בתשובה לליאור גולגר, 31/12/01 18:26
שתי חוברות מומלצות בנושא 50781
"פסיכולוגים קליניים מתעלמים בדרך-כלל ממחקרים בבעלי חיים המתפרסמים בספרות המדעית."

זו נשמעת לי טענה מוזרה. בערך כמו "מהנדסי גשרים מתעלמים בדרך-כלל ממחקרים במאיצי-חלקיקים המתפרסמים בספרות המדעית". למה לצפות שפסיכולוגיים קליניים דווקא ישתמשו במחקרים בבע"ח? האם נעשים מחקרים בבע"ח מתוך אוריינטציה קלינית? איזו רלוונטיות יכולה להיות למחקרים בבע"ח לענייני קשיים ביחסי המשפחה והשלכותיהם על הדימוי העצמי בגיל ההתבגרות, נאמר?

אני מנחש שמרבית המחקרים בבע"ח בפסיכולוגיה נעשים במסגרת מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית, ודווקא בחלקים הבסיסיים יותר שלה (התניות, הסקת מסקנות בסיסית, זכרון בסיסי - לאו דווקא על זכרון טריוויה או יכולת לימוד שפות זרות...). אפשר, כמובן, לשאול האם יש למחקר כזה תועלת לבני אדם (פרט לעצם התועלת בהגדלת הידע וההבנה האנושיים, אם רואים בכך ערך). אני מניח שהתשובה, בהווה, שלילית. מה בדבר תועלת אפשרית בעתיד? היום שבו הפסיכולוגיה הקלינית תשתמש בידע שהושג במחקר הפסיכולוגי-קוגניטיבי נראה לי הרחק במחוזות המדע הבדיוני - משהו כמו שקלול אפקטים קוונטיים וגרעיניים בתכנון גשרים.

האם זה פוסל את הניסויים הללו מבחינה מוסרית? ראה דיון לעיל, 1800 תגובות (חלק קטן מהם אפילו עוסק בשאלה הזו!). מכל מקום, בשביל זה לא צריך לנבור בכתבי עת לפסיכלוגיה קלינית.
שתי חוברות מומלצות בנושא 50791
החוברת מתארת (אין לי כח לפתוח) כל מיני ניסויים נואלים בהם ניסו לשחזר בחיות תופעות חברתיות כאלכוהוליזם, התמכרות לסמים, חסך אב או אם, התעללות בזולת, ועוד כהנה וכהנה טובין. זאת למרות שברור לכל ברי כי לא ניתן לשחזר את הקונטקסט האנושי החברתי המלא בחיות, קצת מגוחך כשמדובר בניסוי הבודק זאת ממש.

אגב, שמעתי על תכנית טלויזיה באחד מערוצי הטבע אשר סיקרה את בעיית האלכוהוליזם בטבע. מסתבר שאלכוהול התוסס טבעית מסוכרים בפירות רקובים, גורם לחיות רבות לשוטט שתויות באחו. בחלק מן הכוורות מוצבות שומרות שתפקידן להרחיק דבורות שיכורות מהכוורת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים