בתשובה לדרור צ. דביר, 09/02/09 12:37
504089
אני מסכים להאשמתך בבורות.

להזכירך, אנשים רבים אמנם טרחו להציע הצעות חלופיות ולתקן בעיות בחוק החדש. בגלל זה חוקים צריכים לעבור תהליך חקיקה מסודר.

לגבי ההצעה הנוספת שהבאת: אני לא אוהב להסתמך על ynet בנידון כמקור בודד. יש לך פרטים נוספים?

=== ‫תרבות ואמנות‬ ===
‫העשייה התרבותית על תחומיה השונים יוצרת את מיטב הנכסים הרוחניים של החברה‬ ‫הישראלית, ומהווה מרכיב מרכזי בקביעת איכות חייה, עיצוב דיוקנה, זהותה וייחודה.‬
‫היצירה התרבותית והאמנותית תורמת להתגבשותה של סולידריות חברתית ומהווה‬ ‫מקור להעשרה רוחנית. על המדינה מוטלת האחריות לפיתוח התרבות ולעידוד יצירה‬ ‫מקורית, חופשית ובלתי תלויה בממסד.‬

לגבי המצע של מר"צ: לא מצאתי שם סעיף "טכנולוגיה". בסעיף "תרבות ואמנות" מופיע:

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:‬
‫• הקמת רשות לאומית לאמנות ותרבות.‬
‫• הקמת מועצה ציבורית עליונה לתמיכה באמנים ובעשייה האמנותית בכל הארץ, אשר תתן‬
‫ביטוי למורשת התרבותית של העדות השונות ותעודד יצירה.‬
‫• חקיקת חוק שיבטיח תגמול הוגן לסופרים ויגן על המו"לים ועל חנויות הספרים‬
‫הקטנות מפני השתלטות כוחות השוק הפוגעים בהיצע הספרים המוצג לציבור‬ ‫ובאיכותם.‬
‫• חקיקת חוק זכויות יוצרים חדש שיעניק ליוצרים הגנה על קניינם הרוחני וקבלת‬
‫תמלוגים הולמים. החוק יבטל את האפשרות להפקיע מידי היוצרים את הזכויות ביצירה‬
‫שהוזמנה, ויגן על זכותם להתארגן ולנהל מו"מ קיבוצי, בדומה להתארגנות עובדים.‬
‫• הגברת הסיוע הציבורי למוסדות ויוצרים בתחום התרבות והאמנות, לרבות קבוצות‬
‫לא ממוסדות, ומניעת הפגיעה בתקצוב לתעשיית הקולנוע בהתאם לחוק הקולנוע.‬
‫• חקיקת חוק חדש לרשות השידור, אשר יקנה משאבים שיאפשרו את המשך תפקודה‬
‫של הרשות ויצור הפרדה בינה לבין המערכת הפוליטית.‬
‫• הגנה בחוק על הטלוויזיה החינוכית והגדרת מטרותיה. על מטרות אלו להיות בעלות‬
‫אופי חינוכי, בדומה לתחנות ציבוריות דומות בעולם המערבי.‬
‫• מתן שוויון מלא בהקצאה ליצירה הערבית והדרוזית והקצאת מקום ראוי ליצירה‬ ‫
בשפה הערבית.‬
‫• הקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי בערבית.‬
‫• הרחבת החינוך האמנותי והמוסיקלי בכל בתי הספר החל מהגיל הרך, ועידוד הפצת‬
‫התרבות בכל השכבות והגילאים באמצעות מפעלי "אמנות לעם" ו"סל תרבות".‬
‫• תמיכה מוגדלת בספריות הציבוריות, בהמשך לחוק הספריות הציבוריות אשר נחקק ביוזמת מרצ.‬
‫• הקמת הוצאה לאור המיועדת לפרסום מחקרים על התרבות הישראלית.‬
‫• חקיקת חוק הקמתו של המוזיאון הלאומי לתרבות ואמנות בישראל.‬
‫• הרחבת הפעולה לקליטתם המקצועית והתרבותית של אמנים עולים.‬
‫ העמקת הקשרים התרבותיים עם מדינות העולם, בדגש מיוחד על ארצות הים התיכון.‬

הסעיף הרלוונטי כאן הוא אולי לטובת היוצרים, אך מנוגד לאינטרסים של חברות התקליטים.
אגב, המצע של מרץ הוא קובץ PDF נפרד. ואין אפשרות לתת קישורים ישירים לסעיפים ממנו (לכן העדפתי לצטט את כל החלק). בקובץ ה־PDF תוכן העניינים לא מאפשר קפיצה ישירה לסעיף.
504104
מה לדעתך הפירוש המעשי של "חקיקת חוק זכויות יוצרים חדש שיעניק ליוצרים הגנה על קניינם הרוחני"?
504109
אני משתדל לקרוא גם את ההמשך:

"... החוק יבטל את האפשרות להפקיע מידי היוצרים את הזכויות ביצירה‬ ‫שהוזמנה, ויגן על זכותם להתארגן ולנהל מו"מ קיבוצי, בדומה להתארגנות עובדים.‬"

לדעתי זה לא מציאותי וגרוע לחברות המדיה לפחות באותה מידה. חלק מאוסף חוקים להגנת התרבות.
504118
אלו שני דברים שונים המופיעים באותה פסקה: המשפט הראשון מדבר על DRM, בעוד המשפט השני מדבר על יוצרים.
מרצ יכולה לצבוע את החוק בירוק או אדום, והוא עדיין ישאר חוק DMCA ישראלי.
504121
אני לא פוחד מנסיונות לחוקק חוק DRM, כי להערכתי מדובר יהיה על נסיונות־סרק, לאור הסיבוב הקודם ולאור ההצלחה הרבה של טכנולוגיות כאלו בעולם באכיפת זכויות־יוצרים. כאמור כל הסעיף נראה לי פשוט לא מציאותי.

ואם כבר מדברים על הצעות: מה בדיוק התנועה הירוקה מנסה להציע? לא שמעתי בדיון הזה הצעות מעשיות. שמעתי רק הרבה ביקורת על הקיים.

כמוכן אציין שלא ראיתי אזכור לנושא במצע התנועה הירוקה ובניירות העמדה שבאתר.
504125
דרך־אגב, שאלתי כבר קודם שאלה והיא נשארה ללא תשובה. לכן אחזור עליה.

נניח שאני רוצה לקחת את המאמרים מאתרכם ולהפיצם תמורת תשלום (לדוגמה: למכור דיסק עבור 20 ש"ח. דוגמה אחרת: לשים באתרי, שבו יש גם פרסומות). לפי רשיון השימוש הנוכחי אני חייב אישור מפורש לכך מהתנועה הירוקה.

בשביל מה אתם צריכים את זה? אתם צריכים את הרווחים הללו? למה להפריע לאחרים להפיץ את רעיונותיכם?
504134
קבל את http://hayeruka-meimad.org.il/technology , שאומר:

"""
שיתוף קבצים (File Sharing). התנועה הירוקה-מימד חושבת שמציאות שבה רוב תושבי המדינה הם עבריינים היא אנומליה. נפעל לשינוי חוק זכויות היוצרים כך שיכיר בשימוש ביתי וחינוכי, ויפריד אותם משימוש מסחרי ביצירות. זאת, תוך דאגה לפיצוי הולם לאמנים וליוצרים.
"""

לפי יונתן קלינגר ב http://www.2jk.org/praxis/?p=1813 , ניר העמדה הזה נכתב בסיוע של קלינגר, דורון אופק ועירא אברמוב. זה היה מה שמשך את תשומת-ליבי מלמפלגה הזו מלכתחילה.
504137
כלומר: גרסה של חוק הקלטת.
504154
זו פרשנות אפשרית, אבל לא הדבר הראשון שעלה על דעתי. אני שמחתי על עצם הנכונות להתייחס לנושא מזוית הראיה הזו.

אגב, מה רע בחוק כזה? (אני מניח שאתה מדבר על החוק שמטיל מס מכירה על קלטות ריקות ומשתמש בו כדי לשלם לאמנים). אני בעד ביטול המגבלות הפליליות והמשפטיות על העתקה, ומצד שני אני לא רואה פסול במימון ציבורי של אומנות.
504161
חוק הקלטת המקורי בערך עובד. לא מספק פיצויים גדולים מספיק. והכי חשוב: לפי מה אתה מחלק? רק לבעל תעודת "אמן רשום"? לפי איזה מפתח?

אם אני מוריד משהו משרת בארה"ב אני חייב לפצות את אמני ישראל? את אמני ארה"ב? את אמני כל העולם?

ולמה בעצם אני צריך לפצות אותם? אני אחד האנשים שמשתדלים לא להפר את החוק. אם אני מוריד תוכנה באופן חוקי לחלוטין, למה אני צריך לפצות על־כך את האמן האלמוני?

כמוכן ההרגשה שלי היא שאם יהיה מדובר על סכום מספיק רציני כדי לפרנס אומנים, זה יהיה סכום שיכביד על הכיס שלי. ואם זה יהיה איזשהו מס זניח, זה לא יהיה מה שיפרנס את האומן הרעב.

לדוגמה (של ירדן, מהדיון הקודם): איך אמורה לעבוד העיתונות? רק עם מימון ציבורי?

האם נראה לך שמישהו יצליח להפיק משחקי מחשב מוצלחים מספיק?
504169
השאיפה שלי שלהוריד מוסיקה יהיה חוקי ולגיטימי, והמוסר שלך לא יוכל ולא יצטרך למנוע ממך מלעשות את זה. אם בכל זאת אתה לא מוריד מוסיקה, ועדיין משלם על כל באמצעות מס, הרי שהמצב לא שונה מכל מימון ציבורי למטרה שאתה לא נהנה ממנה.

אבל בעצם לא לגמרי ברור לי על מה אנחנו מדברים. חשבתי שאתה אומר שהעמדה של מימד לא קיצונית מספיק.
504172
העמדה שלי היא שזה נשמע לי כמו סיסמה שנוח לזרוק כשלא צריכים להתחייב לממש אותה.

לא ברורה לי התועלת מאותו מס. נראה לי שעדיף כבר להסתדר בלעדיו (בלי קשר לתועלת ולנזק משאר הסעיפים). ר' מה שכבר כתבתי במעלה הדיון.
504242
איזה סעיף חילופי היית מעדיף?
504244
לי כרגע הפתרון לבעיה הזו לא ברור. לכן כנראה שעדיף להמשיך עם המצב החוקי הקיים ע''מ לראות איך הדברים עובדים.
504139
נייר העמדה הטכנולוגי ונייר העמדה על נחלת הכלל הציבורית הם שני ניירות עמדה שונים. לצערי, לא כל ניירות העמדה של התנועה הירוקה עלו לאתר התנועה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים