בתשובה לד.ט, 16/04/09 22:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני נוטה להסכים עם שתי האבחנות שלך,כמובן שאין בהכרח קשר של סיבה ותוצאה בנהם,היו עוד כמה שינויים לא קטנים בעולם ובישראל בתקופה המדוברת. אגב,אני לא בטוח שהצבא אכן נעשה פחות מרכזי בישראל,אם כי לא הייתי נוכח בהרבה מהעשורים הקודמים.ההתרשמות שלי שהצבא פשוט הפסיק להיות מרכזי עבור אוכלוסיות מסויימות ("האליטות הישנות") ונהפך להיות המרכז של אוכלוסיות אחרות (בעיקר דתיים לאומיים ופריפריות אבל לא רק). מבחינת סיקור תקשורתי,תפיסת נפח בדיון הציבורי,השפעה על תחומים לא צבאיים,חשיבות בעיני האזרחים,נתח יחסי בתקציב המדינה,מקפצה לתפקידים פוליטים בכירים - האם אכן הצבא נהיה פחות מרכזי ב20 שנה האחרונות?אולי,אבל לא בטוח שהשינוי כה משמעותי בראיה הכוללת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש קשר סיבתי בין הדברים. העליתי את העניין כתגובה לטענה במאמר (שתמכו בה בדיון) כאילו מרכזיות הצבא מובילה לרמת פשיעה ואלימות גבוהה. אילו היה זה כך, היינו מצפים שיהיה קשר סיבתי הפוך, והחברה הישראלית של שנות השישים והשבעים, שבהם הצבא היה מרכזי הרבה יותר (על כך להלן) הייתה צריכה להיות אלימה הרבה יותר. אליטות ופריפריות - נכון, אבל רוב הציבור אינו שם ואינו שם, אלא שייך למרכז, ובמרכז - הצבא ירד, לדעתי. לגבי משפט הסיום, אני בהחלט חושב שהצבא נעשה מרכזי הרבה פחות בדור האחרון, לפחות בחלק מן ההיבטים שהזכרת, ובהיבטים חשובים אחרים: הצמצום החד בשירות המילואים הוא נקודה משמעותית מאד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |