בתשובה לראובן, 17/02/09 11:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניסיתי לברר קצת בקשר לזכות האזרחות ע"פ לידה. מה שמצאתי מעניין: א. הזכות הזו נקראת (Jus soli (birthright citizenship. ויש וריאציות קרובות ודומות מרובות של המושג (כמקובל במערכות חוקים). ב. מדובר בבעייה מודרנית לגמרי. ברוב המדינות החוק הנוהג שונה/הוחל במאה ה-20 ובד"כ במחציתה השנייה. ג. בדיעבד, נראה שבאופן טבעי המדינות פחות מתעניינות בהצהרות ויותר בנתונים עובדתיים. כלומר אני או אחרים גררנו את עניין לפינה (עניין ההצהרה למיניה), בעוד שמדינות יותר רגועות ורציונליות מתתרכזות באינטרסים ורצון הציבור. לשון אחר, אתה יכול להצהיר כל מה שיעלה על דעתך, אם המדינה אינה רוצה בך כאזרח, לא תהיה אזרח. בקיצור מדובר בהגבלת זכות האזרחות מלידה למי שהוריו אינם אזרחים או תושבי קבע. ד. בין המדינות ה"לא דמוקרטיות" שהגבילו את ה-Jus soli יש לציין את בריטניה, אוסטרליה, אירלנד, ניו-זילנד וצרפת (הודו ומלטה ביטלו אותו) - Jus soli [Wikipedia]. ה. אם להתקרב בחזרה לליברמן, ההצהרה שלו קרובה למושג של jus sanguinis (right of blood), או אזרחות אובייקטיבית (להבדיל מאזרחות סובייקטיבית), בה האזרחות דורשת מן האזרח להשתייך לאומה ע"פ קריטריונים של דם, גזע או שפה. בניגוד למה שסמיילי טוען, אין לכך קשר הכרחי עם עניין הדמוקרטיה (גרמניה עד שנת 2000, השתייכה למדינות ה-jus sanguinis. באופן די קומי, ישראל עצמה כבר שייכת למחלקה זו במובן המסויים של חוק השבות). ו. אמור מעתה שיש להפריד בין שני עניינים שאינם אחד: מצד אחד הגבלות על זכות האזרחות מלידה שלפי המצב במדינות שם הן קיימות, הן בד"כ מתחום העובדות והאינטרסים ולא מתחום ההצהרות. (למשל זה לא חידוש גדול שישראל לא מעניקה/העניקה אזרחות ישראלית לתינוק פלשתינאי שנולד בחברון אע"פ שהשטח נמצא בתחום הטריטוריה שלה). העניין השני והנפרד לדעתי הוא עניין שלילת האזרחות ממי שהוא כבר אזרח, נניח ע"פ "משנתו" של ליברמן "אין נאמנות - אין אזרחות". |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |