בתשובה להעלמה עפרונית, 07/05/09 23:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ועורך דין בעל ניסיון לא יכול לגרום לכך שתישלח לכלא? אתם מדברים כאילו בוגר משפטים בלי התמחות לא יודע כלום מהחיים שלו ואילו אחרי ההתמחות מובטח שישיג לך את התוצאה המבוקשת במשפט... עובדות החיים המצערות הן שלא כל עורכי הדין מוכשרים וידענים באותה המידה, ואיזה עורך דין שלא תבחר תמיד יהיה פחות טוב מעורך הדין האופטימלי - ואולי אפילו מכמה עורכי דין בשר ודם. גם אי אפשר להוציא את הכסף מהמשחק - המשאבים של כולנו מוגבלים ושירותים משפטיים הם מוצר ככל המוצרים שצריך להחליט כמה להשקיע בו. האם ההתמחות היא ההכשרה הטובה ביותר האפשרית? האם אין דרך אחרת לנצל את הזמן והמשאבים שמושקעים בה בצורה עדיפה? יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. אם כן, אז גם בשוק חופשי רוב עורכי דין היו עוברים התמחות, ואם לא, אז בכלל עדיף שהמדינה תפסיק להתערב ומהר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שגם עורך דין בעל נסיון יכול לגרום לכך שתשלח לכלא (בין אם מגיע לך ובין אם יש לו נסיון מחורבן). מה הקשר? הנקודה היא שבוגר משפטים בלי התמחות באמת לא מבין מהחיים שלו (למעט אלה שעבדו במשרד עורכי דין בזמן לימודיהם). כלומר, לא מהחלק הפרקטי, לפחות, של החיים המקצועיים שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה עורכי דין אחרי סטאז' בקיאים בייצוג בבתי משפט? כמה עורכי דין *בכלל* מופיעים בבית-המשפט? האם עו"ד שמתמחה במיסוי צריך סטאז' כמו עו"ד שמתמחה בפלילים, וזה האחרון כמו עו"ד שמתמחה בדיני חוזים? וגם מהנדס מזון לא מבין כלום בחלק הפרקטי, וכמו שהוכיחו לא מעט פרשות, הוא יכול להיות קטלני יותר מעורך דין. ועכשיו תחילי את ההגיון הזה על נהגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ולכן כשאני אומרת "פרקטיקה" אני לא מתכוונת רק להופעה בבתי משפט. "פרקטיקה" היא גם היכולת לנסח חוזה, או לרשום דירה בטאבו, או לרשום חברה. מן הסתם השאלה איזה יכולות יהיו לך אחרי ההתמחות קשורה בשאלה איפה התמחית. מי שהתמחה בפרקליטות מחוז פלילית לא ידע בסוף ההתמחות איך רושמים חברה, ומי שהתמחה בלשכה משפטית של ארגון זכויות אדם אולי יידע איך מגישים עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים אבל ספק אם יידע לכתוב חוזה. אנד יט - כשלעצמי הרגשתי שעצם העבודה שאני "מתחככת" בעבודה המשפטית עצמה, שלא במסגרת תיאורטית, מלמדת אותי דברים שונים בתכלית מאלו שלמדתי באוניברסיטה. האם כל מה שעשיתי בהתמחות היה מועיל ומחכים? כמובן שלא. אבל גם הדברים המשעממים (סידור תיק מוצגים, הדרך שבה צריך להעביר חומרים לצד שכנגד, אופן כתיבת בקשה - ולו הפשוטה כמו בקשת דחיית דיון - בדרך המתאימה ביותר) הם דברים שבסופו של דבר צריך לדעת אותם. נכון שהיום אני עדיין לא יודעת לכתוב חוזה וגם לא הייתי ממהרת לשלוח אותי להתייצב בפני שופט, אבל אין לי ספק שהיום אני יודעת טוב בהרבה איך לגשת לכל אחד מהדברים האלה, איפה להתחיל ומה עושים הלאה. נכון, אפשר לבטל את ההתמחות ולהשאיר לבוסים של עורכי הדין הצעירים את התפקיד הזה. האם זה הפתרון המיטבי? אני בכלל לא בטוחה. היה משהו מאד נוח בעובדה שהסטטוס שלי היה ברור - אני כאן על תקן מתלמדת. לא הבנתי את ההשוואה לנהגים - בשביל לקבל רשיון אתה נדרש לעבור מבחן תיאורטי, ועיקר הלימודים הם במבחן המעשי. אתה *לא יכול* לגשת לטסט לפני שעברת 28 שיעורי נהיגה לכל הפחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואה לנהג היא הגיונית לגמרי, אלא אם תחליטי שתואר במשפטים איננו נדרש לקבלת רשיון לעריכת-דין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לומדת כמה שנים לפני שאת יכולה לקבל תואר במשפטים. זה קצת יותר משמעותי באופן יחסי מלהציג את זה כמקביל של 'תיאוריה', כמו שאם היחס בין הסטאז' ללימודים היה דומה ליחס בין התיאוריה לשיעורי הנהיגה, הרי שהיית עושה סטאז' 15 שנה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |