בתשובה לעומר, 31/01/09 22:37
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503282
מאד משכנע. אני חושב שהתגובה שלך ממש עזרה לי להכריע בסוגיה שאני מתלבט לגביה הרבה זמן. ישר כוח.

בעיה אחת: אני חושב שעדיין יש בעיית מחסור בנוגע ליצירות אומנות, רק שהיא שונה קצת: המחסור הוא לא ביצירה עצמה, שכן היא ניתנת לשכפול, אלא בשווי היצירה בכסף. היצירה המקורית שווה x כסף, כסף הוא משאב מוגבל, ושכפול של היצירה שוחק את הערך שלה בכסף.

בדוגמאת התפוחים, הדבר דומה למקרה שבו יש אינסוף תפוחים זמינים, אבל רק לזה שלי יש ערך תזונתי, ולכן אני לא רוצה לתת לך אותו.
אם אני אתן לך אותו, הוא יאבד את הערך התזונתי שלו, ושאר התפוחים הזמינים בכל מקרה יהיו חסרי ערך תזונתי.
ליצירה שלי, באופן אנלוגי, יש ערך בכסף רק כל זמן שאני לא משכפל אותה.

פספסתי משהו?
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503292
למה שיצירה תהיה שווה כסף? למי היא שווה כסף?
ליצירה יש דווקא ערך יותר גדול ככל שהיא מופצת יותר.

המחסור שיכול להיות הוא ביצירות חדשות.

בדוגמה שלך אין משמעות לאין־סוף התפוחים (אתה פשוט מתעלם מהם) ולכן לא ברור לי מה היא תורמת כאן.
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503293
היא שווה כסף לאדם שיצר אותה, או כך לפחות הוא טוען. מכיוון שכסף הוא משאב מוגבל, יש מחסור. לאדם שיצר אותה.

אפשר להתעלם מדוגמאת התפוחים, היא אולי באמת מסרבלת את המצב. הנקודה הייתה שאם ישנם אינסוף תפוחים, אז אין אפילו תפוח אחד בעל ערך (תזונתי), כשם שאם ישנן אינסוף יצירות, אין אפילו יצירה אחת בעלת ערך (כספי).
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503519
באיזה מובן היא שווה כסף? אם כלכלי - אז אולי היא תמשיך להיות שווה כסף, ואולי לא - זה תלוי ספציפית בכל מקרה, ובחיתוך של עקומות היצע וביקוש. השאלה לא מטרידה אותי.

אם במובן ערכי - אז יש לי שתי-תשובות:
(א) אמנם להשקפתי לבני אדם יש זכות לחיות בכבוד, איך להם "זכות להרוויח כסף". אם מישהו לא ירוויח כסף, לא נורא.
(ב) אם אנשים מעריכים שליוצר מגיע כסף על יצירותיו מטעמים ערכיים (לא כלכלים), הם מוזמנים לתת לו כסף. מודל של ספונסרים פעל בהצלחה רבה מאד בעבר, ולדעתי הוא יוכל לפעול שוב (רק טוב יותר: כי היוצר לא יהיה מחוייב לספונסר יחיד, אלא לקהילה). נניח, בדומה למה שרדיוהד עשו עם "אין ריינבוס".
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503586
תודה.
הטענה היא במישור הערכי.
אני חושב שאני מסכים עם סעיפים א' וב'.
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503667
האלבום In Rainbow של RadioHead אינו דוגמה מספיק טובה לדעתי, מכיוון ש:

1. הלהקה כבר היתה מספיק מפורסמת כשהיא שחררה אותו. יש להם כבר מספיק מעריצים שיקנו את התקליטים.

2. הם לא ויתרו על זכויות היוצרים. מתוך הערך בויקיפדיה:

In a Wired interview, Yorke explained that "every record for the last four—including my solo record—has been leaked. So the idea was like, we'll leak it, then."‏18 Radiohead's managers have said that they would not have released the album as they did unless they were sure the physical CD would sell well.‏31 Writing about the unusual release method, Jon Pareles of The New York Times commented, "For the beleaguered recording business Radiohead has put in motion the most audacious experiment in years."

http://en.wikipedia.org/wiki/In_Rainbows#Formats_and...

כלומר, הם לא מונעים הורדות פרטיות, כי הם חושבים שהאצבע הקטנה שלהם לא תסתום את הסכר.

לעומת זאת, הם עדיין מחזיקים בידיהם את המונופול על מסחור השיר. אני לא יכול למכור אותו ללא רשותם.
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503726
אז זו לא "דוגמא מדוייקת" למשל מהסיבות עליהן הצבעת, אבל אני חושב שזו כן דוגמא טובה להתנהלות אלטרנטיבית, שרומזת לאיך הדברים עשויים לפעול בעולם ללא זכויות יוצרים.

בהקשר בו הזכרתי את האלבום, הנקודה החשובה היא לא מה הלהקה עשתה ומה המניעים של יורק, אלא איך הקהל הגיב: הציעו לו מוצר בחינם, עם אפשרות לשלם כרצונו - והוא עשה בדיוק את זה. כלומר לא רק "חובה חוקית", אלא גם מניעים כמו "הבעת ההערכה" או "עידוד יצירה" יכולים לגרום לאנשים מרצונם החופשי, וזה גורם לי לחשוב שמודל של "ספונסרים קהילתיים" הוא אפשרות ריאלית.
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503727
האם זה היה עובד ללהקה בראשית דרכה? האם היה להם כסף להקליט אלבום ללא ההכנסות מאלבומים קודמים?

כמוכן יש לציין שמכירות התקליט לא ממנו בפועל את הפקתו (אלא אם כן הם לקחו הלוואה) מכיוון שההורדות דרך האינטרנט החלו רק כאשר האלבום הושלם.
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503732
לגבי השאלה הכספית: נראה לי ברור שכן. יש אינספור דוגמאות, כולל כמה שאני מכיר מקרוב. הפקה והקלטה סבירה של שיר היא פרוייקט שנגיש לכל מוזיקאי בתחילת דרכו (הקלד כתובת אקראית במייספייס, ותראה), וגם הפקת דיסק - אף בסטדנרטים הגבוהים ביותר - היא משהו שמוזיקאים מתחילים יכולים לעמוד בו כלכלית בכוחות עצמם.

"האם זה היה עובד?" - אני לא יודע, וזה גם תלוי למה אתה מתכוון.
א. להקה בראשית דרכה כנראה שלא תוכל להתפרס כך, וחבריה יצטרכו להפרנס מדברים אחרים, ולממן בעצמם את תחביבם המוזיקלי (כמו שאני מנחש גם ריודהד עשו בראשית דרכם).
ב. האם להקה תוכל לבסס לעצמה באופן הזה קהל-מעריצים שיסכים לממן את המשך פעילותה? אני מאמין שכן, ואני חושב שהמקרה הזה מחזק את הסברה הזו.
ג. האם להקה תוכל להגיע ככה לקהל רחב, למשל מסדר הגודל של הקהל של רדיוהד? אני לא יודע. להערכתי - כן, אבל גם אם לא, ויווצר מצב בו אין "כוכבי-רוק\פופ" או מוזקאים ש-"כולם מכירים" - כמו שהיה עד לא כל כך מזמן - אז מה?
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503735
יש סתירה בין ב' ל־ג'. רדיוהד הם בדיוק "כוכבי־רוק/פופ".
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503738
נכון, הם כאלה. והקשר הוא...? איזו סתירה אתה חושב שמצאת?

להקה עשויה לבסס לעצמה קהל שיסכים ויוכל לממן את המשך פעילותה, גם מבלי שזה יהיה קהל עצום שיהפוך אותם ל-"כוכבי-רוק" או מוכרים לכל.
עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503742
יכול להיות. אבל הם לא דוגמה.

עוד שתי דוגמאות לעסקים קטנים שבונים על זכויות יוצרים:

עלות הליטגציה היא עיקר הבעייה 503753
"כמוכן יש לציין שמכירות התקליט לא ממנו בפועל את הפקתו (אלא אם כן הם לקחו הלוואה) מכיוון שההורדות דרך האינטרנט החלו רק כאשר האלבום הושלם". אז מה? ואלבום (פיסי, על דיסק, עם קופסת פלסטיק, עטיפה מעוצבת וחוברת עם כל המילים) קונים לפני שהוא מושלם? מאיפה היה להם כסף להקליט את האלבום הראשון?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים