בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 21/02/09 21:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כדאי שתכניס את הג'יני אל תוך הבקבוק. "אלה שאינם אנחנו" - הם במקרה או שלא בשר התותחים של צה"ל לא פחות מאשר אנחנו בשר הסקאדים והגראדים שלהם, כולנו בשר ודם. הפתלוגיה של המלחמה האחרונה נשענת על הדימויים הדמוניים של החמ"ס שרק את חלקם מנית. לצד השני יש דימויים דמוניים לא פחות שלנו, הכוללים את פצצות הזרחן והמצרר ששימשו את "הצבא המוסרי בעולם" לפגיעה באזרחים, את ההתעללות במעברים, גזל הקרקעות בגדה ועוד מרעין בישין. מבלי לחטוא בסימטריה, בשני המקרים יש יסוד של אמת בדימוי, אז מה? - העניין הוא, שהמאמר הזה מוחק, כהנחת יסוד, את דמות האוייב כאדם. בין אם הוא מניח ש"נעשה הכול" באמצעות הידברות (הנחה שקרית בעליל) ובין שהוא "יודע" שממילא אין עם מי לדבר. כך או כך, פתרון הכוח מוצג כאופצייה האולטימטיבית, והשאלה היחידה שעומדת לפתחו של בעל המאמר היא רק - אופן השימוש בו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר אינו מוחק את דמות האויב כאדם. אתה הוא זה שמנסה למחוק את דמות *האויב* מן האנשים שרוצים להרוג אותנו (בלי קשר לכך שיש להם סיבות טובות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, עלית עליי! חלילה לי להכתים באנושיות את האוייב הנורא. וכדי לדייק, המאמר איננו מוחק, הוא איננו רואה דבר מעבר לגבול אלא אוייבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה (ואפילו מומלץ) לזכור שהאויב הוא אדם, בדיוק כמונו. אבל אתה מנסה להשכיח שמעבר לגבול קיימת גם ישות מדינית שמעוניינת להרוג אותי. נכון, היא מעוניינת להרוג אותי בצדק, כי אני חרא של בנאדם וסבא שלי היה חרא של בנאדם. אבל מה אני עושה איתה עכשיו? המאמר מנסה לתת תשובה אפשרית (שגויה לדעתי, אבל זה עניין אחר). טוב שדייקת כעת. המאמר מתעלם מהרבה מאוד פנים של המתרחש מעבר לגבול. פשוט לא אכפת לו מהתרבות או המחקר המדעי או תחושת הצדק שם. הוא רק רוצה שלא יהרגו אותנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהכוונה הייתה שזה בסדר להזכיר שהפלסתינאים הם בני אדם, אבל אתה בכלל לא מכיר בכך שהם גם בני אדם וגם האויב. אתה לא מכתים באויבות את האנשים הנוראים שמעבר לגבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ואתה, לצורך העניין, מכיר אותי עד כדי שאתה יודע במה אני מכיר. אני מקווה שיש לך מה לומר גם לגופו של עניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך מקובלים עליי בהחלט, רק שיש כאן, כמובן, מעגל קסמים - כל עוד החמאס נתפס אצלנו כערב רב של דמונים ימשיך הסירוב לדבר איתם. ומאידך גיסא, כל עוד לא נידבר איתם, ימשיך הדימוי הדמוני. וחוזר חלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היטבת נסח. אם כי הקדמת עגלה לסוסים... >>>>> "מעגל קסמים - כל עוד החמאס נתפס אצלנו כערב רב של דמונים" >>>>> משמע, זו רק תפישה קלוקלת/מוטעית של היהודים את מי שמבקשים לבערם מכל אדמות פלסטין, להרוג במכוון וללא רחם, לסרב לכל הכרה ומו"מ, ולשגר דרך קבע טילים לעבר ישובים אזרחיים מובהקים. אכן מעגל קסמים, עם קצר עצמי חמור בזרם חילופין תודעתי, להדגשת מימד שני קטבים מנוגדים. כמו חשמל המסופק מתחנת הכח באשקלון לעזה, המשיבה, בתורה ובתודה, במטחי גראדים לגני ילדים ולסביבת בית החולים ברזילי (שבו מתאשפזים גם פצועים מהרצועה). בהחלט סיטואציה תקינה ושפויה כנהוג בארצות הים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי החשמל, זה חלק ממדיניות ישראלית די עקבית - להשאיר את הכלכלה הפלסתינית קשורה לכלכלה הישראלית. אין לנו למי לבוא בטענות אלא למנהיגינו (החמאס for granted). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך: לפני מספר שנים פגענו בתחנת הכוח בעזה כנראה במטרה למנוע מהם מלקבל חשמל מאשקלון. כנראה שהם לא אמרו מספיק פעמים תודה על החשמל מאשקלון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |