בתשובה לeasy, 01/02/09 19:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתמול (שלשום?) היו הררי מים בגובה 4-5 מטר. רק שני משוגעים נכנסו לגלוש. הבטנו בהם בחרדה מלווה בקנאה עזה על החוויה. להתרשמותי, אחד תפס את הגל הגדול ביותר שראיתי בחיי, וגם למרחק הרב ביותר. כאילו מדובר בחופי הוואי או אוסטרליה. מחזה מדאים של נחשולי טבע נעים, אלפי טונות געש וקצף, שעליהם רכובים בני תמותה אפסיים ביחס. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העיקר - האם הם יצאו מזה בשלום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. אחרת היינו רואים כותרות ראשיות. בסה''כ שהה הצמד במים פחות מחצי שעה. רוב הזמן בחתירה סיזיפית בשטח ההריגה של השתברות הגלים, מערבולות, סחף וזרמי צד. יצאו כזוג גרוגים רועדים ובאפיסת כוחות. עם חיוכים מאוזן לאוזן ונהרת אושר בעיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אותי היה מפחיד אימים רק לראות אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט פחד אלוהים. מצד מערב, הנחישות שלהם להתגבר על המכשולים והסכנות בדרך להגיע לשטח כינוס הררי המים בהתרוממות לפני השתברות. מאידך, היכולת למצות את כושר ההתמצאות במרחב כדי לתפוס את הנחשול בשיאו טרם התנפצות, ולנצלו לגלישה פנטסטית באלכסון ''הצינור''. טעות קטנה באחד הוקטורים עלולה להסתיים באסון. תאונת גלישה קשה עומדת ביסוד הסדרה ''ג'ון מסינסינטי''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |