בתשובה לGod eat God, 30/12/01 0:50
חוק הוא תוצאת מאבק בין אינטרסים 50369
שיקולים של כמה שנים או חודשים להכניס את אותו גנב לכלא, הם שיקולים ערכיים. והנה מצאת שופט המתעסק עם הערכי.
בית המשפט העליון דן באופן תדיר בשאלות ערכיות.
אני לא מיואש, מהסיבה הפשוטה, שבניגוד אליך, אני מכיר במציאות ויודע שעל בית המשפט להכריע בסוגיות ערכיות.
חוק הוא תוצאת מאבק בין אינטרסים 50370
ישנם הגבלים והגדרות לכמה שנים או חודשים להכניס את אותו גנב לכלא, אבל ההכרעה כמה *בדיוק* נשקלת בפונקציה של שיקום עתידי, מצב נפשי ועוד. שיקולים אלו אינם ערכיים, ואינני רואה איך שופט התומך בהפלות (למשל) ישפוט אחרת דווקא משופט שמתירן. השיקולים הללו אובייקטיביים, אתה מתבלבל עם היותם *לא ברורים*. אם כבר התכנסנו כאן, גם את הבעיה הזו יש לפתור.

אנא, השתדל לענות ספציפית לטיעוני הקודמים.
חוק הוא תוצאת מאבק בין אינטרסים 50371
לא, אני לא מתבלבל.
אם אני מאמין בשיקומם של בני אדם, אם אני מאמין פחות. אם אני מאמין יותר בחרטה, אם אני מאמין פחות. אם אני נוטה ללמד סניגוריה על העבריין, אם אני לא. ועוד. כל מערכת הערכים של השופט ניצבת יחד איתו כשהוא בא לחרוץ בדין.
חוק הוא תוצאת מאבק בין אינטרסים 50379
בשיחה פעם עם שופט בדימוס, הוא סיפר לי שחלק גדול מקהל השופטים לא מאמין *כלל* באפשרות השיקום של העבריינים. לשיטתם, העבריין יחליט לגנוב או לא לגנוב מסיבות פנימיות ולא חיצוניות. גם ההשקפה שמאסר אינו מחנך את העבריין נפוצה במידה בקרב השופטים. בכל זאת הם משליכים את העבריינים לכלא, כי זה החוק.

להשקפתי, אגב, גם בזה לא צריך לתת לשופט להתלבט, ויש לתת גם כאן שיקולים מוגדרים מראש כדי למנוע סכנה של שפיטה לא אובייקטיבית.

לגבי טיעונים נוספים, עיין בענף הזה, הוא קצר יחסית. השעה מאוחרת ואני אדם עצל מטבעי. הזמן שייקח לך לעבור בין מעט התגובות בענף קצר מסכום הזמנים שייקח לי למצוא את הלינקים לכולם + הזמן שייקח לך לקרוא אותם.
אימך הסליחה, כמו שהייתי אומר פעם, והפסקתי.
חוק הוא תוצאת מאבק בין אינטרסים 50381
חלק גדול מקהל השופטים - משפט מפתח. זה כבר אומר שיש מיעוט. וזה עוד לפני שסיימתי לקרוא את המשפט.
עכשיו קראתי את המשפט ואני יכול לומר כך - חלק מאמינים בשיקום, וחלק לא. חלק מאמינים במאסר מחנך וחלק לא. העבריין ישלח לכלא - זה החוק. אבל מה על שאלת הכמה.
וזה עוד במקרה בו החוק מדבר בלשון ברורה.
החוק, כאמור, לא מכסה ואולי לא יכול לכסות את הכל.

אנחנו בבעיה. אני גם עצלן באופיי. והשעה מאוחרת. אני מחר אעבור על הדברים שוב.
חוק הוא תוצאת מאבק בין אינטרסים 50382
מעולם לא טענתי שכל השופטים עשויים מקשה אחת ואין גיוון דעות בתוכם. את ההשקפה הזו אני משאיר לדב. הצורך הוא לגרום למצב בו לא תהיה שאלת כמה, על אף שהיא אינה סובייקטיבית.

כאמור חוקים גנריים יכולים בהחלט לכסות את הכול, או לפחות להתקרב לכך. לדוגמא: "כל בן הילוד - היאורה השליכוהו!" ומה עם תקלות גנטיות המקשות על ההבחנה בין זכר לנקבה? מזמנים עד מומחה. ואם המומחה טוען שמדובר באנדרוגינוס, 50% זכר, 50% נקבה? *מתקנים* את החוק לחומרה (נניח) וקובעים שגם מקרים כאלה יושלכו ליאור. הרי לך דוגמא איך שילוב של חקיקה ושפיטה מוליד חוק נורא ערכית, אך אובייקטיבי.

חשוב על היתרונות במערכת חוקית כזו: הוא יקל על השופטים וכך תקל הסחבת הנוראה, תחסוך זמן, עינויי דין וטעויות נוראות, תגדיל את אמון הציבור במערכת השיפוטית [שהרי ההחלטות לא ינבעו כלל (בניגוד למצב הקיים בו לעיתים נדירות כן) ממערכת ערכית מסוימת], והעיקר, תהיה צודקת יותר! על כך עלינו להילחם, ולא להניח למחלוקות פוליטיות בינינו לפלגינו לשני מחנות מתחפרים! אין כמדומני הצעה טובה יותר, מה גם שהצעתך, כאמור, לא תפתור את הבעיה כלל!
חוק הוא תוצאת מאבק בין אינטרסים 50372
ואם אפשר מבזק קצקצר על טיעונים קודמים. אשמח להבהיר את עמדתי.
חוק הוא תוצאת מאבק בין אינטרסים 50452
בוא נניח שופט שוביניסט, שחושב שמקום האישה במטבח ושלבעל מותר לתת כמה פליקים לאישתו הסוררת, ומולו שופט פמיניסט שרואה בשיוויון בין המינים נקודת מפתח בקיום החברה הליברלית. בפני שני השופטים מובא המקרה של אישה מוכה שירתה למוות בבעלה לאחר שנים של התעללות. שני השופטים, כמובן, יפסקו כי בוצע כאן רצח. אבל השופט הראשון ישלח את האישה למאסר עולם, ואילו השופט השני יטען כי היו נסיבות מקילות, וישלח אותו לשנתיים מאסר. הרי לך מקרה בו דעות ערכיות השפיעו על התוצאה של פסיקת השופטים.
חוק הוא תוצאת מאבק בין אינטרסים 50476
שני השופטים צריכים לשלוח את האישה למאסר עולם. נסיבות מקילות ינתנו לפי סיכויי שיקום וכו'.

אגב, אם שפיטה באמת היתה לפי שיקולים ערכיים-אישיים, לעניות דעתי *דווקא* השופט הפמיניסט צריך היה להחמיר בעונשה; אם הוא רוצה שהעמדה המוסרית שלו לא תזדהם ותהפוך גושפנקא לרצח ושאר ירקות (ראה הקומוניזם, ושנאת הטרוצקיסטים את סטאלין).

אינני אומר ששיקולים ערכיים לא משפיעים על התוצאה של פסיקת השופטים, כפי שאינני אומר שפוליטיקאים לא גונבים מהקופה הציבורית. הנקודה היא שהגנבה איננה חלק מהדמוקרטיה (או שכן?), ובכך הם מועלים בתפקידם.
חוק הוא תוצאת מאבק בין אינטרסים 50505
צריך לעשות הבחנה בין מקרה של משפט ''רגיל'' בו השופט צריך לפסוק על פי החוק, לבין הכרעות ערכיות של בתי המשפט כשהוא נתבקש לכך כשכמה ערכים מתנגשים וספר החוקים לא יכול להכיל את כל דקויות החיים.
במקרה הראשון, גם אם לכאורה המשפט הוא אובייקטיבי, הוא לא יכול להיות כזה, מאחר וגם השופטים הם בשר ודם.
במקרה השני, ההכרעה במוצהר היא הכרעה המבוססת לרוב על הערכי ולא רק על החוק היבש.

אם אתה רוצה אנלוגיה לפוליטיקאים, אז זה יהיה משהו כזה - הפוליטיקאים באמת לא צריכים לטעות, אבל הם טועים, כי הם אנושיים. כך גם השופט כשהוא צריך להכריע בסוגיה הוא אמור להיות אובייקטיבי, אבל הוא לא יכול להיות כזה. ראשית כי הוא אנושי, שנית כי החוק לא מכסה הכל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים