בתשובה ליהונתן אורן, 30/04/09 14:36
the cavity method 509404
אני באמת מקווה שלא.
הטון ההיסטרי והעויין המקובל בשיח הפוליטי בישראל יוצר סביבה בה כל התבטאות עניינית חריפה הופכת מיד לעניין אישי אד הומינם. כאשר כתבת בתגובתך המקורית "דיון בין שני ענקים עוקרי הרים וגו"' הנחתי מתוך הכרות עם כתיבתך שהמדובר בביטוי של נימוס וכבוד לזולת ולא בהתבטאות של ציניות וזלזול. אני מבקש ממך יחס מקביל.
גם אם קלעתי למטרה בהשערתי על מקצועך האקדמי, אין בכך ולא כלום מן הטענה או השלילה. ואיני בא לומר אלא אשריך שזכית לכך והלוואי עליי.
אני באמת מקווה שהבנתי את דבריך לאשורם ואני שוטח בפניך את הבטחתי שלא תקפתי אלא את מה שהבנתי מדבריך בעניין הספציפי הנידון כאן.
מדבריך הבנתי שאתה טוען שיש אנשים שהם באופן בלתי הפיך לא יעילים וניתן בקלות להחליפם במערכות אוטומטיות או בעובדים טובים מהם בהרבה.
שנינו שותפים לדעה שלא צריך להתבונן על יחסי אנוש, כולל יחסים כלכליים דרך החור של הגרוש. אני חושב שהמבט המצמצם הזה הוא לא רק לא מוסרי אלא גם לא מועיל כלכלית.
אני חולק עליך בתוקף בדבר האינהרנטיות של הבטלנות האנושית. דבריי רצו לבטא בתקיפות ובבהירות את דעתי כי אין עובדים בטלנים, יש ניהול גרוע. בניהול/הנהגה אחרת, בסביבת עבודה אחרת, אותם עובדים מרחפים ומבטלי זמנם וזמן קרבנותיהם, יכלו להיות מועילים ופרודוקטיביים כמו כל אחד אחר.
אני מתנגד בתוקף למהלך הלוגי שלך אשר תחילה הופך עובדים למבלי עולם חסרי תקנה ואח"כ מתיחס אליהם בהבנה הומאנית ודואגת. בלא שכיוונת לכך, זהו יחס פטרוני ובלתי מוצדק.
אני מעדיף את האידיאולוגיה האומרת שכל עבודה מכבדת את בעליה על פני התפיסה המקדשת את תדמיתו העצמית וצרכיו הרגשיים של כל פרט ופרט. מה שמותר לעשות לעולים מרוסיה (כל מיני אקדמאים שעבדו בתחנות דלק) מותר לעשות גם לאחרים. בשם תפיסתך, הופכים קבוצה קטנה ובעלת "זכויות" לאוכלי חינם על חשבונם של עובדים אחרים שמתיחסים אליהם כאל שפחות חרופות (עובדי הקבלן).
אולי נוכל להגיע לעמק השווה בעניין אחד: מותר לאוניברסיטאות להעסיק קבלנים ואאוטסורסינג ומה לא. כל זה לא צריך להסיר את אחריות האוניברסיטה ליחס ושכר הוגן לכל אלו העובדים בה ולא משנה מה הסידור המנהלי של העסקתם. אם הקיום של אוניברסיטאות בישראל תלוי בניצול של עובדים בתנאי גזל ועוני מנוול, שתכלינה גם הן כעשן הרשעה הזאת.
the cavity method 509407
ראשית, לעניין הביטוי שלי "עוקרי הרים וגו"'. אמנם כתבתי את המשפט עם חיוך, אבל מתוך הערכה כנה לשני המתדיינים ולדיון הרציני שהתפתח.

שנית, ההיכרות שלי עם מערכת האחזקה באוניברסיטה נובעת מתוך עבודה של מספר שנים כאיש אחזקה באוניברסיטה. אמנם זה היה לפני זמן רב, והיום יש לי קשרי עבודה מסוג שונה עם האוניברסיטה, אבל ההשערה שלך שיש קשר בין מגדל השן האקדמי לבין דעותיי היא לחלוטין לא נכונה.

שלישית, לא דיברתי על "האינהרנטיות של הבטלנות האנושית" אלא על גורמים פסיכולוגיים וסוציולוגיים שהופכים עובדים מסוימים לבלתי יעילים באופן יחסי. לא אמרתי שהם "חסרי תקנה". אני לא חושב שצריך "לתקן" אותם, אלא – וזאת הטענה העיקרית שלי – שהמערכת החברתית צריכה לקחת בחשבון שהם חלק מהאוכלוסייה. האם במצב אוטופי הם היו מוצאים מקום שבו הם היו הופכים מועילים ופרודוקטיביים כמו כל אחד אחר? לא נראה לי, אבל זאת גם לא נראית לי שאלה מעניינת במיוחד. אנחנו לא חיים באוטופיה. תמיד יהיו עובדי כפיים שהיו יכולים להיות פרופסורים מוצלחים אם מסלול חייהם היה שונה, ופרופסורים שאולי היו נגרים טובים ומאושרים יותר אם הם היו עוסקים בעבודת כפיים. אני בעד שוויון הזדמנויות ו"הזדמנויות שניות" ככל האפשר, אבל זאת לא השאלה שלפנינו.

רביעית, אני לא חושב שאני "הופך עובדים למבלי עולם חסרי תקנה ואח"כ מתייחס אליהם בהבנה הומאנית ודואגת". אני חושב שערך היעילות הוא רק אחד הערכים שצריכים לעמוד לנגד עינינו בשעה שאנחנו עוסקים במבנה החברה הראוי. וכתבתי זאת במפורש. מצד שני, הרעיון להוציא אותו מהמשוואה נראה לי גם הוא מקומם ולא מעשי. לארגונים יש מטרות מוצהרות (רווח כספי; שירות לאזרח; תוצר אקדמי וכדומה). נכון שהמבנה האנושי הופך ארגונים למספקים מספר רב של מטרות לא מוצהרות נוספות (העסקת עובדים; יציבות חברתית וכולי), אבל אם נוותר על ערך היעילות ועל חתירה להשגת המטרות המוצהרות של הארגון ע"מ להרחיב את יכולתנו לספק את המטרות הלא מוצהרות, נגיע חזרה לשיטה החברתית של ימי הביניים. זה עניין שלמדנו ממקס וובר: הרציונאליות המודרנית מתאפיינת בפעולה שמנסה להתאים אמצעים למטרות באופן היעיל ביותר, בשעה שהרציונאליות המסורתית עוסקת בפעולה בהתאם לכללים נתונים מראש (למשל, ע"מ להבטיח את שימור המבנה החברתי).

חמישית, מבנה ההעסקה של עובדי קבלן הוא פשע (מוסרי) של ממש. כאן אין לנו מחלוקת.
the cavity method 509409
לגבי הפסקה הרביעית, אני מסכים לכל מילה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים