בתשובה לירדן ניר, 29/12/01 9:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ודאי ששיקולי צדק כלליים הוא מעניינם של השופטים בבג"צ. שהרי: "בית המשפט העליון יישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית-משפט או של בית-דין אחר." (חוק-יסוד השפיטה) המתלונן יפנה ל_כנסת_. בבג"צ ישנו קורפוס שלם של דינים שאינם כתובים בחקיקה, שאותם הנביעו שופטים בכל הדורות (החל באנגליה) מהמושג של "סעד למען הצדק". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם מצב זה, בו אין חוק, אלא כלל ''סעד למען הצדק'', הוא עדיין אובייקטיבי, בהיותו כלל שאינו קשור להשקפותיו הדרוויניסטיות-חברתיות (למשל) של שופט מסויים, שאינו מכיר בכלל במושג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בעיה עם המושג אובייקטיבי, בהרבה הקשרים וגם בהקשר הזה. ברור שיש קשר בין ''תפיסת עולם'' (במובן הרחב ביותר של המושג) לבין שיפוט. אבל נכון שה''צדק'' בבג''צ אין משמעו שהשופט פוסק לפי נטיית ליבו החופשית מכל כבילה חוקית. גם כך נשאר די מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובייקטיבי - שלא תלוי בבחירה אישית-ערכית. יש דיכוטומיה מוחלטת בין "תפיסת עולם" (או פשוט 'ערכים') לבין שפיטה. כאשר מדען טוען שהספק של מנוע כלשהו הוא 5000 ואט, הוא אומר "למיטב שיפוטי". לדבר זה אין קשר אם הוא סוציאליסט או ליברל, דתי או אתיאיסט. להגדרה כזאת כיוונתי בשימושי במילה "שיפוט". כלומר, בהסתמך על--- על ממצאים אמפיריים/חוק קיים וכו' הטוען ששופט לא מבצע שפיטה, חייב מפאת העקיבות לתמוך בהשקפה האנטי-פופריאנית שתאוריות מדעיות מתחלפות משיקולים חברתיים (זה 'מיושן' להיות ניוטוניסט) ולא משיקולי הפרכה. אחזור שוב: אין משמעות למילה 'שפיטה' באם זו איננה אובייקטיבית! כפי שאין משמעות למדע אם איננו אובייקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ששופטים עושים, בין אם זה שפיטה ובין אם לאו, איננו "אובייקטיבי", במובן שתיארת (הוא אינו המובן היחיד). אם שופט פוסק מנקודת מבט סוציאליסטית (בין אם הוא מאמין בה ובין אם הוא מדמה שזוהי עמדת החוק או המשפט) הוא ייטה להכריע בנקודות מסוימות כך ולא אחרת. שופט אחר יפסוק אחרת. הטענה כאילו מקרה זהה שיגיע לשופט אחר יסתיים באותה תוצאה – מופרכת (עיונית וכנראה גם אמפירית). הטענה כאילו לשופט ישנה רק תוצאה חוקית אחת שמותר לו להגיע אליה – נסתרת מיניה וביה בהגדרה של "שיקול הדעת השיפוטי" כ"מצב שבו השופט נדרש לבחור בין שתי אפשרויות חוקיות". שיקול הדעת השיפוטי מסתתר בכל. האם זה "אובייקטיבי"? אינני יודע. שפיטה היא הכרעה אנושית בין מצבים אנושיים. היא אינה דסקריפטיבית אלא נורמטיבית. השופט מתמודד עם עולם תופעות שאיננו מתמטי, אני מאוד בספק אם אפשר להחיל עליו את הכללים המדעיים שאתה מתאר. אני לא מבין בזה מספיק בשביל להרים טיעון מספק, אבל זה נראה לי מוזר להחיל את שופט את כללי הפרסום של מערכת כתב העת Nature. אני קורא עכשיו פסק דין של שופט באנגליה שנדרש לפסוק בשאלה שאפשר להציג אותה כך: האם כאשר אני כותב הודעה זו באיל, "מפרסם" ההודעה הוא אני או "האיל הקורא". לדבר הזה יש חשיבות אם יתברר שבהודעה שלי נכללה השמצה אסורה, או דבר אסור אחר. החוק מטיל אחריות על מי שמפרסם, אבל לא מטיל אחריות (לצורך ההנחה) על מי שלא מפרסם.... החוק אפילו מגדיר בכלליות מהו פרסום; צא מנקודת ההנחה שאין בהגדרה תשובה ברורה. עכשיו אתה השופט. אין לך תקדימים (כל המפרסמים בעבר היו אנשים ששיחקו בנייר ובדיו). יש לך עקרונות משפטיים כלליים, אולם היה סמוך ובטוח כי אלה מושכים בכיוונים מנוגדים. מהי הכרעתך האובייקטיבית? מהן אמות המידה האובייקטיביות להכרעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסביר מהו "למיטב שיפוטי" ואחר כך גוזר גזירה שווה למילה שפיטה. ההנחה שלך היא שהפירוש שלך למילה שפיטה הוא הפירוש הנכון. ולא היא. כשאני אומר שפיטה, אני מתכוון למובן רחב יותר. שפיטה מבחינתי (והמילון תומך בי, אגב) היא - "דיון, עיון, עשיית משפט, שיפוט, שיקול, שפט". כשאנו אומרים שפיטה אנו מתכוונים לפעולה שהשופט עושה. ומה השופט עושה? מכריע בסוגיה העומדת לפניו. היאך עושה זאת השופט? בעזרת ראיות, עדויות, שיקול דעת וכו. במכלול הזה אין מקום לערכים? צר לי, אך אני לא רואה איך אי אפשר להכניס ערכים לכל המרקחה הזאת. אם ניצב בפני, כשופט, עד והוא קצת לא מוצא חן בעיני, אני יכול להחליט שהוא שקרן. למה? אולי כי הוא נורא שחור, ועדר של שחורים ג'ינג'ים עם קוקיות אנסו את אמא שלי בילדותי. 1 1 אני מצטער, אבל אני חייב מדי פעם להשתמש בשפה הזאת כדי לתת חומרים חדשים לרב"י ולמאן. :) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |