 |
|
 |
||
|
||||
 |
1,2,3) אנשים מנהלים דיון על קולקטיבים ללא הרף. כל דיון שעוסק בחברה ובפוליטיקה הוא דיון על קולקטיב. לא ניתן לדבר על פלסטינים וישראלים או למעשה על כמעט כל דבר אחר שקשור לחברה האנושית מבלי לדבר על קולקטיבים. הרי לא ניתן במקום להשתמש במילה "פלסטינים" להתחיל למנות את ספר הטלפונים של ג'נין או קלקיליה. כל זה נחשב בסדר גמור עד שאנשים, במהלך דיון על קולקטיב, שומעים טענה שאינם מסכימים איתה, אז הם מערערים על עצם לגיטימיות הדיון על קולקטיב, כאילו דיון על כל פרט ופרט הוא מעשי. לגופו של עניין ברור שהאליטה הישראלית היא אשכנזית ברובה, והאשכנזים מהאליטה הזו הם שמאלנים ברובם. כל זה כאשר מדובר בחילונים. 4)הם דפוסי מחשבה שמושפעים מדפוסי מחשבה יהודים אירופאים קדומים. 5)ראה דברי לעיל. מדובר בעיקר על התנהלותם של הפלסטינים לאורך הסכסוך. 6)ייתכן מצב שבו אתה מונע מערכים דתיים שמספקים לך הצדקה להילחם, ועדיין אינך מקבל החלטות לא רציונליות. הקיצונים הדתיים שלנו עדיין פועלים בצורה רציונלית יותר מהקיצוניים הדתיים של הפלסטינים. לדוגמה, הפלסטינים עשו ויתור מסוים - הם ויתרו על זכותם לשטחי 48'. הם מוכנים להכיר בכך שפלסטין תוקם בגבולות 67'. ויתור זה מקביל במידה רבה לויתור שעשו היהודים כשהשלימו עם קריעת עבר הירדן מארץ ישראל המנדטורית. בשני המקרים הויתור הוא על משהו שאינו בידך, ושאין סיכוי שתקבלו לפי השקפת הקהילה הבינלאומית. אלא שבעוד הויתור של הצד היהודי מקובל אפילו על פנאטים כמו פייגלין, שתומך בכך שירדן תהיה לפלסטינים, הויתור של הצד הפלסטיני התקבל רק על חלק מהעם הפלסטיני, והחמאס מתנגד לו בתוקף. לא רק זאת, אפילו החלק שהסכים לוויתור, מעקר אותו מתוכן באמצעות התעקשות על זכות השיבה שתוליד בפועל מדינה מוסלמית אחת גדולה. 7)זה לא עניין אישי 8)אני מניח שהייתי רוצה להגר. מאוד הזדהיתי עם ניסים טאלב, אדם רציונלי לעילא, כשדיבר על האופן שבו נאלץ לעזוב את לבנון, אחרי שהמדינה התפוררה לתושביה בין הידיים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |