בתשובה לש. פוגל, 19/05/00 1:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומדוע, למשל, אותה אם גדולה היא "במודע הבל" לעומת אלוהי אבותינו? בגלל שעליו חשבו קודם? בגלל שהנשים ממציאות לה דימויים וכינויים אנטומיים, ואומרות "מים מים אמא אמא"? ובמה זה שונה ממזמורים ותחנונים? כי אלו האחרונים "אותנטיים" ? הרי בדיוק על האותנטיות נסוב הדיון במאמר לעיל, ואת חשיבות האותנטיות אתה דוחה באומרך שלא משנה אם היתה או לא היתה יציאת מצרים. איני בא לשכנע אותך לכפור באמונתך, חלילה (ואיני חושב שיש חשש כזה...), אבל הטיעון המסוים הזה שלך כושל במיוחד, ולדעתי אינך יכול להחזיק בו בעקביות בעודך מאמין במקור אלוהי לתורה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אותה אם גדולה היא במודע הבל כיוון שמי שהמציאה אותה אמרה ''הבה נחליט שיש אם גדולה'' בעוד שאני כמאמין כלל לא מטיל ספק בקיומו של אל שהורה לי להתייחס לבדיה כאמת, כלומר האמת כופה אותי אל הבדיה. בעוד שאין מבחינתי הבדל בין בדיה לאמת בנושא ההיסטורי הרי שבצורה חד משמעית אני יוצא מנקודת המוצא המוחלטת של קיומו של אל המחייב פולחן מסוים. אותן נשים לא יצאו מנקודת המוצא של קיום האם הגדולה אלא יצרו נקודת מוצא חדשה ולא מוחלטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש רק כשל אחד בסיסי בטענה שלך. עבודת האם הגדולה - בין אם תקרא לה דמטר, עשתורת, ענת, או מאגנה מאטר - היא הכוח הדתי הנפוץ ביותר בעולם העתיק. האם הגדולה אותנטית לא פחות, ולמעשה הרבה יותר, מאשר הדתות המונותאיסטיות (שהן כפית פילוסופיה על אמונות דתיות קיימות, תוצאה של נצחונות פוליטיים). נכון, הנצרות דיכאה את פולחן האם הגדולה, אבל מה בכך? אתה מכבד את האנוסים שחזרו אל יהדותם. מדוע לא תכבד את הנשים החוזרות אל האם הגדולה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני לא מכבד אותן? כי בניגוד למי ששב לפולחן האם הגדולה כי הוא מאמין שיש אם גדולה ומתבסס על מסורתו ,הן שבות אליה כי בא להן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לחזור לפולחן האם הגדולה רשאיות רק מי שהן צאצאיות לתרבות שהאמינה בה? אין בעיה. קבל: "ויענו את ירמיהו כל האנשים היודעים כי מקטרות נשותיהם לאלוהים אחרים וכל הנשים העומדות קהל גדול וכל העם היושבים בארץ מצרים בפתרוס לאמור: הדבר אשר דיברת אלינו בשם יהוה איננו שומעים אליך, כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים *כאשר עשינו אנחנו ואבותינו מלכינו ושרינו* בערי יהודה ובחוצות ירושלים ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו; ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו...". אה, המקור: ירמיהו, 44:15-18. כלומר, אותן נשים יכולות לטעון ללא היסוס שהן חוזרות למסורת פרה-יהודית, פרה-פטריארכלית, והן עובדות את מלכת השמים\האם הגדולה. ומי אתה שתטען שהן אינן מאמינות בה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצד המינורי הן לא אימצו פולחן קדום ,כלומר לא אימצו את המיתולוגיה כלומר לא אימצו את הקיום הקדום אלא את הקיום החדש. עוד מינורי הבסיס שלהן לפולחן הוא חד משמעית המצאה שלהן ומכאן שהן לא מתכוונות לפולחן המיושן. ועכשיו לקטע יותר משמעותי הן טענו שהן מאמצות את הפולחן הפאגני כחלק מההתחברות שלהן לנשיות שלהן. הטענה שאין להן על מה לסמוך נובעת מדבריהן. הטענה הכי משמעותית הן טענו שפשוט הגיע הזמן שבו הן יכולות להפיק תועלת מפולחן כזה ולפיכך הן דוגלות בו. הן לא טענו שהן לפתע גילו את האם הגדולה. אגב, קראת את אותה כתבה ב"הארץ"?? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |