 |
אני לא כל כך רוצה להיכנס לזה, כי לדעתי הדיון הציבורי על איכות הסביבה כבר מזמן אינו מתנהל בצורה רציונלית. למשל, אל גור עושה סרט וזוכה בפרס נובל לשלום, בעוד שמדענים אמיתיים עושים סרט שמראה עד כמה הטענות בסרט הראשון אינן מבוססות ואיש כמעט לא שומע עליו. או דוגמה אחרת, מכריחים אותנו לשלם פיקדון על בקבוקי פלסטיק כדי לעודד אותנו למחזר אותם, בשעה שלא ברור אם הזיהום שגורמות הובלת הפסולת ומחזורה אינו מזיק יותר.
אבל בכל זאת, על דבר אחד אני רוצה להגיב. בנוגע לטענה בדבר חוסר ההיגיון כביכול שבשימוש במשאב מתכלה כדי לייצר משאב מתחדש - איך הטיעון הזה מועיל לי אם בסופו של דבר הגינה שלי מתייבשת? את בעצם אומרת לי שאני צריך לזנוח את האינטרסים הצרים שלי ולאמץ ראייה רחבה הרבה יותר - לוותר על הגינה שלי כדי שגם נכדיי ונכדי נכדיי וכך הלאה דורות רבים יוכלו ליהנות מדלק וגז ופחם. את לא חושבת שיש משהו קצת מופרע בדרישה הזאת? קודם כל לא ברור למה אני צריך לוותר על האינטרסים שלי לטובת אינטרסים של אנשים עתידיים שאני בכלל לא מכיר ואינם מועילים לי בשום צורה. שנית בכלל לא ברור שאותם דורות עתידיים אכן יזדקקו לדלק - אולי הם ימצאו דרכים חדשות ויעילות יותר להפיק אנרגיה, כפי שקרה לא אחת מאז המהפכה התעשייתית? - אבל אני את ההנאה מהגינה שלי כבר לא אוכל לקבל בחזרה אז. בנוסף קל להביא את הדרישה הזאת לכדי אבסורד: את אותו טיעון אפשר להחיל על רוב האנרגיה שאנחנו מוציאים כיום, והרי בינינו - האם לא רוב האנרגיה שאנחנו מוציאים משמשת אותנו למותרות כמו גינה פורחת? איך נוכל בכלל להחליט איפה עובר הגבול בין מותרות ששווה להוציא עליהם אנרגיה ומותרות שלא? ואם כבר, אז מי בכלל קובע מה נחשב למותרות ומה לא? הרי אם אספקה חופשית של מים נחשבת למותרות, כפי שעולה מדברייך, ולכן צריך לוותר עליה למען הדורות הבאים, למה שלא נוותר גם על חופשה בחו"ל ועל הצגה בהבימה ועל ערוץ הספורט ועל קורנפלקס מיובאים ועל כל שאר הדברים שנמשיך לחיות גם בלעדיהם?.. למה גינה פורחת פחות חשובה?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש