בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 15/02/09 11:32
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504848
בדוגמה הראשונה (אסור למכור רכב זה כרכב משומש) – הזכות למכור את רכושי, ודוקטרינת השימוש הראשון.
בדוגמה השניה (אסור להשתמש בדיסק זה בישראל) – הזכות להשתמש ברכושי בביתי.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504852
אני לא מבין את העניין. ברשותך אני רוצה לעזוב לרגע את התאגידים, זכויות היוצרים וכל התסבוכת הטכנו-סוציאלית, ולשאול: נניח שיש ברשותך ספר ואני מעוניין לקנות אותו. בסדר, אתה אומר לי, ובלבד שתחתום איתי על חוזה לפיו לא תשתמש בספר הזה כמעצור לדלת (דמיין כאן סיבה כלשהי, מטופשת ככל שתחפוץ) ולא תמכור אותו בלי שהתנאי הזה יחול גם על הקונה. אני מסכים לתנאים המשונים שלך, ואי לכך הספר הופך להיות קנייני בכפוף להגבלות שנטלתי על עצמי מרצוני החופשי בחוזה המכר. אתה רואה בסיטואציה הזאת פגיעה כלשהי בזכויות הקניין שלי? אני לא. אני לא רואה גם בעיה קניינית עם מישהו שמוכן למכור לי את המכונית שלו בתנאי שלא אשתמש בה בשבת. אם זה לא מוצא חן בעיני אני לא חייב לקבל את העיסקה.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504865
אתה יכול לטעון שלא קיימת זכות קניין שתוכנה אומר שמותר לי להשתמש ברכושי הפרטי כראות עיני (שנקנה, בניגוד להסכמים אחרים כגון השכרה וכו') . זו טענה שהיא לכל הפחות עקבית (ואולי אפילו הנכונה).

(נראה לי ש) אתה לא יכול לטעון (בהנחה שהזכות הנ"ל קיימת) שהיא נעלמת רק משום שאחד הצדדים ויתר עליה (כביכול או לא כביכול) באופן וולנטרי. הרי ניתן להשתמש באותו טיעון ממש על מנת להצדיק עסקה וולנטרית בין שני אנשים בה אדם אחד חותם על חוזה בו הוא מתחייב להיות העבד של אדם אחר (אפשר לחשוב על עוד דוגמאות‏1). אם זה לא מוצא חן בעיני העבד המיועד, הוא לא חייב לקבל את העיסקה.

___________
1 מכירת כליה, למשל :)
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504867
השאלה הכללית בדבר חוזים בלתי תקפים בעליל, כבודה במקומה מונח, ואני חושב שמקובל על הכל שצריך סיבות טובות כדי שהרשויות תתערבנה בחוזה שנחתם בין שני בגירים שפויים. ייתכן מאד שעבדות ומכירת חלקי גוף אכן נופלים במסגרת אותן סיבות טובות, כמו גם חוזה על פיו אתה מוכר לי קילו הרואין בשני שקל ועשרים אגורות. הסיבות הטובות האלה נוגעות, בד"כ בדמותה של החברה שאנחנו רוצים לשמר או בזכויות יסוד שאנחנו לא מוכנים להניח לפרט לוותר עליהן. ניחא (קרי: הבה לא נכנס שוב לאותו דיון).

זה משאיר אותנו עם השאלה מה, בדיוק, ייגרע מדמותה של החברה אם אתה ואני מסכימים בינינו שלא אשתמש בספר שלך כמעצור לדלת? אחרי ככלות הכל, הכריכה שלו עשויה מהעור של הסבתא רבא שלך והיא ממש שנאה ג'וקים. איזו סיבה יש למישהו לאסור עלינו עיסקה ששנינו מעוניינים בה? בעולם העסקים, אגב, בהחלט ייתכנו הסכמים שמגבילים את השימוש של הקונה, למשל כאלה שימנעו ממנו מלהשתמש במה שקנה כדי להתחרות ישירות במוכר, ואני מתקשה למצוא בהם פסול כלשהו. אם קנייני הוא שלי ללא הגבלות, זכות הקניין באמת מעניקה לי חופש לעשות בו ככל העולה על רוחי (במסגרת החוק, כמובן), אבל בתהליך הקניה עצמו אני יכול לוותר על חלק מהזכויות האלה בלי לפגוע בשום עקרון חברתי או מוסרי שאני רואה. להיפך: אתה מונע ממני למכור את הזכויות האלה, שהן קנייני הפרטי (שהרי בתמורה לויתור עליהן ודאי אקבל הפחתה במחיר או איזו הטבה אחרת)! ומהצד השני: אם אתה אוסר על הטלת מגבלות בחוזה הרכישה, אתה פוגע בזכות הקניין של המוכר: הנה הוא לא יכול לעשות עם רכושו את מה שהוא רוצה. לא יפה.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504898
אני לא חושב שיש בעייה למכור ספרים בהגבלות האלו, בהנתן שיש שוק חופשי של ספרים ויש גם מי שימכור לך ספר שכן יכול לשמש לעצירת דלתות.

אם כל חנויות הספרים בעולם היו מתאגדות ומסכימות בינהן לא למכור ספרים למי שלא מסכים להתחייב שלא יעצור עמם דלתות, אז הייתה כאן פגיעה באינטרס הציבורי.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504901
אם כל החנויות בעולם היו מתאגדות היינו נכנסים לתחום העגום של הקרטליזציה. זה הנושא כאן?
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504910
בתחום של דיסקים וההגנות עליהם? אני חושב שבערך כן.

אגב, עם קשר קלוש בלבד לנושא, ידועה הפסיקה בנושא אב שהוריש לילדו את רכושו "בתנאי שימשיך לשמור תורה ומצוות", ולמרות שכעקרון מותר ומקובל להתנות תנאים בצוואה (אני מוריש כסף לנכדי לצרכי שכר לימוד וכו') בית משפט פסק שהתנאי לא חוקי ושהנ"ל יורש ללא ההגבלה הספציפית הזו.
GPL 504914
ואם מישהו ירשה להשתמש בתוכנה שלו, כולל העתקה שינוי ומכירה ובתנאי שגם הקונים הבאים יהיו זכאים לכך וגם ירשם כך בקוד? האם רשאי הקונה למכור את התוכנה ללא המשכיות הזכות?
GPL 504928
התוקף החוקי של רשיונות copyleft כגון ה־GNU GPL נגזר מחוקי זכויות־היוצרים הקיימים. אם החוקים הללו ישתנו, יכול להיות שלא יהיה בהם צורך.

לפי חוקי זכויות היוצרים, יצירה חדשה שמבוססת על יצירה קיימת היא המשך של היצירה הקיימת. לדוגמה: תמונת בריאת האדם ע"י מפלצת הספגטי המעופפת [ויקיפדיה] היא עבודה נורשת מתמונת בריאת האדם של מיכאלאנג'לו. אם כי זכויות היוצרים על התמונות של מיכאלאנג'לו כבר פגו כמובן.
GPL 504930
לא זאת השאלה. השאלה היא האם ברגע שהמוכר הסכים שגם אתה יכול למכור את התוכנה, הוא גם יכול התנות תנאים על אופי המכירה.
GPL 504933
היום: כן, מכוח רשיון זכויות יוצרים.

שים לב לכמה נקודות:

* תנאי רשיון ה־GPL מדברים על הפצה ולא על שימוש‏1. אם היינו הולכים לפי דרכו של דרור ומניחים ששימוש ביתי לא מסחרי אינו נופל בתחומי זכויות־היוצרים, לא היה עדיין שום שינוי מעשי ליצירות ברשיון GPL.‏

* תנאי הרשיון אינם רקורסיביים ולא יכולים להיות רקורסיביים כשלעצמם. כלומר: אם אני מכתיב תנאי, התנאי הזה יכול להיות תקף רק לבא אחרי בשרשרת המסירה. זה עובד היטב עם רשיונות שימוש ולא עם חפצים.

כלומר: נניח שלסופרמן היתה נוספת היכולת הבאה: הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ביצירות. כלומר: אם היא קיבל ממישהו יצירה, הוא מחליט איזה רשיון שימוש חל עליו (ועליו בלבד). סופרמן כזה יכול לשבור את הרקורסיה של הרשיונות - אם הוא מעתיק תוכנה ברשיון GPL ומחליט שלגביו התוכנה היא ברשיון מתירני יותר, אני יכול להעתיק ממנו באופן חוקי את התוכנה ולהשתמש בה ולהפיץ אותה לפי תנאי הרשיון המתירני.

1 זה אחד מהחלקים הבסיסיים בהגדרה המקובלת של רשיון תוכנה חופשית.
GPL 504934
אם הדרך היחידה שאתה יכול להסביר את ההבדל בין רשיון רקורסיבי לרשיון הGPL הוא על ידי הפניה לסופרמן, לדעתי אין שום הבדל בין סוגי הרשיונות.
GPL 504940
כתבתי שם שזה עובד על רשיונות שימוש בכלל ולא רק על GPL. סופרמן הוא רק הדגמה לכך שזה צריך לחול על כל העתקה. כדי שרשיון זכויות יוצרים יחול בדרך הזו צריכה להיות העתקה/הפצה של היצירה (עבודה נורשת לצורך העניין היא סוג של העתקה).

שים לב להבדל בין החוק הנוכחי לרצוי או להגיוני. מה ההבדל בין העותק של התוכנה בזכרון לעותק של הדף אצל שרת proxy בדרך? שניהם עותקים זמניים חסרי משמעות‏1. אולם העותק הזמני בזכרון הוא זה שהופך כל שימוש בתוכנה להעתקה ולכן מחייב רשיון עבור השימוש בתוכנה ולא רק עבור הפצתה.

1 טוב, יש כאלה שחושבים אחרת: http://www.dz.ru/en/solutions/phantom
GPL 504942
זה יותר מדי טכני עבורי. מה שאני מנסה לברר הוא האם בשם זכות הקניין מותר לי להתעלם מהוראות הGPL. נדמה לי שאתה טוען שאסור לי. אם כך, זכות הקניין לא יכול להועיל לי כשאני ניצב מול הסכם משתמש קצה המגביל אותי.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504975
והאם רשאי מוריש להוריש את רכושו ליתום בתנאי שהרכוש יועבר תמיד ליתומים בלבד (כמו במייג'ור ברברה)?
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504988
מעניין מה היו הנימוקים.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504981
סבתא רבתא, הלוא כן?
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504987
אכן. תודה.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504994
זה בדיוק הענין, אין פה חתימה על חוזה. חברת המדיה מצהירה באופן חד-צדדי שהיא רואה בקנית הדיסק הסכמה לקבל את כל התנאים המגבילים. אילו היתה חברה המדיה ההיפוטטית מושיבה נוטריון בחנות המחתים את הצרכן על קבלת התנאים לאחר שווידא שהצרכן מבין אותם, לא היו לי טענות (וכנראה שלחברה הנ"ל לא היו כמעט מכירות).

____
ועכשיו, שוטה יקר, נא לישב את התביעה של הונדה (אמרו לך בסוכנות שמותר לטפל רק במוסכי החברה, אז למה אתה מתחכם?) ולא לשכוח לשלם את הקנס לפולגת (כתוב במפורש - dry clean only!).
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504996
*זה* העניין? אם כל הבעיה היא שהצרכן אינו מבין את תנאי הרכישה, הבעיה היא די שולית לדעתי. אני לא חושב שעל החברה לוודא שכל אידיוט מבין מה הוא עושה, ובטח שלא צריך נוטריון בשביל זה. אם התנאים מוסברים בגופן בגודל סביר במקום גלוי על המוצר, ואם הניסוח בהיר דיו עבור "האדם הסביר", דומני שההסכם אמור לחייב את הקונה.
___________
לא, זה לא מה שאמרו לי. אמרו לי רק שאם אטפל במוסך לא מורשה אאבד את האחריות. התנאי לא מצא חן בעיני ולכן לא קניתי הונדה אלא קורקינט. גם עם פולגת אתה קצת מתבלבל, והתביעה ש*אני* הגשתי *נגדם* על נזק שנגרם לבגד באמת נבעטה ברגל קלה ע"י השופטת בגלל אותו כיתוב - זה באמת עצבן אותי כי לא היה שום כיתוב כזה אלא אוסף של סמלילים קטנים וחסרי פשר למי שאאין ברשותו אבן רוזטה במצב קריא, אבל השופטת נחרה בבוז שכל ילד יודע את משמעות הסמלים כי זה שמלמדים בשעורי מלאכה בכיתה ו'. היא לא האמינה לי שאותי לימדו מה ההבדל בין פצירה לשופין ולא מה ההבדל בין משולש עם עיגול אדום לבין משולש עם קו אלכסוני.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504999
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505002
לא ממש. בדיוק בשביל זה יש את חוק החוזים האחידים (http://www.tourism-law.co.il/adhes1.htm).
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505010
זו לא שאלה של הבנה אלא של חתימה. זה שלהם יש מסמך בו כתוב שלי אסור כך וכך זה טוב ויפה, אבל לי בארון (מגרה רביעית מלמטה, מתחת לגרביים המלוכלכות, מעל התחתונים הקצת פחות מלוכלכים) יש מסמך שכתוב בו שכל מי שמקבל את כספי מסכים לתת לי בעלות על כל רכושו במידה ואחליט שנפגעתי מהמוצר הקנוי.

אם יש חוזה, צריכה להיות חתימה על חוזה.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505020
לא בהכרח ''אם יש חוזה, צריכה להיות חתימה על חוזה''. אלע''ד, אבל אאל''ט המקום היחיד בו נדרשת חתימה פוזיטיבית על חוזה הוא עיסקאות מקרקעין. בכל מקרה, לחוזים (ודוגמא בולטת - הסכם עבודה) מסוימים יש תוקף מעצם קיומם.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505056
אבל אין פה קיום של חוזה, להם יש פיסת נייר ולי יש פיסת נייר. כל זמן שאין סוג של הצהרה מצידי (ומתן כרטיס אשראי/שימוש במוצר/דופק לב זו לא הצהרה, בטח כשהחוזה אינו גלוי על עטיפת המוצר אלא מוחבא בדפים קטנים בפנים עם הפניות למסמכים במקום אחר) אין לו שום תוקף.

ההפך הוא לא לחלוטין נכון. מיקרוסופט מצהירה שהיא תחזיר את כספו של כל מי שקונה את מוצריה בתמורה למוצר במידה והקונה אינו מסכים לתנאי השימוש. היות וכמעט ולא ניתן לקנות לפטופ בארץ ללא חלונות, היה בחור שסרב לתנאי השימוש וביקש את הכסף (עלות התוכנה) חזרה. כמובן שעד התערבות בית המשפט הוא לא קיבל כלום.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505081
אין שום בעיה לקנות בארץ מחשב נישא ללא חלונות. צריך רק לבקש (ובמקרה שלי הוא הגיע עם FreeDOS).
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505083
צריך רק לבקש?

למיטב ידיעתי דגמי Dell הזולים יותר נמכרים לעיתים עם FreeDOS, כמה מדמי Acer נמכרים עם הפצת לינוקס בשם Linpus (אני לא צוחק. יש באמת הפצה כזו בטיוואן). לא ידוע לי מה לגבי יצרנים אחרים או מה לגבי דגמים יקרים יותר של אותם היצרנים.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505093
המחשב שברשותי הוא Dell - Inspiron שלמיטב ידיעתי לא נחשב לזול במיוחד. בכל מקרה, בזמן סקר השוק שעשיתי לא ראיתי שום בעיה בהזמנת מחשב נייד (מישהו זוכר שפעם, בשנות ה-‏80, הם נקראו מחשבי ירך?) ללא Windows. הבעיה האמיתית היתה למצוא סט דרייברים ל-Windows XP.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505111
אמנם הנייד שלי די ישן, אבל בזמנו לא מצאתי במכירות הפומביות (שהיו הדרך הזולה לקנות נייד) אוצפיה לוותר על החלונות בתמורה לזיכוי. יכול להיות שהיום המצב שונה, או שאם הייתי מתעקש טלפונית אחרכך הייתי יכול לקבל אותו ללא חלונות.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505125
האם קיבלת הנחה בתמורה לויתור?
ודאי, אחרת מה הקטע? 505132
ודאי, אחרת מה הקטע? 506139
מענין - האם ידוע לך אם ההנחה היתה בגובה מחיר retail, OEM או מחיר אחר?
ודאי, אחרת מה הקטע? 506149
נדמה לי שזה היה סביב 250 ש"ח, אבל אני לא יודע לאיזו מהקטגוריות לשייך את זה.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505134
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505174
עולם קטן, לא ידעתי שמחבר המאמר הוא התובע.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504998
אגב, רשיון שימוש ביצירה אינו בדיוק חוזה (לפחות בארה"ב. אני לא מכיר את המצב בארץ, ובכל מקרה אני לא עו"ד) מכיוון שמעצם טיבו הוא אינו בדיוק עסקה בין שני צדדים אלא תנאים שבמידה רבה נכפים על מקבל הרשיון.

ואגב, למה זכויות היוצרים נובעות מזכות הקניין? (לדוגמה: אם הן קניין, למה הן לא חלות לנצח?)
רישיון שימוש 505021
בארה''ב הוא זכות קניין רוחני, ואילו בישראל הוא זכות חוזית רגילה.

וישראל הרבה יותר הגיונית מהבחינה הזו. בטח כשמדובר בזכות שימוש לא אקסלוסיבי.
רישיון שימוש 505059
עכשיו אני צריך לתקן, ולהלל את השיטה האמריקאית. מסתבר שבארה''ב יש הבחנה בין רישיון שימוש אקסלוסיבי ולא אקסקלוסיבי. הראשון הוא זכות יוצרים והשני הוא לא.

והאמת שמהבחינה הזו ארה''ב יותר הגיונית מישראל. יותר מדי עטים נשברו בישראל על ההבחנה בין רישיון שימוש אקסקלוסיבי לבין הענקה של הזכויות עצמן (יש לזה משמעויות פרקטיות). בארה''ב, לעומת זאת, אין צורך להבחין ביניהם. והאמת שהם צודקים, אין שום סיבה טובה להבחין ביניהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים