בתשובה לשוקי שמאל, 30/04/09 11:26
the cavity method 509388
ב. שבפועל אין בעיה חברתית של פיטורי גברים שנשותיהם בהריון וכן יש בעיה חברתית של פיטורי נשים הרות.
ג. "תקנות, בירוקרטיה ופקידים" הם לא דברים שמפחידים אותי במיוחד, למרות הנימה השלילית שאתה (והרבה אחרים) מייחסים להם. שאלת הבחורה שלי היא האם אתה יכול להציע דרך טובה יותר, במציאות הקיימת.
ד. אני חוזרת לב' - פיטורין בגלל ריח גוף או בעיית היגיינה הם לא בעיה חברתית (או, אם תרצה, תופעה חברתית), ובטח לא בעיה/תופעה חברתית שחלה על קבוצה מוגדרת וקבועה. האם אתה מכיר הרבה מעסיקים שפיטרו עובד בגלל שהוא נולד במזל קשת ולא במזל שור? האם שמעת על מעסיק כזה?
ה. כבר אמרתי באחת התגובות הקודמות - פיטורין של אשה הרה הם פיטורין אקראיים, אלא פיטורין שמגיעים לרוב על רקע מסוים שמקשה עליה למצוא עבודה בהמשך ומתמרץ אותה להשאר בבית. אפרופו מעסיקים שאתה מכיר - כמה מעסיקים נלהבים לקבל לעבודה עובדת חדשה שהיא אם לתינוק בן שלושה חודשים? מעבר לכך, למה אתה כל כך נלהב לגונן על מעסיק שרוצה לפטר עובדת סבירה לחלוטין רק בגלל שהיא בחרה להכנס להריון? קצת מוזר לשמוע את זה ממי שחב את חייו למישהי שנכנסה פעם להריון בעצמה.
ו. זו לא אני שהזכירה את האוניברסיטה (ואגב, אאוטסורסינג הוא "מיקור חוץ").
the cavity method 509391
אני מסכים איתך באופן כללי. אבל:

ה. נסחפת קצת עם הדמגוגיה שלך. כדמגוגיה נגדית תמיד אפשר להזכיר שאנו סובלים בארץ דווקא מבעיית עודף ילודה ולא מבעיית חוסר ילודה.
the cavity method 509392
אם כבר , סובלים מחוסר איזון בהתפלגות מספר הילדים במשפחות. אני לא חושב שיש ''בעיה'' בממוצע.
the cavity method 509394
בה' התכוונתי לכתוב ''פיטורין של אשה הרה הם לא פיטורין אקראיים'', כמובן.

אני לא יודעת איפה אתה מוצא דמגוגיה במה שכתבתי, אלא אם אתה מתכוון לזה שהזכרתי לשוקי שמאל שהוא לא הגיע מהחסידה אל זרועות אמו העובדת. אגב, נראה לי שעיקר השאלה היא לא האם אנחנו רוצים לעודד ילודה ברמה הכללית, אלא האם אנחנו, כחברה, מכבדים את זכותו של הפרט להיות הורה, ולא רוצים להציב אותו (נו באמת. על מי אני עובדת. ברוב מכריע של המקרים זה הרי אותה) מול ההתלבטות אם היא מעדיפה ילד או את העבודה שלה. זה נראה לי כמו משוואה די אכזרית.

(''עודף ילודה'' זו הגדרה כל כך עצובה בעיני, שאני מעדיפה לא להתייחס לזה)
the cavity method 513772
ברשותך אעיר ש''עודף ילודה'' הוא מושג אובייקטיבי הקשור למושגים כמו אבטלה, עוני מולד וחרפת רעב ולכן צריך לדון בו ללא כל קונוטציות רגשיות.
לדעתי התכוונת למושג ''פיקוח על הילודה'' שהוא באמת מושג מעורר חלחלה. להתערבות (גם אם היא הכרח בל יגונה) של המדינה במספר ילדיו הרצוי של אזרח פרטי יש צליל טראגי עמוק.
מאחר ונכון להיום הקונסנסוס האקדמי-כלכלי אומר שקצבאות ילדים מעודדות ''עודף ילודה'', דוקא מדיניות קצבאות הילודה מיסודה של ש''ס צריכה לעורר תיעוב וסלידה, דוקא בגלל החשש הסביר שהיא בהכרח תוליך לטרגדיה הגדולה באמת של פיקוח הכרחי על הילודה.
the cavity method 513773
אה, ללא קונוטציות רגשיות. בסדר (מעורר חלחלה, טראגי ועצוב הם שלושה דברים שונים. ''עודף ילודה'' לא מעורר בי חלחלה, אבל כן מעציב אותי מעט, עם כל הכבוד לאובייקטיביות, אבטלה וחרפת רעב).
the cavity method 513776
טוב לגופו של עניין שכנעת אותי (איכשהו העלית בי אסוציאציה לפרשת הילדה רוז).
יש עצב לא קטן בעובדה שאי אפשר לאכול בלי להשמין, אבל יותר חשוב לא לאכול יותר מדי מאשר להתעצב על כך. בכל מקרה חוששני שאלו המנגנים על הקונוטציות הרגשיות שלנו, סופם שיגרמו לך הרבה יותר עצב ממה שאת חשה היום. מה שבעצם רציתי לומר הוא שמוטב לי לומר לאדם שאיני מוכן לממן את השוקו והלחמניה לילד השנים-עשר שלו מאשר לומר לו כמה ילדים מן הראוי שיהיו לו.
לא סותר 513779
(בגדול אנחנו מסכימים)
the cavity method 513785
כשל נטורליסטי הפוך!

דיון ללא קונוטציות רגשיות, אולי. אבל קשה להוציא את הפן המוסרי מהדיון. זווית הראיה החילונית, בורגנית, של בן המעמד הבינוני היא לאו דווקא "אובייקטיבית". היא רק נראית ככזאת כשאנחנו עמוק בפנים.
the cavity method 513847
א. לא כך. לא שללתי את ההשלכות המוסריות והסובייקטיביות של הדיון. מה שטענתי הוא שמצב של "עודף ילודה" הוא מצב בו יש מספר כזה של בני אדם שנוצר מחסור במשאבים הפיזיים הדרושים לקיומם ברמת חיים סבירה כלשהי. (ישנה סובייקטיביות בשאלה מהי אותה רמה סבירה ומהי מידת אי הצדק החלוקתי שמותר להסכים לה, אך לא יותר מכך). קיום מתמשך של אחוזי אבטלה גבוהים הוא דוגמה לקריטריון אובייקטיבי המרמז על מצב של עודף אוכלוסיה. זוהי דוגמה לעניין כללי יותר: ישנם קריטריונים "אובייקטיביים" המשקללים ומכמתים גם מצבים שיש בהם מרכיב סובייקטיבי משמעותי (כמו אי צדק חלוקתי למשל) ואם תרצה יש לי דוגמה אחרת עוד יותר טובה.

ב. גם אם "עודף אוכלוסיה" הוא עניין שהגדרתו נתונה לשיקולים והערכות סובייקטיביות, עדיין ישנם מדדים אובייקטיביים המודדים ומאפיינים אותו. צריך להשתמש בהם ולא להתחבא מאחורי מסך של "העניין כל כך מעציב אותי שאיני רוצה לעסוק בו".

ג. את המצוקה הרגשית אני שומר לעניין ה"פיקוח על הילודה". גם אם הדבר נחוץ אליבא דכולי עלמא (כמו בסין), אני עדיין חושב שהמצב בו ממשל ממונה/נבחר ופקידים הממונים על ידו, מתערבים בשאלת מספר הילדים של משפחה, הוא מצב של אובדן חרות בלתי נסבל. משהו כמו אובדן אחת מזכויות האדם שאין לשוללן. זהו אחד מאותם מצבי אובדן החרות ואי התלות העשויים להפוך את החיים ללא ראויים לחיותם. בעיניי, אנשים וגישות, שמתוך הפקרות וחוסר אחריות, עשויים להפוך את ה"פיקוח על הילודה" לבלתי נמנע, מבצעים פשע אתי חמור.
the cavity method 513848
אם כשאתה מתייחס לאנשים שמתחבאים ''מאחורי מסך של ''העניין כל כך מעציב אותי שאיני רוצה לעסוק בו''.'' אתה מתכוון אלי, ואם משום מה אתה חושב שזה מה שאמרתי (או התכוונתי), אז רק לטובת ההיסטוריה אני רוצה לציין שזה לא מה שאמרתי ולא מה שהתכוונתי ואני אשמח אם לא תכניס לי מילים לפה (אלא אם מדובר במילים יפות במיוחד. נאמר, קלונסאות, דמדומים או התערסלות. לטובת מילים יפות כאלה אני מוכנה לחרוג ממנהגי).
the cavity method 513854
אני חש שפגעתי בך בהתבטאות לא מוצלחת שממנה יכול להשתמע צליל של גינוי. על כך אני רוצה להתנצל מייד ולהבהיר שלא זאת היתה הכוונה.
כבר כתבתי שאני מבין את כוונתך ואני אף מזדהה איתה, כך שבודאי איני רואה בכך עניין לגנאי. מה שהייתי כנראה צריך לומר הוא שעל אף שעניין ''עודף האוכלוסיה'' הוא רגיש ונוגע ברגשות חזקים מאוד של בני אדם, אין ברירה אלא להתייצב מולו באומץ וביושר מבחינה כלכלית וקיומית וגם מוסרית.
אוסיף ואומר שעצם העניין שצריך לעסוק בו, אף הוא עצוב.
the cavity method 515651
מה גם תשוקה או זעקה?
כלונסאות 515664
התערטלות 515703
התערטלות 515705
הגברת רוצה להתערסל, לא להתערטל. מה תעשה לה?
התערטלות 515706
יש סתירה?
התערטלות 515707
לא, לסתור לה זו לא אופציה.
מהי דרכך? 513850
בקשר ל-א. האם קראת את זה? http://www.intelligentdesign.com.au/blog/wp-content/...
(אני את הסרט לא אראה)
מהי דרכך? 513852
הקישור מעלה תמונה של כריכת ספר, ''הדרך''.
מהי דרכך? 513856
איני מכיר את הספר, אך אני חושב שהמצב המתואר אינו בהכרח תסריט עתידני. אני חושב שהיו בעבר ההיסטורי מקומות ומצבים בהם חברות שלמות נקלעו למצב של התמוטטות ומחסור פיזי ונפשי שגרמו להתאבדות קולקטיבית ויותר מכך לאלימות אובדנית. נדמה לי שהירידה בשיעורי הילודה וריבוי ההפלות היה אחד הסממנים שליווה את שקיעת האמפריה הסובייטית וזו דוגמה מתונה יחסית.
מהי דרכך? 513876
אני ממש לא רוצה לגלות פרטים אבל הספר הולך בכיוון אחר לגמרי, שקשור למה שכתבת בסעיף א.
מהי דרכך? 513904
העלית בי אסוציאציה למשהו שרק שמעתי עליו: הצעתו הנושנה של ג'ונתן סויפט לפתרון מצוקת הרעב באירלנד.
the cavity method 513858
כשאתה קובע שכמות ילודים מסוימת היא "עודף" אתה מבצע שיפוט מוסרי. זאת אינה טענה אובייקטיבית מהסוג של "בשנה זאת וזאת נולדו מליון ילדים", אלא טענה שמובלע בה שיפוט לגבי טווח הילודה הראוי (ואגב, גם "אי צדק חלוקתי" אינו מושג סובייקטיבי, אלא מושג מתחום תורת המוסר).

גם אם אפשר להסכים שילודה מעבר למשאבים הפיזיים של חברה היא "עודף", ועל כך נדמה לי שכל תורות המוסר יסכימו, זה בהחלט לא המקום שאנחנו עומדים. אפשר להוריד את רמת החיים למען הערך (או ההנאה) של הרבה ילדים כפי שעושים החרדים ומספר משפחות חילוניות שיצא לי לפגוש. ובנוגע לאובייקטיביות של שיעורי אבטלה - אני בכלל מופתע מהטענה: אם הממשלה תשים לעצמה יעד של תעסוקה מלאה במקום יעדים אחרים, הנתון הזה ישתנה. אין בו דבר אובייקטיבי.

המושגים שציינת, של חרות, חיים ו"חיים ראויים לחיותם" הם שלושה מושגים שהקשר ביניהם הוא תלוי-השקפה, ובהחלט לא אובייקטיבי.
the cavity method 513883
סליחה שאני מתערב אבל, אם כל האוכלוסיה היתה מתרבה בקצב של האוכלוסיה החרדית (שלא לדבר על הבדואית), אז דווקא היה נוצר מצב של חוסר משאבים.
the cavity method 513884
כל אוכלוסיית העולם? כן. בישראל לבדה לא.
the cavity method 513886
בישראל לבדה זה אולי לא יביא למצב טוטאלי של חוסר משאבים, אבל זה בהחלט עלול להחזיר את החברה בארץ לצמצום שיזכיר את ימי ה''צנע'' של שנות החמישים.
the cavity method 513887
אם החברה הזו היתה בוחרת בזה אז זו זכותה, לא?

אגב, לא ברור שמשפחה של שמונה נפשות שחיה בדירת שלושה וחצי חדרים בבני ברק, נוסעת ביונדאי סטיישן 97' ומסתדרת עם משכורת של ארבעת אלפים ש"ח פלוס אלף חמש מאות ש"ח קצבת ילדים משתמשת ביותר משאבים (דלק, מים, שטח, חשמל וכו') ממשפחה של שני הורים, שני ילדים, כלב וג'יפ שחיים בקוטג' של מאה ששים מ"ר עם גינה ברמת השרון.
the cavity method 513888
פיזור השימוש במשאבים, הערבות ההדדית המתקיימת כיום מכוח העובדה שלמשפחה הרמה''שית יש שתי משכורות ממוצעות-ומעלה והיא מפרישה מיסים גבוהים עבור המשפחה הבני-ברקית - האיזון השברירי הזה לא יוכל להתקיים ברגע שגם בצד הרמה''שי ישתכנעו (לא ברמת קוריוזים בודדים, כמובן, אלא כמסה), בצורך ב''נצח ישראל'' הבא באמצעות התרבות נמרצת (מדי).
the cavity method 513891
אם במשפחה הבני ברקית היו שני ההורים עובדים (כשהאשה לא בחופשת לידה גם בעלי מקצוע כלשהו), אפשר היה לקיים מדינה ברמה סבירה אם חלוקת המשאבים היתה קצת שונה ופחות קטבית ואם חוק חינוך חינם היה באמת חינם ומגיל שלושה חדשים. יש אצלנו בעיה ספציפית - נוסף להיותנו מדינה עם פערים עצומים- והיא רמת השתתפות הנמוכה בשוק העבודה של מגזרים מסויימים.
the cavity method 513994
המשכורת של המשפחה הרמה"שית לא תרד אם היא תביא יותר ילדים, היא רק תחלק אחרת את הוצאותיה - הלא כן?

אגב, אני לא משוכנע שהתיאור הסטנדרטי של "החרדים שמוצצים את מסינו" הוא מדויק, אבל זה ענין לדיון אחר.
the cavity method 513889
לגבי הערת האגב:
זה שמשפחת בני-ברק "מסתדרת" זה דווקא בגלל שלא כל המשפחות בחרו כמוה. אם המשכורת הממוצעת היתה כמו שלה, היא לא היתה מקבלת קצבת ילדים, וגם רמת הבריאות והחינוך וכו' שלה היתה נפגעת.
the cavity method 513995
ואז כל המשפחות האלה היו עושות את החשבון מחדש ואולי בוחרות קצת אחרת (אני מנחש שלא, אגב). כל אדם פועל בתוך מסגרת של תנאים שהיא פחות או יותר נתונה; גם הבחירה של המשפחה מרמה"ש מתבססת על הנחות מסוימות לגבי התנאים שישררו כאן, וגם אילו כל המשפחות היו פועלות כמו המשפחה מרמה"ש (בהנחה שזה ניתן בכלל) היתה פגיעה בכל מיני מאפיינים של החיים כאן.
the cavity method 513997
מחקרים דווקא מראים שככל הנראה הגדלת הקצבה נוטה להגדיל את גודל המשפחה (ר' קישורים במקום אחר בדיון). המשפחה מרמה''ש (ולא רק מרמה''ש. מרוב הארץ) מתחשבת בתנאים הכלכליים ומעדיפה מספר סביר של ילדים.
the cavity method 514001
אמרתי כבר: המחקר שהבאת לא מראה את זה. כתוב שם כך, למשל:

"בדווים במחוז הדרום - השוואה זו היא האמינה ביותר... בדיקה זו העלתה שההשפעה של הגידול החד בקצבאות הילדים על האוכלוסיה הבדווית היתה זניחה בלבד - אף על פי שהתמריץ שעמד בפניה להגדלת הפריון היה הגדול ביותר"

"שלוש מתוך ארבע הבדיקות הללו... מלמדות על כך שלגידול החד בקצבאות הילדים לא היתה השפעה מתמשכת על הפריון, כמו כן לא נמצאה השפעה על עיתוי הלידות".

מה זה "מספר סביר"?
the cavity method 513895
בדור הבא המשפחה האחת הזו הופכת לארבע משפחות. שחיות באבע דירות של שלוש חדרים וחצי בבני־ברק ונוסעות בארבעה יונדאי סטיישן 97'.

משפחה של שני הורים, שני ילדים, כלב וג'יפ תהפוך בדור הבא למשפחה אחת עם ג'יפ אחד בקוטג' אחד עם גינה אחת.
the cavity method 513962
(יונדאי ייצרה ב-‏97 כל כך הרבה סטיישנים, להספיק לגידול האקספוננציאלי הזה?)
the cavity method 513969
(לא יהיה להם כסף למשהו יותר טוב. במחשבה שניה: עוד 20 שנה האחזקה של רכב מ־1997 תהיה כבר יקרה למדי)
the cavity method 513973
אם תגור בו, ותניע אותו ע''י צמד אתונות, זה יכול להיות מיזם כלכלי מענין.
the cavity method 513890
הנקודה היא שזאת בחירה מוסרית של אורח חיים. אבל (בהערת אגב) אני לא רואה סיבה שילודה גבוהה בחברה החילונית לא תביא דווקא לצמיחה גבוהה ולהגדלת התל''ג בטווח הבינוני והארוך.
the cavity method 513893
ומה לגבי האוכלוסייה הבדואית?
האם גם הבחירה של 20-40 ילדים לבית אב היא מוסרית?
הלא עיניך הרואות שהיא אפשרית!

(נניח לרגע שיבוא של נשים מעזה אינו משאב מתכלה)
the cavity method 513894
גם אני רוצה הרמון!

מאיזו בחינה נראה לך שזאת בחירה לא מוסרית?
the cavity method 514016
רמת הילודה וכילוי משאבים
(ונוסף לקצבת ילדים יש השלמת הכנסה לאמהות ''חד'' הוריות)
the cavity method 514036
תזה מקובלת היום בהיסטוריה היא שבקפיצה שנתנה אירופה בתקופת ההשכלה בחידושים מדעיים וטכנולוגיים, במתודה המדעית, ביצירות ההומניסטיות ובהתפתחות המדינית אשמים בעצם תפוחי אדמה. קצת לפני זה ‏1 הגיעו לאירופה התפו"א, ואפשרו למעשה הכפלה מהירה של האוכלוסייה. פתאום ניצבו אתגרים חדשים לחברה והרבה כוחות חדשים עמדו לרשותה להתמודדות עם אתגרים אלו.

אני רק חושב כמה זה יכול להיות גדול אם יהיו הרבה ילדים חדשים באוכלוסייה החילונית, והמדינה תשקיע המון ובאופן שוויוני בחינוך - מדע בסיסי, רוח, טכנולוגיה. איזו קפיצה גדולה אנחנו יכולים לתת בתרבות, בידע האנושי ובפתרונות לבעיות.

תמיד אפשר להיות רו"ח ולספור גרעינים והוצאות מיותרות. אפשר גם ללכת בדרך אחרת, ולחשוב על החזון הגדול, גם אם כמה "חד" הוריות תתפוסנה על זה טרמפ.

1 לא זוכר שנים ואין לי ספרים לפני כרגע (ככה זה כשיושבים בבית-קפה באמצע היום). אני יכול לבדוק פרטים אח"כ.
the cavity method 514042
הפתרון לבעיה של אירופה היה לשלוח את עודפי האוכלוסיה לעולמות חדשים. אמריקה מלאה במהגרים מאירופה. למזלינו האוכלוסיה המקורית של הארצות הללו דאגה להשמיד את עצמה ברובה (לדוגמה: ע"י מחלות).

לכן זו עוד דוגמה לזעזועים שקורים מעודפי אוכלוסיה.
the cavity method 514043
זה לא נכון. קצב צמיחת האוכלוסייה באירופה עצמה היה עצום גם בהתחשב בהגירה. ועוד לא הזכרנו את הבייבי-בום אחרי מלחה''ע השנייה ואת השפעותיו על שיפור הכלכלה והטכנולוגיה. הרעיון של כלכלה כמשחק סכום אפס נכשל שוב ושוב כשהוא מגיע להתמודדות עם הרוח האנושית והמצאותיה.
the cavity method 514062
למיטב הבנתי הטכנולוגיה ממשיכה להתקדם גם הרבה אחרי אותו בייבי־בום. היו גורמים רבים להתקדמות הטכנולוגית הזו (אפשר גם להזכיר את המלחמה עצמה, אם ממש מתעקשים).

אירופה קיבלה בתקופה הנידונה משאבים משאר חלקי העולם (בריטניה, צרפת, רוסיה ויותר מאוחר גם גרמניה ואיטליה). באירלנד האוכלוסיה דווקא קטנה. אין לי מספרים טובים יותר על פולין ואיטליה.
the cavity method 514070
אני לא רואה באיזה אופן הטענות שלך אמורות להפריך את אלו שלי.

ונדמה לי (אף כי אינני בטוח) שמושג הבייבי-בום מתייחס בעיקר לארה''ב.
the cavity method 514075
תיקון: "התקופה האמורה" בפסקה השניה היא המאה ה־19
the cavity method 514067
עם כל הכבוד לתפוחי האדמה והחידושים ההומניסטיים, תיאוריה לחוד ומציאות לחוד.
הייתי מציע לך לקרוא מחקר טרי מהיום שכתבו כמה "סופרי גרעינים והוצאות מיותרות", לפני שאתה הולך לעודד שם את הילודה ואת תופעת האמהות ה"חד" הוריות:
the cavity method 514071
אני חושב שהטענה "תיאוריה לחוד ומציאות לחוד" היא כוללנית מדי. ז"א, זה כנראה נכון אם אתה חסיד של אינסטרומנטליזם של תיאוריות מדעיות. אבל אם אתה תומך בריאליזם אז לא.

קראתי את סיקור המחקר, ובעיקר מצאה חן בעיניי הפסקה הבאה:
"החוקרים מציעים מספר דרכי פיתרון להקלת הבעיה בעתיד, זאת על בסיס עבודה משותפת עם המועצה האזורית של אבו-בסמה, בראשותו של עמרם קלעג'י, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר. הפתרונות המוצעים הם בין היתר השבחת החינוך ורמת ההכשרות המקצועיות, שיפור רמת התשתיות, הנעת תהליך של פיתוח כלכלי על ידי מעורבות ישירה בפרויקטים גדולים, כגון הקמת מרכז שירותים ומסחר אזורי, ועידוד יזמות ופעילות כלכלית פרטית על ידי אספקת מערך שירותים תומכים כגון קרנות הלוואות".
זה עצוב, כי נראה שאנחנו בעצם יודעים מה לעשות כדי לשפר את העולם. אנחנו פשוט לא עושים את זה.
the cavity method 514073
אני שמח שאתה מסכים, אבל כל עוד אף אחד לא מתכוון לתקן את העולם, לפחות שיפחיתו את קצב הילודה (שלטענת המחקר הוא מרכיב עיקרי של הבעיה).
the cavity method 514074
בבקשה, אתה מוזמן לשכנע אותם.
the cavity method 514244
פחות כוללני: בכל הנוגע לריבוי במגזר הבדואי כמעודד צמיחה, התאוריה ש-ל-ך לחוד והמציאות לחוד.
the cavity method 514245
אין לי תיאוריה על ריבוי ילדים במגזר הבדואי כמעודד צמיחה. כתבתי על **ריבוי ילדים במגזר החילוני**. תגובה 513890
the cavity method 514246
(עיין בשתי התגובות שלך שבאות אחר כך. אם פספסת את זה שמדובר בבדואים עכשיו מובן האבסורד לכאורה בדבריך.)
the cavity method 514247
עיינתי. לא פספסתי ושום אבסורד. התייחסתי לאוכלוסייה החילונית (וחזרתי על זה אח''כ). בנוגע למקרה הפרטי של הבדואים, אמרתי שאנחנו יודעים כיצד לתקן את המצב (חינוך וכו'). בהנחה שמצבם ישתפר, אני לא רואה בעיה מיוחדת בילודה גבוהה אצל הבדואים.
the cavity method 514248
אוסיף עוד משהו. לא רק שלא פספסתי שום דבר, אלא שהעמדה שלי היא קוהנטית לחלוטין. היא העמדה הבסיסית של תנועת הנאורות: אנחנו יכולים להתקדם; אנחנו עושים את זה באמצעות הרוח האנושית, המדע והטכנולוגיה; ההתקדמות נעשית ע"י אנשים נאורים; ההתקדמות שלנו לא מוגבלת ע"י תנאי החיים הקונטינגנטיים והאנושות מסוגלת לפתור בעיות שניצבות בפניה באופן רציונאלי; אוכלוסיות חלשות יכולות להשתלב במסע לעבר עתיד טוב יותר באמצעות חינוך מתאים שיגאל אותן ממצבן ויהפוך אותן לנאורות.
the cavity method 514315
בהנחה שמצב ההשכלה של הנוער ישתפר, אני לא רואה בעיה מיוחדת בביטול חינוך חובה. בהנחה שמצב התעסוקה ישתפר, אני לא רואה בעיה מיוחדת בפיטורים המוניים. בהנחה שמצב הבריאות ישתפר, אני לא רואה בעיה מיוחדת בסגירת בתי החולים.
the cavity method 514320
זה באמת משמח אותי. אבל הטענה שהגבתי לה הייתה שילודה גבוהה אינה רצויה בכל מקרה, ללא קשר למשתנים אחרים.

כתבתי ''אני רק חושב כמה זה יכול להיות גדול אם יהיו הרבה ילדים חדשים באוכלוסייה החילונית, והמדינה תשקיע המון ובאופן שוויוני בחינוך - מדע בסיסי, רוח, טכנולוגיה. איזו קפיצה גדולה אנחנו יכולים לתת בתרבות, בידע האנושי ובפתרונות לבעיות''.
מצידי הילדים יכולים להיות גם בדואים, כל זמן שהמדינה תשקיע בחינוך, וזאת הייתה גם התגובה שלי לכתבה שהבאת.

בהתאמה עם הרעיון של הנאורות, המשאב העיקרי העומד לרשות החברה הוא השכל האנושי. ככל שיהיו לרשותנו יותר בני אדם בעלי חינוך והכשרה נאותה, נוכל להתפתח מכל הבחינות. זה רעיון שמציב את האדם במרכז, או את התבונה האוניברסאלית במרכז (אם ניקח בחשבון את האנטי-הומניזם שהפוסטמודרניזם מייחס לנאורות), אבל בכל מקרה לא רואה את החברה האנושית כמוגבלת ע''י מצבים קונטינגנטיים.
the cavity method 514788
אני מקבל את כל הנחות המוצא הנאורות שלך.
לא מקבל, כמובנת מאיליה את ההנחה, שרמת נאורות סבירה תתקיים, בהכרח, בכל רמת ילודה לאורך זמן (דורות), רק מפני שהאוכלוסיה המשריצה מתפלגת בין שנים-עשר אנשי מחשבים, שלושה אנשי תיאורית-המחשב ופילוסוף.

אני מוכן לשים את הכסף שאין לי, על כך שעומס מסוים של פרטים-בחברה, מוביל את החברה האנושית להתמוטטות דוקא, ולא לקפיצה נוספת. גם אם כל פרט בנפרד הוא טיפוס מחונך במוסדות הגבוהים לאומנות קונספטואלית עם מלגה, הרוכש בדביקות אופציות במחקרים מתקדמים.
משהו כמו- לחץ עודף על המערכת החברתית של קופים הגורר בודאי, עליה באלימות האישית והתפוררות הקשרים הסבוכים.

(הצעה לניסוי - כל שבוע מציגים קוף חדש לחבורת קופים ידידותיים להפליא, ובנוסף מפיצים מגפת עור מציקה אך לא קטלנית)
the cavity method 514790
עוד דרך להגיד את זה:
בסוף, אנחנו נצא הקיסמ'ניקים של ניבן. ופורנל(?).
the cavity method 514806
אני לא נושא עיני אל הקופים. יש לי דמויות מופת אחרות.

ובנוגע להשערה שלך, כשיהיה לך כסף לשים, תחזור ונדבר.
the cavity method 513896
מצד שני, אם אמדיניות שלנו מעודדת הרבה יותר ילדים מאשר בעבר, לגיטימי שנשקול מדיניות אחרת שלא מעודדת עודף ילודה.

הערך קצבת ילדים [ויקיפדיה] כולל קישור למחקר הבא מאתר בנק ישראל: "קצבאות הילדים והשפעתן על פריון הילודה בישראל"
the cavity method 513897
אני מציע לשקול מדיניות ''שלא מעודדת ילודה'' ולא מדיניות ''שלא מעודדת עודף ילודה''. אחרת, התשובה כבר בגוף השאלה ואין מה לשקול. ואנחנו הרי לא רוצים להשחית את זמננו לריק.
the cavity method 513903
אני חושב שכאן נגעת בלב העניין. מדינה המחלקת קצבאות ילדים רק החל מן הילד החמישי ועושה זאת בצורה של משכורת אישית ולא שירותים ציבוריים אי אפשר להגיד עליה שיש לה מדיניות "שלא מעודדת עודף ילודה". (בסוגריים אזכיר שוב שהיום העובדה שקצבאות ילדים מעודדות ילודה הם קונסנזוס בין הכלכלנים).

א. טיעון נכון שעלה כאן בדיון הוא מה ההבדל בין משפחה עם תריסר צאצאים עליזים לבין משפחה מן הסטראוטיפ של שני ילדים, חתול וג'יפ הצורכים משאבים שיכלו להספיק לשבט אפריקני קטן. ההבדל הוא שהמת/עשירים הללו אינם זקוקים לשום דבר ממני. ליתר דיוק, אין בידי לעשות שום דבר ביחס אליהם. אני יכול לבוז לבזבזנותם הראוותנית ולאדישות המוסרית שלהם, אבל מעשיהם הם עניינם והם אינם פותחים לי שום מרחב להתערבות מפני שאינם מנסים לנגן על רגשותיי כדי ל"זכות" בהזדהותי. אחד מחבריי הג'יפסואידים טען באוזניי שהעלאת המיסים על הג'יפ שלו רק תגרום לו לקצץ בתרומות הצדקה שלו. לדעתי, אם באמת כך הרי יוצא ששכר מצווה - מצווה.

ב. באשר למשפחות מרובות ילדים אני חושב שהתערבות חיצונית בגודל המשפחה הוא מעשה בעל השלכות בלתי נסבלות בתחום זכויות האדם. אני פשוט מתנגד לתשלומי העברה המעבירים כספים ממשפחות קטנות לגדולות. ילדים בכל מספר שהוא, אינם עונש, ומי שזכה בהם אינו ראוי לשום פיצוי מכל סוג שהוא. קצבאות ילדים הן פיקוח על הילודה שהוא גרוע מעוול, הוא איוולת.

ג. אני מבקש את סליחתך שאני "דוחף" לך את הדוגמה הנוספת שלא בקשת, אבל אני חושב שהיא נוגעת לנקודה מרכזית בדיון הזה: למונח אובייקטיבי יש משמעויות שונות בתחום הכלכלי ובתחום החברתי. הדוגמה הבאה לקוחה מהרצאת האוניברסיטה המשודרת של ד"ר אבי שמחון. מתברר שדוקטורנט לכלכלה הצליח באחרונה למצוא מדד כלכלי לשחיתות של מדינה, שהתקבל על דעת הכל והפך לכלי סטנדרטי במדיניות הכלכלית הבינלאומית (הבנק הבינלאומי, קרנות האו"ם וכו'). המדד הזה, בעקרון, אינו יותר מאשר סקר הנערך בין אנשי העסקים הפועלים במדינה X. מיצוע הציון (בין 1-10) שהם מעניקים למדינה יוצר את מדד השחיתות שלה. מנין הקבלה הכללית של מדד כזה שהוא לכאורה סובייקטיבי לחלוטין? מתברר שיש קורלציה מצויינת בין המדד הזה לבין עושרה של המדינה. המדד הזה סייע להכרעת שאלה שהכלכלנים עסקו בה רבות עד אז: האם שחיתות מסייעת לכלכלה או מזיקה לה? (התשובה היא מזיקה. מדינות מושחתות הם גם עניות).

ד. הדוגמה שהבאתי נועדה להדגים שיש מדדים שהם "אובייקטיביים" ברמה הכלכלית אע"פי שהם מכילים בתוכם רכיבים שהם סובייקטיביים מאוד ברמה החברתית-אנושית. כזה הוא מדד האבטלה המתמשכת. אתה יכול לטעון ברמה חברתית-אתית שבאמצעות מדיניות יותר "חברתית" הממשלה יכלה להקטין את רמות האבטלה (אני לא אסכים איתך בנידון). ברמה הכלכלית, המדד הזה קובע שהמדינה לא מצליחה למצוא תעסוקה להרבה מאוד אנשים, בין אם היא רוצה או יכולה לעשות זאת ובין אם לא. כעובדה, היא לא מצליחה. אילו הסכימו כל המועסקים לרדת ברמת חייהם ולחלק את המשאבים בצורה שיוויונית, יתכן שאפשר היה לקיים תעסוקה מלאה ורמת חיים סבירה לכולם. בעובדה הם אינם רוצים או יכולים לעשות זאת. מגבלות הרצון הטוב והאמפתיה של בני האדם היא אילוץ טבעי ואמיתי בדיוק כמו כל משאב פיזי מוגבל אחר.

ה. לסיכום גם "עודף אוכלוסיה" אינו נתון בלתי תלוי במרכיבים אנושיים סובייקטיבים. הוא בהחלט פונקציה של רמת החיים ה"סבירה" ומושג אחרון זה אינו גמיש עד אינסוף. למעשה במציאות הוא מאד לא גמיש בפרט כלפי מטה.
the cavity method 513905
ג. הדוגמה שלך לא ברורה.

אתה מציג מדד שהוא סובייקטיבי לפי הגדרתו (מה קבוצת אנשים מסויימת במדינה חושבת על...). התוצאה המעניינת היא שיש מתאם טוב בינו לבין עושרה של המדינה. אולם זה לא אומר שהמדד הזה הוא מדד טוב לשחיתות.

נראה לי די סביר ששחיתות מזיקה לכלכלת המדינה. אולם לא ברור לי איך הדוגמה הזו מאששת את הטענה הזו.
the cavity method 513907
כמה הבהרות:
מדובר באנשי עסקים זרים שאינם אזרחי המדינה בה הם פועלים.
ה"התוצאה המעניינת שיש מתאם טוב בינו לבין עושרה של המדינה" היא היא האומרת "שהמדד הזה הוא מדד טוב לשחיתות". הפונקציונליות של המדד היא הסיבה לקבלתו הנרחבת (אאז"ן מדובר בכלכלן אמריקני בשם מאוזר).
נדמה לי שמילטון פרידמן הוא זה שטען ששחיתות מועילה לכלכלה ("שמן בגלגלי המכונה"). הודות למדד מאוזר, אמור מעתה (אלא אם כן אתה כלכלן הטרו-דוקסי ויש לך הוכחות כבדות משקל לכפרנותך) ששחיתות מזיקה לכלכלה.
the cavity method 513909
מה בדיוק הקשר בין "רמת השחיתות שאנשים טוענים שיש במדינה" לבין "רמת השחיתות במדינה בפועל"?

בעיקר כאשר מנסים להשוות בין מדינות שונות ובין שנים שונות.
the cavity method 513913
א. ברור שהמדד בנוי על ההערכות הסובייקטיביות של בני אדם. העניין הוא שאין מדד "אובייקטיבי" צרוף ל"רמת השחיתות במדינה בפועל". המדד המוצע טוב כמו כל אחד אחר. יתרונו הוא בכך שהוא מגלה תואם למדד כלכלי אובייקטיבי אחר (עושר המדינה, תל"ג וכאלו) ולכן מניחים שהוא מדד טוב של משהו שאין דרך טובה יותר לאומדו.

ב. ראיתי את התגובה שלך על הקשר בן קצבאות ילדים לעידוד ילודה רק עכשיו. גם בעניין זה, רבים טענו (ולטעמי בהגיון רב) שלא יתכן שאנשים יביאו לעולם ילד בשביל 500 ש"ח מביטוח לאומי. במקרה זה העובדות טפחו על פניהם. אמור מעתה שבנימין נתניהו בהכנעו לסדר היום של ש"ס, מוביל (או מובל אל) מדיניות המובילה לכיוון של רוב חרדי+ערבי במדינת ישראל הקטנה (מהלך שמשמעותו היא התמוטטות של הציונות הקלאסית). במצב כזה ימחק ההבדל ביו מדינת ישראל לשטחים הכבושים ושאלת ההחזקה בהם תהפך לשאלה של דונמים וטווחי רקטות בלבד.
the cavity method 513910
הדבר העיקרי שמפריע לי בתגובות שלך בדיון הזה, ושכבר הזכרתי אותו, הוא אימוץ הסדר החברתי כפי שהוא נראה בעיניי החילוני הבורגני ממעמד הביניים כאילו הוא יש בו משהו "טבעי" וכל סטייה ממנו היא זאת שדורשת הצדקה. זה מפריע לי כי למרות שאני אוהב לקרוא את תגובותיך שמכילות חכמה רבה, זאת עמדה שאני מוצא שאני לא מסוגל להזדהות עמה או להעריך אותה. לעומת זאת, תש"חיסטים, למשל, מרגיזים אותי. אני חושב שהם טועים לחלוטין ופעמים רבות סגנונם משתלח ולא נאה. ולמרות זאת, קשה לי שלא להעריך את השאיפה הבלתי מתפשרת שלהם לחירות, את הסירוב שלהם לאוטוריטאריות ואת השאיפה שהם מפגינים לתיקון-עולם. אני יכול להזדהות עם המטרות האלה. אני פשוט חושב ש, אם מותר להתנסח כך, הם תקועים בדיון הלא נכון. אבל בורגנות קטנה מוציאה אותי מהכלים. ודווקא כשהיא באה מאדם שיודע היסטוריה ויודע שהסדר החברתי הוא עניין משתנה!

טענות הנגד הענייניות שלי לדברים שלך הן צפויות למדי, אני חושש. משפחות מרובות ילדים אינן מנסות לנגן על רגשותיך ולזכות בהזדהותך, אלא נציגיהם פועלים במרחב הפוליטי באופן לגיטימי. תשלומי ההעברה אינם פיצוי על מספר הילדים (איזו טענה מוזרה!). בנוסף, עניין הקצבאות אינו קשור ישירות לשאלת ה"עודף". כמו כן, אין הפרדה בין "כלכלה" לבין "חברה". זאת טעות של קטגוריה: לא מדובר על דיסציפלינות שונות, כמו כלכלה וסוציולוגיה, אלא על הפרדה בין תיאוריה כלכלית לבין מציאות, שהם שני דברים מסוגים שונים. גם ה"אובייקטיביות" של המחקר תלויה באופן שאנחנו מגדירים שחיתות. ושוב – מנקודת המבט הבורגנית שחיתות היא דבר אחד, מנקודות מבט אחרות ההגדרה תהיה רחבה יותר. ונכון שהמושג של "רמת חיים סבירה" אינו גמיש עד לאינסוף, אבל בכל זאת כדאי לזכור שר' חנינא התקיים על קב חרובים משבת לשבת.
the cavity method 513911
אם ר' חנינא בן־דוסא התקיים על קב חרובים בשבת, למה אתה מטריח אותנו עם קצבאות?

הקצבאות הללו מגיעות מעולם המושגים של השוייון. אנחנו מחוייבים להבטיח רמת קיום מינימלית לתושבי המדינה. אבל השאלה היא האם נוכל לעשות את זה גם בדור הבא.
the cavity method 513912
צר לי שהוטרחת לחינם ועוד בסופשבוע שנועד להתרגעות, אבל אני משוכנע שאין זאת אשמתי. אני לא דיברתי על קצבאות, אלא על האובייקטיביות לכאורה של הצירוף ''עודף ילודה''.
the cavity method 513921
בהחלט יש עודף ילודה באופן אובייקטיבי.

באופן כללי שיעור המיתה וחוסר הפוריות בתקופתינו נמוך למדי. למיטב זכרוני מדובר על שיעור נדרש של 2.1 ילדים בממוצע לזוג כדי לקיים רמת אוכלוסיה ללא שינוי. יכול להיות שמדובר על מספר קצת יותר גדול (2.3?).

בישראל יש אוכלוסיות משמעותיות שבהם ממוצע הילדים למשפחה הוא מעל 4. לכן בבירור ובצורה אובייקטיבית יש כאן גידול אוכלוסיה. שיעוד ילודה קשור בצורה חזקה מאוד לגודל האוכלוסיה בעתיד.

במקרה אותן אוכלוסיות עם הרבה ילדים הן גם אוכלוסיות עניות בממוצע ואוכלוסיות שבהן מעמד האישה נמוך‏1.
the cavity method 513923
ורמת אוכלוסיה ללא שינוי זה טוב אובייקטיבית?
the cavity method 513926
רמת האוכלוסיה ללא שינוי זה משהו שיכול להיות יציב לאורך זמן.

ככל שמשהו יותר קרוב לזה, סביר להניח, אם כן, שהוא יותר יציב. משהו שמאוד שונה מזה לא יציב.

חישוב מאוד מאוד מקורב, בהנחה שדור הוא בדיוק 30 שנה (כל הילדים נולדים בדיוק בגיל 30) ושכולם ממשיכים להתרבות. מתחילים מכמות של 100 ילדים ורושמים כמה יש לאחר כל דור (30 שנים).

2.5 ילדים: 100 125 156 195 224
3 ילדים: 100 150 225 337 506
4 ילדים: 100 200 400 800 1600
5 ילדים: 100 250 625 1562 3096
6 ילדים: 100 300 900 2700 8100

כאמור, חישוב מאוד פשטני. המציאות קצת שונה. אולם במציאות יש גם משפחות עם יותר מתריסר ילדים.
the cavity method 513928
בעקבות האלמוני, לא הבנתי מדוע יציב זהה לטוב.
the cavity method 513929
שינוי תמיד ייצור בעיות. יכול להיות שהוא גם מועיל. אולם שינויים באופן כללי יוצרים חיכוכים.

אם קבוצה מסויימת רוצה שקבוצה אחרת תממן את חיזוק כוחה בבחירות העתידיות דרך גידול ילודה, זה כבר מתחיל להריח לא טוב.

אם מתחילה להתפתח תחרות "מספר ילדים", בסופו של דבר כולם יפסידו: כמו ששוקי כבר אמר: יש גבול לכמה משפחות אפשר לפרנס כאן.

שני הדברים הללו קורים במידה מסוימת היום.
the cavity method 513998
אם שינוי באופן כללי הוא גרוע אז אולי כדאי להפסיק לפתח את השירותים הרפואיים שאנחנו מקבלים, כי גם הם יוצרים הארכה של תוחלת החיים ולכן גם בהנתן ילודה קבועה האוכלוסיה תגדל, לא עלינו.

האבסורדיות של ההצעה מלמדת על הבעייתיות של הטיעון. למעשה, מדינות שיש בהן ילודה נמוכה מדי (אפילו כזו ששומרת על גודל קבוע של האוכלוסיה) תתקשינה לקיים רמת חיים מספקת בעתיד כיוון ששיעור הקשישים באוכלוסיה יעלה בהתמדה וכוח העבודה הקטן והולך יצטרך לפרנס אוכלוסיית קשישים גדלה והולכת, שמשתמשת בשרותים רפואיים יקרים יותר ויותר. מדינות כמו יפן, גרמניה ורוסיה מתחילות לחוש בבעיות האלה היום. אתה מציג את ההגירה ממדינות עניות לעשירות כתוצאה של העובדה שלעניים אין ממה להאכיל את הפיות הרעבים שלהם, אבל אתה שוכח את הצד השני: העשירים מייבאים עניים כדי לפתור לעצמם בעיות. לולי ההגירה הטורקית גרמניה היתה היום במצב הרבה יותר קשה מבחינה דמוגרפית (וכך גם רוב מדינות מערב אירופה, כל אחת ומקורות ההגירה המועדפים עליה). יותר מזה, מבחינה כלכלית ילדים הם גורם מעודד צמיחה מהחשובים שיש: הם מעודדים בניית והרחבת בתים, הם צורכים שרותי חינוך בכמויות עצומות, הם מעודדי הצריכה הפרטית הגדולים ביותר (לך לכל קניון ותראה). הם גם אחד התמריצים המרכזיים של מפרנסים לעבוד קשה יותר ולהשתכר יותר, הן כדי לפרנס אותם והן כדי לחסוך למען עתידם.
the cavity method 514002
איזה אוסף כשלי סיבה ומסובב.

אם מה שאתה צריך הוא עידוד של הצריכה, חיות מחמד יענו על הצורך.
the cavity method 514003
אתה קונה לחיית מחמד סט ריהוט פלוס עגלה בחמשת אלפים ש"ח בשילב כשהיא נולדת? אתה קונה לה בגדים ונעליים כל חודש-חודשיים כשהיא גדלה? ספרים, צעצועים, טלפון סלולרי, מחשב? אתה לוקח אותה להצגות, שולח אותה לבית ספר, חוגים, מורים פרטיים? אתה חוסך בשביל שתוכל לשלוח אותה לאוניברסיטה? לוקח אותה ללונה פארק, לגן גורו, לפסטיגל? עושה לה מסיבות יום הולדת עם ליצנים בתשלום ובר מצווה באולם עם קייטרינג? אחלה חיים יש לחיות מחמד אצלך.
the cavity method 514011
תתפלא. חוץ מזה, אפשר להחזיק כמה חיות מחמד. יש גם כל מיני תחביבים אחרים. אפשר לחשוב שחסרים לנו דברים לבזבז עליהם את הכסף.
the cavity method 514014
ליתר דיוק, עד גי 15-20 ילדים הם נטל כלכלי.

כמוכן כל ילד נוסף מגביר את הנטל במידה לא מבוטלת (לא לינארית, אבל באותו סדר גודל). לכן יותר ילדים משמעותם השקעה פחותה בכל אחד (סט ריהוט ב־2500 ש"ח בלבד ורק לונה־פרק) ופחות זמן שלך להשקיע בעבודה יצרנית.

ילדים מתחילים להיות "מועילים" רק החל בגיל הזה 15-20. לכן כדאי לך לרדת מהשימוש בנימוק הזה ולהסתכל על מה שאיציק כתב למטה, שהוא נימוק קצת יותר רציני.
the cavity method 515654
ילדים בימינו? גיל 15? איפה נתקלת בתופעה הזאת (חוץ מגאוני מחשבים)?
the cavity method 515661
בגיל 15 ילדים גם יכולים להתחיל לעבוד בכל מיני עבודות זמניות (לאחר או במקום בי"ס). אם תשים שם גיל יותר מאוחר רק תחזק את הטיעון שלי.
the cavity method 515663
זה לא ממש איום בעיניי לחזק את הטיעון שלך.
וילדים בימינו מתחילים, בממוצע, להועיל כלכלית בגיל 25 או משהו.
the cavity method 515665
אנשים מביאים ילדים כדי שהם יועילו להם כלכלית?
the cavity method 515687
מאוד לא סביר, אבל זה חלק מהדיון.
the cavity method 566401
ואם הם חרדים הם מתחילים להועיל הרבה אחרי, בד"ך אחרי שיש להם כבר ילדים.

__________
כפי שאמר הרמב"ם, משנה תורה, הלכות דעות, פרק ה'
כג דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך יישא אישה. שנאמר "מי האיש אשר נטע כרם, ולא חיללו . . . אשר בנה בית חדש . . . אשר אירש אישה" (ראה דברים כ,ה-ז).

כד אבל הטיפשים, מתחילין לישא אישה, ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה; וכן הוא אומר בקללות, "אישה תארש . . . בית תבנה . . . כרם תיטע" (דברים כח,ל)--כלומר יהיו מעשיך הפוכין, כדי שלא תצליח דרכיך. ובברכה מה הוא אומר, "ויהי דויד לכל דרכיו, משכיל; וה', עימו" (שמואל א יח,יד).
the cavity method 514005
חוץ מהדוגמאות של מערב אירופה שתשע נשמות הביא. אם יש תהליך גרוע יותר ממשפחות גדולות מ-‏5 ילדים- הן משפחות קטנות משלושה ילדים. אם נגיע לממוצע הגידול של גרמניה, נצטרך ליבא הגירה מרובת ילדים.
the cavity method 514226
נקודה נכונה מאוד. אלא שמה שקורה הוא שההגירה מתחילה להתרחש בין אם אתה רוצה בכך או לא (אלא אם כן היית עני מאוד מלכתחילה).
the cavity method 514233
אתה צודק. הקטנת הגירת העבודה תהיה אפקטיבית יותר בהרחבת חוקי העבודה על העובדים הזרים ועובדי קבלן, העמקת האכיפה ושיפור החוקים. למשל: חיוב הפרשה לפנסיה מהחודש השלישי לכולם וגם לעובדים זרים. הלנת שכר- עברה פלילית ואיסור בחוק על ויתור למעביד על הצורך לשלם לעובד. התייחסות לאי תשלום שכר כאל גנבה.
הקמת מערך אכיפה: חיזוק שרות התעסוקה והטלת היטל עובדים זרים -אולי חוץ ממטפלים. בקצרה, לנהל את המאבק בעיקר נגד המעבידים.
שלפחות בחלק מהמקרים יהיה יותר כדאי למעבידים להעסיק ישראלים. צריך לנצל את המשבר כדי להתחיל תהליך של חזרת ישראלים לעבודות שנתפסו על ידי זרים.
אני מבין שיהיה מאד קשה לשכנע את האוצר ולכפות על הלובי של העובדים הזרים לקדם תהליכים כאלה- זה בניגוד לתפיסת עולמם.
the cavity method 513930
רמת האוכלוסין של המין האנושי גדלה כבר כמה עשרות אלפי שנה. האם זה לא מספיק יציב בשבילך?
the cavity method 513931
אכן גדלה. אולם לא בקצב כזה.

ב־1000 לספירה היו בעולם בערך 250 מליון אנשים. ב־1750 היו בערך 625 מליון. גידול של פי 2.5 בתקופה של 750 שנים.

ב־1950 היו בעולם בערך 2550 מיליארד אנשים. בשנת 2003 היו כבר 6322 . גידול של פי 2.5 בתקופה של קצת יותר מחמישים שנים.

מקורות:
the cavity method 513939
אבל מה גורם לך לחשוב שקצב הגידול משפיע לרעה על היציבות?
the cavity method 513958
המציאות בשטח מדגימה את זה היטב. בעיקר כאשר הגידול אינו סימטרי במיוחד (בפרט ''במקרה'' באיזורים העשירים יותר הגיודל נותר להיות מתון יותר).
the cavity method 513964
המציאות בשטח היא שככל שהקצב גדל, בני האדם חיים ומתרבים יותר (כי אחרת קצב הגידול היה יורד by definition). איפה אתה רואה כאן משהו רע אובייקטיבית?
the cavity method 513972
הקצב דווקא קטן בארצות עשירות.

התוצאה: הגירה מארצות עניות לעשירות מכיוון שאחת הדרכים של העניים להאכיל את הפיות המרובים שלהם הוא ליצא אותם למדינות העשירות. כתוצאה מכך המדינות העשירות נאלצות להיות אכזריות.
the cavity method 513978
האו"ם: אחד מכל שישה אנשים יסבול השנה מרעב

...

"המצב הנוכחי של התפשטות הרעב והעוני לא יכול להשאיר אותנו אדישים", אמר מנכ"ל הארגון, ג'ק דיוף. "משבר הרעב השקט", אמר, "מאיים על היציבות והשלום בעולם".

יש לציין שאף אחד מידיעות שמזכירות שאת הדו"ח החדש הזה של האו"ם לא כוללות קישור אליו. גם דף הבית של FAO לא ממש טורח להדגיש אותו.
the cavity method 515655
החישוב לגבי 1000 לספירה כולל את האינדיאנים?
  the cavity method • צפריר כהן
  the cavity method • האייל האלמוני
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • יהונתן אורן
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • יהונתן אורן
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • יהונתן אורן
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • יהונתן אורן
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • יהונתן אורן
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • יהונתן אורן
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • צפריר כהן
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • צפריר כהן
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • צפריר כהן
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • האייל האלמוני
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • האייל האלמוני
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • האייל האלמוני
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • האייל האלמוני
  the cavity method • ידידיה
  the cavity method • האייל האלמוני
  the cavity method • ידידיה
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • האייל האלמוני
  the cavity method • האייל האלמוני
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • אורי גוראל גורביץ'
  the cavity method • צפריר כהן
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • easy
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • easy
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • easy
  the cavity method • האייל האלמוני
  the cavity method • easy
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • easy
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • ירדן ניר-בוכבינדר
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • צפריר כהן
  the cavity method • easy
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • easy
  the cavity method • שוקי שמאל
  כמה אירוני, אירוני • דורון הגלילי
  כמה אירוני, אירוני • צפריר כהן
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • ידידיה
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • דורון הגלילי
  the cavity method • איציק ש.
  the cavity method • תשע נשמות
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • העלמה עפרונית
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • אפופידס
  the cavity method • שוקי שמאל
  the cavity method • האייל האלמוני
  the cavity method • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים