בתשובה לGil Lederman, 30/12/01 19:27
מי אמר "אני" ולא קיבל? 50513
מסכים עם הסיפא של דבריך. בעית החויות הפרטיות "מה זה אומר לראות אדום" היא מענינת ומרתקת מאד, אבל כמו שכתבתי בסוף המאמר, האם היא יכולה לקדם אותנו לקראת הבנת הגורמים והתכונות הדרושים שמצבים מנטליים יהיו מצבים מודעים?

מה משמעות המושג "תודעה" לא ניכלל בתאוריה שהבאתי. אבל האם "תודעה" זה רק "חויה פרטית"? הרי הרבה מהפעילות המוחית מתנהלת באופן לא-מודע, כך שאין בכלל בעיה של חוויה, וחלק נכבד קורה לפעמים בצורה מודעת ולפעמים לא, או שפעילות מסוימת, ראיה, כאב, עוברים מפעילות לא מודעת למודעת, כך ששוב החויה הפרטית איננה זהה עם תודעה.

כמו שעניתי לשי למטה, בדרך כלל מקבלים שכל מה שקורה בעולם ניתן להסבר פיזי, חוץ מהתודעה. למה? אומרים שיש משהו חמקמק, או תודעה לא יכולה להבין את עצמה, חומר לא יכול לחשוב ועוד מיני טענות.

אם כך, מהו הדבר שהופך את מושגים מסוימים לבלתי ניתנים להסבר? כיצד אנחנו יכולים לדעת שדבר מסוים הוא כל כך מעורפל שלא נוכל להבין אותו? מהן התכונות (המטאפיזיות והפיזיקליות) שמגבילות את יכולת ההבנה שלנו?

ושאלה מתבקשת, אם אכן נוכל להראות תכונות מגדירות כאלה, האם הן חלק מהדבר עצמו או שהן תכונות של המוח שלנו? כי אם הן חלק מהדבר עצמו זאת אומרת שהמוח שלנו יכול לתפוס את התכונות הללו, שהן תכונות מגבילות. אבל גם אם הן במוחנו חזרנו להסברים נטורליסטיים, סיבתיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים