בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 28/03/09 5:28
השכלה? ותק? גיל? 507189
אם המורה מלמד מתמטיקה,אז הערכים שציינת הם העיקריים שאפשר להעביר. אם הוא מלמד מיקצוע הומניסטי אז יש לו עולם ומלואו. בתנ''ך למשל אפשר תמיד לעשות אקטואליזציה של דברי הנביאים שאתה רוצה להדגיש, את הביקורת הסוציאלית של עמוס, אפשר לדון בדרכו של אליהו הנביא (רצח מאות נביאי השקר) וכד'. אני זוכר את הרושם הקשה שעשה עלי מעשהו של עזרא בגרוש הנשים הנכריות. המורה לתנ''ך לא פיתחה שום דיון בנושא הזה.
פרחי הרע 507191
חשבתי על כך. אבל נראה לי שבתנ"ך, ובהיסטוריה, ובמידת-מה בספרות, באותה מידה שאפשר להעביר ערכים טובים (ושזה יעזור "ללמד את החומר"), אפשר גם להעביר ערכים שליליים - וזה יעזור ללמד את החומר באותה מידה. אולי אפילו יותר: אם המורה יתחכם ויציג כטובים דווקא את הערכים שנחשבים רעים, הפרובוקציה שבדבר תעזור בוודאי לתלמידים לזכור את החומר!
פרחי הרע 507195
אתה צודק; למורה יש אופציה להזיק. לכן הרבה פעמים המורה צריך להתמודד עם ערכים שהתלמידים מביאים מהבית. אני מאמין שתלמידים שבאים עם ערכים "חיוביים" מהבית, לא יקבלו את הערכים ה"שליליים" של המורה. מה שיותר מקובל אצלנו הוא העברת הערכים בכתה כערכים אוניברסאליים תוך אי חיבורם למציאות הקיימת. בשפה אחרת: בשביל התלמידים הם עוברים כפיקציה צבועה. עימות הערכים הסוציאליים שמופיעים אצל עמוס למשל, עם המציאות איננו קל ולפעמים יביא לתגובות הורים. מורים צריכים להיות אמיצים ובעלי יושרה.
פרחי הרע 507224
ורצוי גם שנדע בדיוק מהם הערכים החיוביים והשליליים, ושתהיה לנו ועדה כדי לקבוע שרק מורים עם הערכים ה'נכונים' והביקורת החברתית ה'נכונה' ייכנסו לכיתה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים