בתשובה לצפריר כהן, 22/04/09 11:36
יפי הנפש. 508938
אין ספק שחלק מהבעיות של אז לא קיימות היום.
בערב יום השואה ראיתי את "אשרי הגפרור" בערוץ 1. חנה סנש וחבר מרעיה בדיוק עוברים את הגבול להונגריה. הם הולכים בנפרד. פליישמן וכמדומני פרץ גולדשטיין נתפסים, אבל השוטרים מתכוונים לשחרר אותם. הם, כמובן, לא יודעים את זה. פליישמן נזכר שיש לו בכיס את האזניות של משדר הרדיו, וידוע, שמי שיש לו אזניות, גם רדיו יש לו בקרבת מקום, ולפיכך - מרגל. הוא יורה בעצמו, ומביא, עקב, כך לתפיסתם של האחרים.

היום אזניות פירושן שיש לך נגן MP.

___________________
ועכשיו, נשאלת השאלה, ואשמח אם הבקיאים ממני בכגון אלה יסברו את אזני. נאמר נשלח מרגל, עם משדר רדיו וצופן. האם לא מן החכמה להגדיר בצופן גם מילות קוד ל"נתפסתי, כל מה שמשודר מכאן יש להתעלם ממנו" ואת אלה המילים להציג בתור המילים הראשונות ביצירת קשר?
יפי הנפש. 508945
אכן כך בדיוק היה נהוג, לא מילים ראשונות, אלא מילה משובצת בשידור במקום אקראי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים