בתשובה לדובי קננגיסר, 16/10/99 2:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה חבל, אך דרכו של עולם גדולה מכולנו. כמעט בכל אחד ואחד מאיתנו מובנה הצורך להתרבות. אין מה לעשות בנדון, זה תבוע בגנים שלנו. נכון שבימינו המוח הגדול משתלט לעיתים על המוח הקטן, אך זה תבוע עמוק מדי בתוכנו בשביל שנוכל לשנות זאת תוך שנים ספורות. האבולוציה גורמת לכך שהמתאימים ביותר ישרדו. עם התפתחות המדע במאות השנים האחרונות, נוצר מצב בו קיום של מיליארדי בני אדם על פני כדור הארץ אפשרי בהחלט, אולם זה בא על חשבון בעלי חיים אחרים, אשר ללא ספק פחות מתאימים לחיות על פני כדור הארץ בתקופתינו. כרגע אולי נראה כי יהיה כאן פיצוץ אוכלוסין מטורף, וכי קץ האנושות קרב, אולם ההיפך הוא הנכון. כאשר אוכלוסיית כדור הארץ תגיע למצב בו היא כבר עולה על גדותיה, ישארו רק כמה מיליארדים בודדים אשר כן יוכלו להסתדר במצב שיהיה (אם זה בגלל כסף רב, או אם זה בגלל יכולות על-אנושיות לשרוד זמן רב ללא מזון, למשל) ולכן, למעשה, אוכלוסית העולם רק תשתפר. רק החכמים ביותר, החזקים ביותר, אולם אנשים שיכולים לעמוד בכל הבעיות ששאר האנושות לא תוכל לעמוד בהן ישרדו, ולכן בעצם רק השבחה על המין האנושי תבוא בקרוב. כרגע, כשיש בנמצא תרופה לכמעט כל מחלה שקיימית, ושכמעט שום מום באשר הוא (בין אם זה אסטמה, קוצר ראיה, פיגור או אפילו ספירות זרע נמוכות) אינו משפיע על יכולת ההתרבות שלנו והעברת הגנים הלאה, כל מה שיעצור את ההתרבות המדהימה הזו היא תמותה גדולה. כבר היום אנו רואים מגיפות אשר קשה לרפא אותן במקומות שונים בעולם, וכולנו צופים בטלוויזיה בכל הילדים שמתים ברעב באפריקה. אך מלבד מה שאנו מסוגלים לעשות, אין כל דבר נוסף שאפשר לעשות, וזו דרכו של עולם. מי שלא מצליח לשרוד, בסופו של דבר ימות. לפעמים אפשר להזיל דמעה על כך, משום שרבים מאלה שמתים, מתים שלא באשמתם, ולפעמים גם לא באשמת הוריהם או אפילו לא באשמת סביהם, אך כך הם הדברים, וככל שהאנושות תתרבה יותר ויותר, כך ימותו במגיפות ורעב יותר ויותר אנשים. בקריאה מהירה לאחור של מה שכתבתי, אני מרגיש צורך להסביר למה אני מתכוון במונח ''שרידה''. לכאורה זה נראה כאילו אסון גדול יבוא עלינו, ורק בודדים ישארו, אולם לא זה הדבר. מה שיקרה הוא שפשוט אלו שלא מתאימים לשרוד ימותו. זה יקרה בלי אסון, ובלי מגיפות נוראיות, אלא פשוט מוות. זה יכול להיות מחוסר יכולת לנשום את האויר בערים הגדולות, יכול להיות מרגישות לשמש היוקדת יותר עם כל יום, יכול להיות שבגלל חוסר יכולת לממן מזון, ואולי בגלל חוסר ריכוז שלבסוף יביא את אותו אדם להידרס. מה שאני אומר הוא, שהמדע של מאות השנים האחרונות שינה את שרידות האוכלוסיה שלנו מקצה לקצה, והאבולוציה רק עכשיו מתחילה להתאים את עצמה להתפתחות שלנו. ההתרבות המדהימה היא תוצאה של המדע, והתמותה התרבה היא תוצאה של ההתרבות. תוך מספר מאות או אלפי שנים, האיזון שוב ישוב, בצורה שונה מזמן עבר, אך הוא ישוב. זו דרכו של עולם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |