בתשובה לטוביה, 29/12/01 23:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דקארט אכן היה משכמו ומעלה ומאד מעניין לשמוע שאתה נזקק לו כדי להוכיח את קיומו של האל. היינו, כאילו שאין בכלל צורך ב_אמונה_ שהיא היא הבסיס הקיומי של היהודי. אבל אם תפתח באקראי כל ספר העוסק ביהדות תראה שה_נעשה_ הוא הציווי הקטגורי: "סוף דבר הכל נשמע, את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" פותח "אורחות צדיקים" בציטוט מקוהלת. אז מה העניין שלך בלוגיקה קרטזיאנית? דקארט ניסה לקבוע ש "אני חושב משמע אני קיים" היא המסד לחיי אדם. אפילו אם נתעלם מהכשל המובנה במה שדקארט אמר, הרי עצם האמירה הזו מנוגדת לאושיות היהדות - דקארט טוען שה_חשיבה_ קודמת, ואילו היהדות דורשת שקודם _נעשה_. לעומתו העמיד הרב דב יוסף סולובייצ'יק את קיום האדם על קרקע אמונית כשכתב "אני מאמין משמע אני קיים" - וזה תמצית האדם המאמין באשר הוא יהודי, נוצרי, מוסלמי או סיינטולוגי. מהאמונה נגזר כל השאר כולל הוכחות לוגיות לצידוק מעגלי של אותה אמונה. אם הכל צפוי, הרי גם הקרב הזה שלך כאן ועכשיו צפוי ותוצאותיו כתובות מראש. יותר מזה, עצם העובדה שאתה מזיע ומתאמץ להתדיין בנושא איננה מבחירה אישית אלא שזה כפוי עליך ואתה מתנהל, על פי אמונתך, כמו תולעת עיוורת בחור האדמה, מבלי שתדע לאן אתה הולך או מבלי שתדע בכלל למה אתה הולך. הסיפור שסיפרתי למעלה, על חוסר האפשרות של התערבות ההשגחה בניהול העולם מפריכה את טענת התכלית הכתובה מראש. יתרה מכך, אפילו ההפרכה הזו, לשיטתך, היא חלק מהתכלית הגדולה והבלתי מובנת. היינו, התכלית שנוסדה על ידי האל או המיושמת על ידי האל (שאגב גם הוא כפוף לחוקים מסוימים, וראה פרוש הרמב"ן לבריאת עולם) התכלית הזו מכילה בתוכה את שלילתה עצמה. עוד על דקארט ראה את המאמר שכתבתי: דיון 806 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את קיומו של האל, המסקנות הנגזרות מכך, ונכונותה של היהדות אני מוכיח באמצעים לוגים. אבל, האמונה היא המרכיב העיקרי בעסק. אני חושב שהטענות שאחרים באייל טוענים נגדי הן די הגיוניות, וגם הטענות שלי הן מאד הגיוניות.הסיבה שבגללה אני לא משתכנע מהטענות שלכם מיד, אלא מנסה לסתור אותם היא האמונה שלי שהצדק איתי ושהיהדות היא האמת. אני משער שזו גם הסיבה שחילוני משכיל לא יחזור בתשובה ברגע שישמע טענה הנראית לו הגיונית בעד היהדות, אלא הוא ינסה לטהר את השרץ האמצעות ק''נ טעמים. אמנם, הכל צפוי, וגם הקרב הזה שלך כאן ועכשיו צפוי ותוצאותיו כתובות מראש, אבל ישנן אלפי תוצאות לקרב זה. במחציתן אני מנצח, ובמחציתן אני מפסיד. האלוה ראה את כולן, אבל במציאות רק אחת תתרחש, מכיוון ש''הכל צפוי'' אבל גם ''הרשות נתונה''. ועל דקארט כבר ויתרתי, מכיוון שאני לא מומחה לפילוסופיה, וכפי שכתבתי, אני אאלץ להסתפק בחישוב של הסיכוי שאין אלוהים וכו' וכו'. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |