בתשובה להאייל האלמוני, 30/01/09 21:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מציע סימטריה מלאה (כדורית?), אבל אני מסתפק בסימטריה אחרת שהיא קצת יותר אנושית: אני לא מוכן שילדי ייהרגו בגלל שטרוריסט השתכן בביתי, ואני מקבל את זה שגם הפלשתינאי בעזה חושב אותו דבר. אם הוא היה יכול להרוג את ילדי הוא היה עושה זאת (בנסיבות שאנחנו מדברים עליהן, דהיינו: רוצח פוטנציאלי של ילדיו מתחבא אצלי), ואם אני יכול להרוג את ילדיו באותן נסיבות, אני עושה זאת. "עניי עירך קודמים" הוא לא עקרון בלתי סימטרי אם אתה מסכים שגם עשירי העיר השכנה יפעילו אותו על ענייהם. אם אתה לא מסתפק בסימטריה הזאת, תן לי סיבה טובה לכך שאתה משקיע את כל המשאבים שלך ברווחת ילדיך בלי שאתה עושה דבר וחצי דבר למען ילדי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין פעולה חיובית ופעולה שלילית, ואין הקבלה מוסרית ביניהן. השקעת משאבים ועזרה לזולת הן דברים נחמדים, אך כללי המוסר לא מתעקשים שחובה לעשות זאת. פגיעה באחר והרג ילדים הם דברים רעים, וכללי המוסר מורים שאין לעשות זאת בשום אופן. לאור זאת אם אני נמנע מלהרוג את ילדיך אני מוסרי, ואם אני גם נמנע מלקנות לילדיך צעצועים אני עדיין מוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הפסקנו להסתמך על הסימטריה? עכשיו זה פשוט "להרוג ילדים זה אסור"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר המנותח לנוירוכירורג שלו, חוששני שלא ירדת לסוף דעתי. "עניי עירך קרובים" הובא כאן לאו דוקא במשמעות (המקורית) של צדקה, אלא כטענה גורפת שמתן עדיפות לקרובים אליך אינה אקט לא מוסרי (לפחות לא בגלל שיקולי סימטריה). הרג ילדים הוא כמובן דבר רע מאד; הרג ילדים זרים כדי להגן על ילדי שלי, הוא כמובן דבר טוב מאד (בנסיבות רעות מאד, אבל זה עניין אחר). והשוה: הרג זרים הוא כמובן רע מאד; הרג זרים כדי להגן על חיי שלי הוא כמובן טוב מאד. אם אתה מתנגד למשפט הזה אתה מוזמן להתווכח עליו. בעצם, למה לא נקצר תהליכים? אתה מוזמן לדוקרב. עוד עניין אחר הוא הטענה האחרונה שלך בדבר המנעות מקניית צעצועים לילדי, אבל אני לא רוצה להכנס לזה מעבר למה שצפריר רמז לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרג ילדים, כולל ילדים זרים, הוא *תמיד* דבר רע מאוד. המקסימום שאפשר להגיד הוא שהיה בו הכרח בל יגונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזהרת רווח לקורא התמים: זה הופך להיות עניין סמנטי בלתי מעניין בעליל. הצלת ילדי היא *תמיד* דבר טוב מאד. המטרה הספציפית הזאת מקדשת כמעט את כל האמצעים. תורך. _____________ או שנעבור למשהו קצת פחות טעון: אני אטען שהיום פחות חם מאתמול. אתה תטען שהיום יותר קר מאתמול. נקשקש על זה כמה מאות תגובות עד שהברמנית תצטרף, כשהיא באחד מאותם מצבי צבירה נוזליים שלה, וכל הפתיל יימחק. יהיה משעשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצטרפתי (במצב צבירה גזי) כדי לחסוך מאות הודעות לריק (המוחלט?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל להשגת האפקט המבוקש עליך להוסיף קורט ''תחת'', קמצוץ ''מיץ של הזבל'' ו''אדיוט'' או שניים לפי הטעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל מכולת אשפה, רבע קיבולת מיץ זבל, מתחת, אחד אלוהינו, ותשע קבין של סכלות שירדו לעולם בי-ם. על הור ההר. שני חירשים נפגשים בטעות בבן-יהודה פינת בן-גוריון: "אתה הולך לים?" "לא, אני הולך לים!" "חבל, חשבתי שאתה בדרך לשם" "אולי תצטרף?" "דווקא בא לי להשתזף" "המגבת עליי!" "המטקות בפנים (תיק האיפור)" "חיים רמון?" "חיים אורון" "אה, מימד" "כן, חד"ש" "להתראות בשמחות" "ד"ש לאחות" מוגש בחסות קרטיבי איכות. שלגון לימון - חבר אמת לחיים של שקר צהוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |