד היוצר והן מהצד הצורך, אין מה לדאוג. במישור העקרוני - אכפת לך להרחיב? אני לא חושב שירדתי לסוף דעתך. 1 ייתכנו גם מנגוננים אחרים שמאפשרים את זה מלבד "פטנט". 2 בחרתי שרירותית ב-"קפיצה הגדולה קדימה" כנקודת מוצא, אתה מוזמן לבחור נקודה אחרת כרצונך - כך או כך, זה יהיה שקול ל-"מזמן". 3 סצינה מאד מאד מוצלחת, אגב, עם אמנים שאינם נופלים בכשרונם, עוצמת ההופעות שלהם ואפילו איכות ההפקות שלהם מהזמרים שממלאים את וומבלי. וזה כך בכל בעולם המערבי4. 4 כלומר תל-אביב, לונדון, ניו-יורק וברלין. אין לי מושג מה קורה במקומות אחרים. 5 שכנראה תשווה באיכותה לזו המוסדית של היום תוך כמה שנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם רוב דבריך. האמירה שזכויות היוצרים, פטנט, קניין רוחני-מעודדים את היצירה האנושית, אינם מדוייקים. חוקי הקניין הרוחני בולמים בהרבה מיקרים את היצירה האנושית. מישהו פיתח משהו, עיגן את זה בפטנט וזהו. גם אם חשבת לעשות דבר מה דומה בלי לדעת על המקור ואםילו משהו משופר ואין לך הרבה כסף לעורכי דין- שכח מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין שתגובתך מתייחסת (כמעט?) רק לפטנטים, בעוד שההודעה של עומר מתייחסת בעיקר לזכויות יוצרים. הפטנטים הם נושא כאוב בפני עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא דואג למוזיקה ולקולנוע, מה דעתך על עיתונות? אני צריך קצת לאמץ את הדמיון כדי לדמיין אנשים שתחביבם בשעות הפנאי הוא ניהול תחקירים, התלוות לפוליטיקאים, כוחות צבא וכו', ועריכה ביקורתית של מסרי דוברות. אבל האמת, המאמץ משתלם ואני מודה שזה לא מופרך; בצד החיובי, קל לראות את היתרונות שיהיו לעיתונות משוחררת משיקולים כספיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על העובדות שמביאים עיתונאים (תחקירים, סקופים) אין זכויות יוצרים בכלל אלא רק כללי אתיקה בין העיתונאים לבין עצמם. אם כולבוטק מוצאת קוליפורמים בחומוס, למחרת יכולים כל העיתונים לפרסם כתבות על קוליפורמים בחומוס בהתבסס על מה שהם שמעו בכולבוטק. קוראים לזה ''פולו אפ''. ובכל זאת, עיתונאים טורחים לתחקר ולחפש סקופים - ויש מי שמשלם להם משכורת עבור עבודתם זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. עדיין, כל הכלכלה של התחום עדיין מבוססת על כך שלאנשים רבים יש סיבות טכניות לרצות שיהיה להם מוצר הנייר הפיזי, ומוכנים לשלם על כך (זה, ופרסומות); עוד טיפ-טיפה שכלולים טכניים בתחום ה"נייר הדיגיטלי", ותוכלי טכנית לשלוח עותק של העיתון שקיבלת לאלפי אנשים אחרים, בקלות ובאפס עלות. ואז גם כאן נמצא עצמנו רק עם פרסומות (שנויות במחלוקת, מוגבלות בשוויין, ופגיעות לחסימה דיגיטלית), זכויות יוצרים (שנויות במחלוקת, בדיון זה) או התנדבות (הצעת עומר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה צריך להתאמץ כדי לדמיין זאת, כשהבלוגוספירה פרושה ממש לפניך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות (באמת!) שאני לא מעודכן. מבין התחקירים החשובים בתקופה האחרונה שגילו לכלל עובדות חדשות ונחשבות-לחשובות על הפוליטיקה, על מוסדות שונים, ועל אירועים שנחשבים-למעניינים, כמה נעשו במסגרת הבלוגוספרה, וכמה על-ידי העיתונות למטרות רווח? (ולהשלמת התמונה, כמה על-ידי עיתונות ממשלתית, או מטעם כל מוסד אחר שעניינו לא רווח מעיתונות?) יש לי איזה רישום מטושטש בזיכרון של דיבור על סקופים שבאו מהבלוגו', אבל נדמה לי שזה הובלט בתור (מטא-)חדשה מפתיעה בפני עצמה, בגלל שזה עדיין כל כך בשוליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
BBC וערוץ 1 הם עיתונות ממשלתית? חוץ מזה, לתיק דבקה היו המון סקופים :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |