בתשובה להקריבו המקוטב, 03/01/02 15:42
דוקטרינת ארטנשטיין - עמדת פתיחה 50989
יגאל עמיר לא תפס את הסיכסוך כמטרה אלא ראה את החזרת השטחים ("ארץ ישראל") כחטא דתי ואת מה שהוא תפס כסיכון יהודים כמתאים לדין רודף. למה אתה חושב שהוא ראה בסיכסוך מטרה?

אני גם לא רואה ראיות ששרון רוצה בהמשך הסיכסוך; בכל פעילותו הפוליטית נראה שהוא ניסה שיטות מגוחכות ומסוכנות לסיים את הסיכסוך (לבנון, הנסיון להפוך את ירדן ל "מדינה הפלסטינית").

דומני שמלחמה/לחימה הממושכת מולידות דעות קיצוניות הדוגלות בחיסול אחד הצדדים. גם זה 'פיתרון' גם אם הוא לא ריאלי. הדעה הרווחת (לאט-לאט) היא "להעיף את היהודים/ערבים לים ולגמור עם הסיוט הזה". לא להמשיך אותו.
דוקטרינת ארטנשטיין - עמדת פתיחה 50992
כל מי שמעמיד מטרות לא ראליות לסיום הסכסוך
כמו ימי המשיח (יגאל עמיר) ,קצה האופק העתידי של ההיסטוריה היהודית (שרון,נתניהו) ,מלחמת יום הדין המשחררת (גנדי ואולי גם יגאל עמיר).
ואולי גם מן הצד השני בדרך של מדינת כל אזרחיה בלי הבדלי דת מין וגזע.
הרי שביום יום הוא בוחר בחירה פרגמטית של המשך הסכסוך.
(מה שכולנו בעצם עושים)
זו אולי אינה מטרה ברמה האידיאולוגית אך זו הופכת לדרך חיים שמעצבת את מהותו.
דוקטרינת ארטנשטיין - עמדת פתיחה 50993
אני לא יודע אם גם הם חושבים שאלו לא פתרונות ריאליים. לשיטתם "הנה הנה המשיח בא". ותסביר לי למה ברור ששיטת "מדינת כל אזרחיה" לא ריאלית יותר משיטות אחרות לפיתרון הסיכסוך?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים