 |
הבעיה האמיתית היא בשאלה התמידית של קציני צה"ל - 'משלח יד או שליחות'. מה הקשר? הקשר הוא שאם קצין אמריקאי בכיר נתפס במצב כזה, אין שאלה מה עושים איתו - יש תקנוני משמעת, יש כללים מחמירים (כולל איסור ניהול רומנים מחוץ לנישואים, לפחות כך היה לפני כמה שנים) ויש הבנה ברורה שאם בחרת להשתייך למקצוע הקצונה, יש עליך חובות נוספות מתוקף המקצוע גם אם מבחינת החוק אתה לא חייב כלום לאף אחד. לבריטים יש כמה דברים דומים, בתוספת מסורת בת דורות של It's not done, ובעברית - "יש דברים שלא עושים" (או לפחות שלא נתפסים. גם בארה"ב היה מקרה אונס טייסות הצי הידוע, למשל). אצלנו אין 'מעמד הקצונה', אבל יש דרישות ממנו. כך שיכולים היו להיות אצלנו אלופים שכל שנה חתמו לשנה נוספת, כדי לא להיות 'אנשי צבא מקצועי' לפי חוזה. אצלנו הקצונה הבכירה עדיין במידה רבה נתפסת כשליחות לפני מקצוע. כיוון שכך, וכיוון שיש גיוס חובה שהוא הבסיס לכל זה, אין תקנונים מקצועיים, כי הרי הצבא הוא שליחות, לא איזשהו מקצוע כמו עורך-דין או רואה-חשבון עם תקנון אתי (למעט ההוא של אסא כשר, שלא ממש מיועד רק לקצינים וכוללני עד כדי לא לומר כלום כמעט). ואז קורה שמישהו חורג מהציפיות שיש לנו לגבי מעמד הקצונה שלא מוגדר רשמית כמעמד, ואז בלגן - כי אין בעצם שום דבר מוסדר לגבי התנהגות הקצין ומעמד הקצונה, למעט אוסף ססמאות מעורפלות למדי, ואז לרוב הדברים מתקזזים לכיוון "לו הוא היה בצבא ארה"ב" (אבל לצבא ארה"ב יש תקנונים ומסורת) ולחילופין "הכל במסגרת החוק" (אבל לכולם יש הרגשה שזה לא מספיק לקצין).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש