בתשובה להאייל האלמוני, 19/04/09 13:41
איך מחשבים את זה בעצם? 508586
עשיתי את החשבון לפני כמה ימים כדי לראות שהסדר גודל הוא נכון:

הנחתי שמחשב טיפוסי צורך 200 ואט והוא פעיל 12 שעות ביום.
אחר כך ראיתי שיש בגוגל המרה בין קוט"ש לליטר בנזין ובין ליטר בנזין לקילוגרמים של CO2. התוצאה שקיבלתי היתה באזור, אם כי התוצאה של 131ק"ג נשמעת כסוג התוצאות שעוזי ו היה מוחה נגדם.
איך מחשבים את זה בעצם? 508590
קוט"ש אחד הוא שווה ערך פחות או יותר לקילוגרם אחד של פד"ח אם החשמל מיוצר מפחם, בערך לחצי קילו אם הוא מיוצר מגז טבעי. בתמהיל הדלקים הנוכחי של חברת החשמל סביר להניח שמדובר על קצת פחות מקילו (נניח 850 גרם). מכאן נובע שהמחשב שאתה מדבר עליו ייצר בערך שני ק"ג ביום.

כמובן, הצריכה של המחשב שונה מאד כאשר אתה משתמש בו למשחקים בגרפיקה תלת ממדית באיכות HD או כאשר אתה גולש באייל או משאיר אותו לעמוד במסך כבוי.
איך מחשבים את זה בעצם? 508591
אולי לא הבנתי את הטבלה כאן http://www.carbontrust.co.uk/resource/conversion_fac...

אבל נראה לי שכתוב שמדובר בכ300 גרם CO2 ל קוט"ש עבור פחם, ועבור הרשת עצמה כ500 גרם. בכל אופן, הסדר גודל יצא לי כ200 ק"ג לשנה.
איך מחשבים את זה בעצם? 508595
לפי הדו"ח האמריקאי הזה:
יצור של 1,881,571 גיגה ואט / שעה הביא לפליטת 1,787,910 אלפי טונות של פד"ח, כלומר כ-‏950 גרם לקוט"ש. הנתונים האלה הם מלפני עשר שנים כך שהיום אפשר לצפות ליעילות קצת יותר גבוהה - אולי 900 גרם לקוט"ש. לגבי גז טבעי יוצא שם כ-‏600 גרם לקוט"ש - היום בטח 500-550.
איך מחשבים את זה בעצם? 508594
אז ההבדל בצריכה הוא בגלל המסך? האם לגבי רכיבים אחרים (מעבד ודיסקים לדוגמה) יש הבדל משמעותי בצריכה בשימוש מול חוסר שימוש?
איך מחשבים את זה בעצם? 508599
באופן כללי: כן.

לגבי המעבד: ר' גם תגובה 508485.

בדיסק יש פלטות מסתובבות וראשים קוראים שמוחזקים מעט מעל הפלטות. הראשים צריכים להיות מספיק קרובים כדי שההשהיה לקריאה או כתיבה תהיה מינימלית. עצם הסיבוב של הדיסקים עוזר לראש "לצוף" על שכבת האוויר שניתזת מפני הדיסק. לכן צריך להזיז את הראש הצידה לפני שמפסיקים את סיבוב הדיסק.

אפשר "להחנות" את הראשים ולהפסיק את סיבוב הדיסק. ייקח לדיסק קצת זמן להגיב אח"כ. כמוכן העצירה וההאצה שוחקות את הדיסק במקצת. לכן משתדלים לא לעשות את זה יותר מדי (לדוגמה: לא יותר ממליון פעמים).

כמובן שלפעמים כדי לחסוך אנרגיה הורסים בטעות כמה דיסקים:
(בניגוד לכותרת לא היה מדובר שם על באג של אובונטו אלא על הגדרות טפשיות של היצרן. כמובן שמאז לא סומכים על היצרנים בנקודה הזו)
איך מחשבים את זה בעצם? 508601
במעבדים מודרניים (נניח מהשנתיים-שלוש האחרונות) יש הבדל משמעותי - כאשר הם לא פעילים הם נכנסים למצב של צריכה נמוכה ואפילו כאשר הם פעילים הם עשויים לפעול לא בתדר המקסימלי שלהם אם העומס לא מלא, ובכך הם מצמצמים את הצריכה. לגבי דיסקים - בדרך כלל יש לך אפשרות להגדיר שאחרי כך וכך זמן ללא שימוש המחשב יעצור אותם ואז כמובן יש הבדל; כל עוד הם מסתובבים לא נראה לי שההבדל משמעותי.
איך מחשבים את זה בעצם? 508761
לגבי דיסקים, יש גם את האפשרות האחרת של SSD.

כיום הם עדיין הרבה יותר יקרים, אבל מתקרבים כבר לסדר גודל סביר. באחת המערכות שאנחנו מוכרים יש דיסק של 160GB (למיטב זכרוני) או אפשרות להחליפו ב"דיסק‏1" SSD בנפח 32GB שעולה לפחות פי 2.

הם צורכים פחות חשמל וברוב המקרים מהירים יותר. אם כי לא לגמרי ברור איך צריך "לאכול" אותם: פעולת הכתיבה אליהם מתנהגת "מוזר". לא תמיד ברור עד כמה הם יודעים להגן על עצמם ביעילות משחיקה בשל כתיבה (wear leveling). וכמובן: אין בהם חלקים נעים.

‏‏1 מרכאות כפולות, מכיוון שבהתקן החדש כבר אין יותר דיסק מסתובב. אולם אותו ה"דיסק" שאנחנו מתקינים מגיע בצורה של דיסק ‎2.5"‎ רגיל.
איך מחשבים את זה בעצם? 508772
כונני ה-SSD הם אחת ההתפתחויות המסעירות בתחום החומרה ב-‏20 השנים האחרונות. ככה לפחות הרגשתי כאשר קראתי שה-seek time שלהם, האוייב הגדול של הרבה ישומים (ושלי באופן אישי), הוא רקms 0.3. אבל מאז, ככל שאני קורא על זה יותר אני מבין פחות את סטטוס הביצועים שלהם.

אגב, בנושא הקריאה, נדמה לי שיש ב-SSD מנגנון למיפוי משתנה של הכתובות בדיסק, כדי לפזר כמה שיותר את אזורי הכתיבה בו. הסיבה לכך היא שלמרות שאין בהם חלקים נעים, נכון להיום, כתיבה חוזרת באותם מקומות מבלה אותם מהר באופן יחסי לדיסקים רגילים.
איך מחשבים את זה בעצם? 508785
להתקנים הללו יש בקרים עם תוכנה (קושחה?) מתוחכמת למדי שעובדת קשה על פיזור הנזק. לצורך כך ההתקן שומר בצד בלוקים נוספים ובשעת הצורך מחליף בלוקים פגומים בבלוקים מהמחסן.

לחילופין יש אפשרות לדבר איתם ישירות ולממש בעצמך את הסיבוך הזה (לדוגמה: ע"י http://en.wikipedia.org/wiki/Log-structured_file_sys... (מערכת קבצים שכל הזמן כותבת שינויים רק בקצה ))

עוד מאמר טכני למדי, מנקודת המבט של מי שנמצאים קצת מעל ההתקן עצמו ומנסים להבין איך לעבוד איתו הכי טוב:
איך מחשבים את זה בעצם? 508789
תודה.
נכון להיום, האם היית ממליץ לרוכש מחשב ביתי חדש להרכיב את מערכת ההפעלה על כונן SSD (ואת השאר על כונן רגיל עקב המחיר), או שחבל על הטירחה והכסף, שכן שיפור הביצועים אינו משמעותי?
איך מחשבים את זה בעצם? 508791
איפה נדרש שיפור ביצועים במערכת ביתית?

על איזה צוואר בקבוק אתה מדבר?

מספיק בשביל להצדיק את הסיבוך בחלוקת ההתקנה לשני דיסקים שונים? ברור שזה אפשרי, אבל פשוט יותר מסובך.
איך מחשבים את זה בעצם? 508800
צוואר בקבוק: למשל אידחול המחשב.

סיבוך? התכוונתי שמערכת ההפעלה והתקנות לא גדולות תהינה על C וכל השאר על D (כלומר בProgram Files שב-D). זה מצב די סטנדרטי.
איך מחשבים את זה בעצם? 508805
אני לא מכיר את הקרביים של מערכות חלונות, אולם העיכובים הגדולים לתהליך האתחול לא נגרמים מהמעבד או הדיסק אלא מכל מיני "דברים דביליים". לדוגמה: דרייברים מיותרים שמנסים לבדוק אם צריכים אותם.

מצד שני, לפחות חלק מתהליך בחלונות סובל ממקבול יתר: יותר מדי תהליכים שמנסים לרוץ ביחד. שני מניח ששם הגישה לדיסק וזמן המעבד הם צוואר הבקבוק.

מעניין אותי אם יש בחלונות משהו שמקביל ל־boothchart
איך מחשבים את זה בעצם? 508861
לא מצאתי משהו מקביל לbootchart בWindows.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים