בתשובה לצפריר כהן, 07/05/09 20:08
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510028
המחיר הוא אובדן (חלקי) של החירות, וספציפית של חופש העיסוק. לדעתי זה דבר שאין להקל בו ראש, אבל אם בעיניך מדובר רק במילים גבוהות חסרות תוכן, אז בקלות אפשר לפרוט את העיקרון הזה לפרטים ארציים יותר.

באמת לא כל כך הבנתי לשם מה הזכרת בעלי מקצועות חופשיים אחרים. האם התכוונת לרמוז ששכר עורך דין הוא פחות או יותר הוגן מפני שהוא בסדר הגודל של שכר פסיכולוג? הרי באותה מידה יכולת לטעון את זה גם על מנקה, אם זה היה המצב, לא? בלי שוק חופשי אין שום דרך להעריך מהו מחיר הוגן, כי מחיר הוגן הוא פונקציה של היצע וביקוש, של הקצאת משאבים מוגבלים, ובלי החופש לבחור איך להקצות את המשאבים הללו, אין בידינו קריטריון שיאמר מה הערך של המוצר. ובכל מקרה, הרבה מקצועות חופשיים אחרים, כמו פסיכולוגיה, מווסתים גם הם, כך שאי אפשר להסיק ששכר פסיכולוג הוא אמת מידה לשכר הוגן, משום שאותה בעיה קיימת גם לגביו, באופן כזה או אחר.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510035
>> בלי שוק חופשי אין שום דרך להעריך מהו מחיר הוגן, כי מחיר הוגן הוא פונקציה של היצע וביקוש.

זאת הנחה מרחיקת לכת, שאפילו שו"חיסטים קיצוניים לא בהכרח שותפים לה. יכול להיות ששוק חופשי הוא המשתלם ביותר לכולם. אפשר לטעון שהוא מתקרב למילוי רצונותיהם של בני אדם יותר מכל שיטה חברתית אחרת. אבל הערבוב של "הגינות", שהוא ערך מהשיח המוסרי, עם שיח כלכלי של היצע וביקוש הוא בעייתי. הוא לא לוקח בחשבון את ההשערה שבני אדם הם לא רק יצורים כלכליים, ויש גם עולם ערכים חוץ-כלכלי. ש"משהו שווה" או ש"לאדם מגיע" גם אם זה לא מתבטא במחיר השוק.
(אני לא חושב על שכר עורכי הדין כאן).
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510045
הממממ, האם "הוגן" שרופא יקבל יותר ממורה, שמתכנת ירויח יותר מהסניטר שמנקה לו את השירותים ומאפשר לו לתפקד יום-יומית, וכן הלאה?

הבעיה עם קביעת מחיר לפי ה"מגיע", היא כמובן העובדה שלכולם "מגיע", ודי קשה לדעת למי מגיע "יותר" (למעט כמובן קרובי משפחה והמקורבים לצלחת), והאם נניח יחס חברתי הוא שוה-כסף (לדעתי, בפועל כן, ולכן לא מעט אנשים הולכים למקצועות פחות משתלמים אבל בעלי הכרה מהסביבה, ולכן גם חלק מהנסיונות בצבא להעלות את השכר באים ככל שתדמיתו יורדת) אבל די קל להגיע לסולם שכר ממשלתי שבו ברור לגמרי שלא כדאי *לטרוח* ולהגיע למקצוע משתלם יותר, על כל המשתמע מכך.

השאלה לגבי הטרמינולוגיה במקומה, אבל נניח אם תיקח מישהו כמו תומס סואל, הוא יטען שבהחלט *לא הוגן* לכפות על אנשים לשלם שלא בהתאם להצע-וביקוש, לשיטתו שכלכלה "איננה אלא אמנות הקצאת משאבים שיש להם שימושים חילופיים".
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510051
אני חושב שהשאלה *כיצד נדע* למי מגיע יותר היא שאלה מסוג אחר. מסוכם גם עליי שברוב המקרים השוק החופשי הוא החלופה הטובה ביותר לניהול כלכלי מבין השיטות שאנחנו מכירים היום. אבל אני מודאג מאוד מהדרך שהוא דורס את כל התחומים (והשיח, אם מותר להשתמש במילה הזאת) האחרים ומכפיף אותם אליו.

אני לא מכיר את תומס סואל. אבל הטענה כמו שאתה מביא אותה לא סותרת את הטענה שלי כאן. אני לא טוען שהוגן לכפות, אני מתקומם מול ההשקפה שנכון לזהות את השוק החופשי עם אוטופיה חברתית של הגינות וצדק.

יש לי לפעמים את התחושה שבגלל שאנשים התייאשו מהשאיפה לאוטופיה, הם מוכנים להוציא את המושגים של הגינות וצדק מהשקפת העולם שלהם. אולי זה קשה מדי להתמודד עם כל כך הרבה חוסר צדק מסביב. אולי קל יותר להישאר עם הגינות וצדק מינהליים, כמו של עורכי דין, או להצדיק את המצוי, כמו השקפה שמזהה הגינות עם השוק החופשי.
(אני יודע שזאת פסיכולוגיזציה לא הוגנת מצידי, אבל בתוך כל חוסר הצדק וההוגנות הכללי זה באמת בקטנה).
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510052
בפעם ה-‏1000 אעיר כאן שמה שקרוי "שוק חופשי" ו"היצע וביקוש" מתאפיין לא פעם ולא תשע בכשלי שוק ועקומות קשיחות. שוק עורכי הדין והבריאות הן דוגמאות טובות לכך.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510053
באיזה מקצוע אתה *כן* בעד תחרות לא מוגבלת?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510078
אני בעד תחרות בין עסקים. למשל תחרות בין בנקים, חנויות, יצרנים. בתוך מיקצועות התחרות יכולה להיות מוגבלת. עורכי דין אינם בדיוק מקצוע לצורך זה, אלא עסקים. למשל בתחרות הקיימת בעולם האקדמי; התחרות עד רמה מסויימת מקדמת השגים. כשהיא עוברת גבול מסויים, היא מביאה ויכוח בין חוקרים לגוונים לא ענייניים. אינני מתכוון לתחרות בין חוקרים על המימון- זו תחרות שבסופו של דבר מביאה גם נזקים לא קטנים: היא מביאה לצנזורה, להמנעות ממחקר בתחומים מסויימים, הטיות וגניזת מחקרים וכד'.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510104
העמדה שלך עדיין לא ברורה לי.

מה ההבדל בין מקצועות (שם אתה מעדיף שהתחרות להיה מוגבלת) לבין עסקים (שם לדעתך צריכה להיות תחרות)?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510110
ההבדל הוא בהיות העסקים בתחום המיסחר בעוד שמקצועות הם בתחום אחר לגמרי. התיאוריה הכלכלית הניאוקלאסית היתה רוצה להציג גם את המיקצועות כשוק המיקצועות בו רופא מתחרה ברופא וכד'. מנסים להביא לכך אך הדברים אינם עובדים כך.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510112
אני עדיין לא מבין למה אתה מתכוון.

תוכניתן יכול להתחרות בתוכניתן?

אדריכל יכול להתחרות באדריכל?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510113
בודאי שהוא יכול. אם יש שני משרדי אדריכלים אז הם מתחרים כעסקים. אם בעסק מסויים יש שני אדריכלים, תחרות ביניהם היא דבר אחר. היא יכולה לגרום הרבה נזק כי עבודתם דורשת שיתוף פעולה. תחרות ביניהם יכולה גם לנבוע משיטת הפרד ומשול.יש תחרות בין אדריכל שעובד לבין זה שאינו עובד ומעוניין להחליף את זה שעובד. התחרות הזאת היא בעלת אופי שונה מהתחרות שבין עסקים.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510114
אני מתייחס למקרה של שני משרדי אדריכלים ולא לשני אדריכלים באותו המשרד.

כלומר משרדי האדריכלים הם "עסקים"?

ומשרדי עורכי־דין?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510115
אותו הדבר-עסקים. כשאתה מדבר על מיקצועות אתה מדבר על פרטים ולא עסקים.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510158
כלומר יוסי העו"ד הוא פרט, שלגביו התחרות צריכה להיות מוגבלת, אבל יוסי בע"מ (יוסי והפקידה שלו יוכבד) הם כבר עסק שבו ניתן להתחרות? אפשר תגובה שמסבירה בבירור את עמדתך? (שתי פסקאות נניח).
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510163
תוך כדי הדיון מסתבר לי שלמעשה ההבדל הוא כמותי. יש רמה מסויימת של תחרותיות גם בין מיקצועות, אבל אסור שתעבור את הרמה שהופכת ליריבות אישית.
כל ההבדל הוא בין הפרט ועיסוקו ובין הפרט והיותו ארגון להפקת רווחים. למשל אם נקח את מיקצוע עריכת הדין: בין שני עורכי דין שכל אחד מהם הוא מישרד יש תחרות על לקוחות והיא תחרות בריאה. בין שני עורכי דין בתוך אותו משרד, התחרות על לקוחות יכולה להיות מוגבלת ובשלב מסויים היא תפרק את המישרד. גם לגבי התחרות שבין "עסקים" צריכות להיות מגבלות: התחרות צריכה להיות חופשית: לא לעסוק בסאבוטאז' ולא לנצל עוצמה פוליטית.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510160
תחרות בין שני אדריכלים באותו משרד היא לא סתם בעיה מקומית של הבוס, שרשאי להחליט לגביה מה שבא לו? הרי אם נקצין את העניין הזה קצת נוכל להתחיל לדבר על תחרות בין האונה הימנית והאונה השמאלית של אותו אדריכל...
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510060
רוב כשלי השוק כביכול שהציגו לי בחיי לא שכנעו אותי, ואם כבר השתכנעתי שיש כשל שוק, לא הצליחו להציג לי פתרון משכנע. אם אתה רוצה לדבר על זה, אני מציע שתצביע על כשלי שוק קונקרטיים שאתה מוצא בשוק עורכי הדין (או הבריאות, או איזה שבא לך).
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510059
נדמה לי שבסה''כ ניסיתי לומר שכל הערכה לגבי מה היה השכר של עו''ד בשוק חופשי היא בסופו של דבר ניחוש לא מבוסס, ולכן זה לגמרי לא רציני לומר משהו כמו ''איקס שקל בחודש לעו''ד זה שכר הוגן'', אם הכוונה בהוגן היא שזה בערך השכר שעו''ד היה מקבל בשוק חופשי.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510081
אני יודע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים