בתשובה לד.ט, 16/04/09 21:56
כמה הערות 508487
א. אתה צודק לחלוטין ולכן לב הבעיה אינו המתודה עצמה אלא התפיסה העצמית של מי שמפעיל את המתודה. אלו התופסים את עצמם כמנוולים של הנאראטיב משתמשים בה כמכשירה חוסר עשייה וביקורתיות מבטלת ומפרקת ואילו אלו הרואים בעצמם את הגיבור של העלילה משתמשים בה להצדקת פעלתנות וחזון בונה.

ב. הטיעון על השפעת היתר של הממסד הצבאי על החיים האזרחיים נראה בעיני כטיעון אנטי-ציוני לגיטימי. כבר חנה אהרנדט חזתה את הסכנה שיישוב ציוני מוקף עולם ערבי עויין יהפך לספרטה מיליטריסטית. יש להציב את הטיעון הרדיקלי הזה במלואו בדיון כדי לבחון מה טפל ומה עיקר בדיונים האנטי-צבאיים של מי שאינם מזדהים כאנטי ציונים.

ג. זה שיש השפעה רבה לממסד ולמנטליות הצבאית מוסכם כנראה על רובנו. האם ההשפעה הזאת מגיעה לכדי "ספרטה מיליטריסטית" שחורה משחור? קרוב לודאי שישנן השפעות שליליות וחיוביות כאחד. וכמובן שההשפעה שיש לממסד ולמנטליות האזרחית על אופי ואיכויות הממסד הצבאי היא לא פחות משמעותית מן ההשפעה הפוכה.

ד. אבל אפילו נקבל את האקסיומה של השפעה שלילית ברובה או לחלוטין, מהי האלטרנטיבה המוצעת? האם זוהי האופציה האנטי-ציונית השוללת את הנחיצות של קיום ריבונות יהודית טריטוריאלית או שמדובר במגוון לא ממוקד של הצעות מינהליות לצמצום השפעת אנשי הצבא.

ה. מאחר והמאמר למעלה עוסק בהצעות להגבלת השפעתו של הממסד הצבאי ולא בחיסולה של מדינת ישראל, ישנן שתי שאלות שמן הראוי לשאול:
1. האם אין בהגבלת האופק האזרחי בפני אנשי הצבא מעשה שהוא גם לא הוגן באופן קיצוני כלפי אזרחים ששירתו את הציבור לאורך שנים רבות ובהצלחה וגם לא חכם באופן מובהק ברמת השפעתו על המוטיבציה של אנשי הצבא?
2. הצעות אקדמיות נוסח מועצה אזרחית לבטחון לאומי, מתרגמות במציאות הפוליטית להרכבים של מקורבים ופעילים פוליטיים. האם מוצדק לתלות את תקנת העולם בועדות הללו? האם אין כאן כשל לוגי בסיסי: הרציונל של המועצות האלו הוא חוסר הבנתם ובקיאותם של הפוליטיקאים מליגה א' בעניינים צבאיים. האם הפתרון הוא לסמוך על הבנתם ובקיאותם של הפוליטיקאים מליגה ב' בעניינים אלו? אם אנשי הממסד האזרחי זקוקים ליועצים בטחוניים, האם אנשי הצבא וכוחות הבטחון אינם המועמדים המתבקשים?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים