בתשובה לרון בן-יעקב, 31/12/01 18:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אשמח לשמוע את הגדרתך למונח 'דואליסט-אפיסטמולוגי' ומדוע לדעתך ליבוביץ' סותר אותה – אולם לדעתי לא הבנת נכון את השקפתו של ליבוביץ' את הענין, שהיא בעצם ההשקפה הקאנטית. מכיוון שפה דעותיו של ליבוביץ', של קאנט ושלי עצמי חופפות, אוכל להדגיש שוב את מקור הכשל: "וממנו הדרך קצרה להקשה על מהויות א-חומריות מחוץ לכולת הבחינה המדעית והמתקשרות באופן מיסתורי עם החומר." - לא ליבוביץ' ולא קאנט מקישים על קיומם של מהויות א-חומריות. להיפך! הטענה היא שלא ניתן לומר מה באמת יש, אם יש משהו בכלל. המושג "מושג" קיים בתודעתינו, לי כקאנטיאני אין בעיה עם זה; אני מודע לתודעתי א-פריורית ובאופן בלתי-אמצעי. השאלה הזו אמורה להישאל דווקא ע"י קאנטיאני, השואל את המטריאליסט כמה שוקל המושג "מושג", איפה הוא נמצא ומתי קוטפים אותו. וכך אני עושה. האנלוגיה לדמקה נתקלת באותה בעיה – איפה, בעולם הדמקאי-מטריאליסטי, נמצאים חוקי המשחק?! רק בתודעת המשָחק, כלומר מחוץ לדמקה עצמה. והשווה לחוקי הלוגיקה. אם המדע איננו תמונה שלמה ו"אמיתית" על העולם, בזכות מה המטריאליסט טוען שאין מהות א-חומרית?! הרי זו, להשקפתו שלו, נמצאת אולי מחוץ לתחום בו יש למדע זכות דיבור. את מאמרו של ינאי (שתמיד כותב נפלא) אקרא ברגע שאמצא מעט זמן... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |