בתשובה להאלמוני המזוהה, 25/04/09 18:56
509131
אני לא בטוח שהדרישות בקבלה כיום ללימודי רפואה הן כל כך הזויות. זה לא שיש סף קבלה קשיח, וכל מי שעובר אותו מתקבל, בעוד מי שלא עובר אותו אינו מתקבל. מה שקיים אלו הם מכסת קבלה ומספר מועמדים. מכיוון שמספר המועמדים גדול ממכסת הקבלה, יש צורך לקבוע מי יתקבל ומי לא. באופן טבעי עושים זאת ע"ס סכם של בגרות ופסיכומטרי (בתוספת משקל מסוים לראיון אישי). לי זה נראה עדיף על פני מיון ע"ס צבע עיניים, גובה או משקל.
לגבי הטענה של רופאים ותיקים שמעידים על עצמם שהיום לא היו מתקבלים ללמודי רפואה (זה קיים גם בקרב עורכי דין, מהנדסים ואני מניח שעוד מספר בעלי מקצועות אקדמאיים). תרשה לי לפקפק בקביעה הזאת. מי שהתקבל ללימודים במקצועות אלו לפני 20-30 שנים עשה זאת במערכת שהצע מקומות הלימוד בה היה נמוך יותר (נכון, גם הביקוש היה נמוך יותר, אבל זה בגלל שאנשים שהיום מתקבלים ללימודים במקצועות נחשקים אז אפילו לא טרחו לנסות). נכון. אז לא היה צריך ממוצע בגרות של 110 ע"מ להתקבל ללימודים בשום תחום, כשם שלא היה צריך להגיע להרשמה במהירות של 110% ממהירות האור. זה פשוט היה בלתי אפשרי. לא היה דבר כזה ציון של יותר מ100. הדרישה לציונים ברמות כאלה נובעת קודם כל מקיומם, והקיום אינו נובע מהעלאת רמת הידע של התלמיד, אלא מהורדת ערך הציון.
עניין של היצע וביקוש, ועדיין הזוי. 509133
הסיפור הוא בהחלט, כפי שציינת, מכסות. אבל יחס המועמדים\מקומות גדל בשנים האחרונות, לא רק השחיקה בציונים. כתוצאה מכך תוכל למצוא בבתי החולים בארצנו רופאים מומחים, גם במקצועות יוקרתיים, שעברו בקלות את בחינות ההסמכה או איך שלא קוראים להן, אבל למדו בהונגריה כי בארץ לא התקבלו. כלומר, אכן צריך לסנן, אבל עליית הביקוש על ההיצע בלימודים, שמצידה מלווה בעליית הביקוש לרופאים בארץ בלי גידול מקביל מספיק בפקולטות בארץ, גורמת לכך שהציונים הנדרשים לקבלה לרפואה נמצאים ברמה כזו שבה גם לא מעטים שאינם מתקבלים יכולים להיות רופאים טובים מאוד.
עניין של היצע וביקוש, ועדיין הזוי. 509134
גם לפני 20-30 שנים ויותר היו בארץ רופאים טובים מאד שלמדו בחו"ל‏1 כיוון שלא התקבלו ללמודי הרפואה בארץ. אז האם יש צורך להגדיל את מספר המקומות ללמודי הרפואה בארץ? יתכן (יובל רבינוביץ התייחס לזה פעם באייל, ארכיבאים ומשועממים מוזמנים לחפש). אבל קשיי קבלה ללימודי רפואה היו תמיד.
לא עשיתי סטטיסטיקה בנושא, אבל תחושת הבטן שלי היא שדווקא היום יותר קל להתקבל ללימודי רפואה מאשר לפני 20-30 שנים. אחת הסיבות היא העליה בקרנם של מקצועות הניהול, מנהל עסקים, כלכלה ומשפטים ביחס למקצוע הרפואה (בסופו של דבר הפקולטות מתחרות על אותם בוגרי תיכונים). אינדיקציה לכך אפשר לראות בעליה בשיעור הנשים והערבים בבתי הספר לרפואה בארץ.
____
1 בעיקר באיטליה. אני לא יודע למה, אבל אוניברסיטת בולוניה היתה מקור מכובד מאוד של רופאים ישראלים (ושל ספגטי בולונז).
עניין של היצע וביקוש, ועדיין הזוי. 509139
למיטב זכרוני, פעם מישהו הציג לי נתונים שהראו שבאופן אבסולוטי מספר המועמדים ביחס למקומות גדל.
כמו-כן, הדרישות למקצועות שהזכרת עדיין נמוכות הרבה יותר מאשר ביחס לרפואה.
עניין של היצע וביקוש, ועדיין הזוי. 509140
לא יודעת לגבי רפואה, אבל בדקתי עכשיו באתר של האוניברסיטה - נכון להיום אני ברשימת ההמתנה (התיאורטית) גם למשפטים וגם לתקשורת. אם הייתי מנסה בשנה שעברה הייתי מתקבלת רק לתקשורת. לפני חמש שנים התקבלתי לשניהם בלי בעיה.
עניין של היצע וביקוש, ועדיין הזוי. 509161
ואחרי זה עוד אומרים שהולך ופוחת הדור.
עניין של היצע וביקוש, ועדיין הזוי. 509162
הולכות ומשתפרות המכינות.
עניין של היצע וביקוש, ועדיין הזוי. 509186
בשנים האחרונות - האוכלוסיה גדלה ומכאן מספר הדורשים גדל, בעוד שמספר המקומות נשאר זהה (למעט שנה''ל האחרונה).
בדר''כ יש התאמה בין מספר דורשים למספר מועמדים, אבל במקצועות מסויימים יש קבעון במספר המועמדים - שהרי, אין טעם להיות להרשם כמועמד למקצוע בו אין סיכוי להתקבל.
מקצוע הרפואה שונה מתחומים אחרים, משום שהוא נלמד רק בארבע האוניברסיטאות הגדולות, ובניגוד להם, לא נפתחו מכללות המגדילות את כמות המקומות.
טעות בולונזית 509189
____
1 החבר האיטלקי שלי התרגז כשהזכרתי ספגטי בולונז. ספגטי בולונז זה המצאה של זרים כי בבולוניה מגישים ספגטי ברוטב ראגו.
טעות בולונזית 509192
ספגטי בולונז זה לא סתם המצאה של זרים, זאת המצאה של זרים שבאו לבולוניה ללמוד רפואה. הספגטי הוא רק by product.
טעות בולונזית 509193
ראגו הוא רוטב עם פסטה על בסיס בשרי (http://it.wikipedia.org/wiki/Ragù). ראגו בולונזיה http://it.wikipedia.org/wiki/Rag%C3%B9_bolognese הוא סוג של ראגו שבא מבולוניה
טעות בולונזית 509195
גמני יודע לחפש בויקי.
טעות בולונזית 509196
ואני חשבתי שמרקו בולו הביא את זה ממסעו לבולונזיה.
509160
אני לא בא בטענות על שיטת המיון‏1, ברור שכל גוף לוקח את הטובים ביותר שהוא יכול, ואם מחר יהיו מספיק מועמדים, אז מבחינתם שהרף יעמוד על פסיכומטרי 800. אני כן טוען שבהינתן הרמה המאוד גבוהה, יש המון מועמדים שהיו יכולים להיות רופאים מעולים במיטב האוניברסיטאות בעולם, אבל בארץ הדרישות גבוהות מדי עבורם. הדבר לא נכון לגבי מהנדסים ועורכי דין, שיכולים ללמוד גם במכללות (בשביל להתקבל לעריכת דין היום צריך דופק ופנקס צ'קים). זה משאיר מספיק מקום לתימרון בשביל הצבא לפתוח מסגרת מקבילה, שבגלל החמרות אחרות (אילו שמתגייסים, מוכנים ללכת לעתודה צבאית ברפואה ועומדים בדרישות של הצבא) נחשפת לחלק קטן יותר מהמעוניינים ללמוד רפואה ולכן בממוצע נגישים לה פחות אנשים העומדים בקריטריונים המאוד מחמירים של לימודי רפואה היום.

1 קל וחומר היום, כשמנסים להוסיף עוד קריטריונים ומיונים בנוסף לציונים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים